תודעה ודיס-אינפורמציה

הגיליון הרביעי של כתב העת של המכון עוסק בנושא המערכה על התודעה. הגיליון נכתב בשיתוף פעולה עם המכון למחקרי ביטחון לאומי, ושותפים בכתיבתו חוקרים רבים כמו גם אנשי מעשה, בעבר ובהווה. הגיליון ביקש לבחון את נושא המערכה על התודעה דרך שלוש פריזמות. הראשונה הינה תיאוריה ופרקטיקה בהקשרי תודעה. במסגרתה נבחנו שאלות כמו איך ניתן להשפיע על ציבורים גדולים ואיך מודדים השפעה. הפריזמה השנייה הינה ישראל והמערכה על התודעה. במסגרתה נשאלה השאלה על איזה גוף לתכלל את העיסוק בתודעה ונבחנו מקרי בוחן מהעבר. הפריזמה האחרונה הינה התודעה בראייה גלובלית. במסגרתה נסקרה המדיניות בהקשרי תודעה של מספר מדינות.

במוקד המחקר עומד סיפור הקמת המרכז למבצעי תודעה בצה"ל (המל"ת) לפני כ-15 שנים. המחבר, שהיה בין מקימיו, מתאר את שנותיו הראשונות של המרכז, הן בהיבט התפיסתי ובהן בהיבט המבצעי. המחקר מציף את המתחים שיש בהקמת גוף חדש עם ממשקי עבודה מגוונים, כמו גם בתפיסות הפעלה שונות בהקשרי תודעה.

הזרקור עוסק בחקר דפוסי הפצת מידע כאמצעי למדידת אמינות כלי התקשורת. כותבי המאמר עשו שימוש בכלים סטטיסטיים במטרה ליצור אלגוריתם המבוסס על מומחיותם של חוקרי קהילת המודיעין בזיהוי מידע אמין. המאמר מצביע על האפשרות לתפקיד מרכזי של קהילת המודיעין במיפוי תופעת ה'פייק ניוז'. למימוש תפקיד זה על ידי קהילת המודיעין יתרונות רבים, בהם ייעול עבודתם של חוקרי המודיעין ויחידות האיסוף; הרגעת אזרחים מודאגים, שיוכלו ללמוד מניסיונה של קהילת המודיעין בעידן של שקיפות; ושימוש כמקור השראה לסקטור הפרטי, תוך אספקה של ההבנות והאלגוריתם שפיתחה קהילת המודיעין.

הזרקור עוסק במזכר מסווג ששחררה ועדת המודיעין של בית הנבחרים לאחר הצבעה בנושא ובאישורו של הנשיא. המזכר מציג לכאורה כשלים משמעותיים הנוגעים לעבודתם של משרד המשפטים האמריקני וה-FBI במהלך חקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016, בדגש על חקירת שיתוף הפעולה בין טראמפ וצוותו לבין הממשל הרוסי. מהמזכר ניתן ללמוד על החשיפה התקשורתית ככלי חשוב בניהול התהליך המודיעיני ועל יחסי מודיעין-קברניט.