המודיעין ואתגרי הדיכוי הדיגיטלי בראיית ה-DNI
לקריאה בקובץ PDF
ב-4 באפריל 2023 התקיים כנס בנושא "אוטוריטריה דיגיטלית: אתגר מתעצם". הכנס התקיים בחסות מכון המחקר האמריקאי Carnegie Endownment, ונאמה והתראיינה בו אבריל היינס, מנהלת המודיעין האמריקני. סיכום זה מהווה סינתזה בין הנאום לבין הריאיון (להקלטת הכנס).
האירוע עסק בדיכוי דיגיטלי שמתבצע על-ידי משטרים אוטוריטריים ובתפקידו של המודיעין מול האיום הזה. היינס התמקדה באתגר האוטוריטריה הדיגיטלית, שלטענתה נוטה להישכח – קידום הגישה האוטוריטרית באמצעות דיכוי דיגיטלי בקרב מדינות זרות, תוך פגיעה בדמוקרטיה, באמצעות יישום של כלים טכנולוגיים, משפטיים וארגוניים. סוגיה שנובעת מאיום זה, שבדרך כלל מופנה כלפי פנים, היא ניסיון ההשפעה הזרה על דמוקרטיות מערביות, שהופך בשנים האחרונות לאתגר מודיעיני מרכזי.
שימוש של משטרים שאינם דמוקרטיים במרחב הדיגיטלי כאמצעי לדיכוי קיים כבר מספר שנים, אך החשש מבעיית הדיכוי הדיגיטלי צף כעת ביתר שאת בגלל כמה גורמים, שבמרכזם המצב הייחודי שנוצר במהלך מגפת הקורונה כאשר גם דמוקרטיות נקטו באמצעי דיכוי דיגיטלי, הגם שכוונתן הייתה להציל חיים. במהלך המגפה עלה הצורך לעקוב אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים, שבשילוב עם התפתחות הטכנולוגיה הגדילו את כמות הדאטה הזמינה על כולם. בנוסף, במהלך המגפה טכנולוגיות המעקב החלו לשמש באופן אינטנסיבי גם משטרים דמוקרטיים. כל אלה החלישו את החוסן הדמוקרטי במרחב הדיגיטלי.
בתשובה לשאלה היינס הודתה שבחשיפה לציבור של הערכות מודיעין אודות התערבות זרה יש סכנה שתיווצר מבוכה במקרה של טעות. עם זאת, היא מאמינה בעבודת גופי המודיעין ובחשיבותם לבלימת התוקפנות האוטוריטרית, וגם בנחיצות של אחריותיות ושקיפות של גופי המודיעין במקרה של טעות. לבסוף, היא ציינה ששיתוף הציבור חשוב גם כחלק מהניסיון להמחיש את ההבדל בין גופי המודיעין במדינות האוטוריטריות לבין אלה במדינות הדמוקרטיות.
מאחר ולכל מדינה יש מודל שונה למימוש דיכוי דיגיטלי, צריך להביא למודעות של הציבור במדינות דמוקרטיות את כל השיטות השונות, ובכך להגביר את חוסנו אל מול הפגיעה של המדינות האוטוריטריות בדמוקרטיות. חשוב במיוחד שקהילת המודיעין תספק מידע והערכות מודיעין למכוני מחקר כדי שיוכלו לחקור איך מתמודדים עם כל אחד מהמודלים השונים וכדי שיוכלו להציע נורמות שיקשו על מדינות וחברות לאמץ שיטות של דיכוי דיגיטלי.
היינס הדגישה מספר פעמים שהתמודדות עם האוטוריטריה הדיגיטלית מחייבת קיום שיתופי פעולה בין קהילת המודיעין, האקדמיה והמגזר הפרטי. זאת על מנת להגביר את המודעות לבעיות ולסכנות השונות וליצור סטנדרטים ושיטות חדשים, כיוון שהכלים להתמודדות עם הבעיה צריכים להיות מותאמים לכל אחת משיטות הפעולה.
היא אף הסבירה שהעיסוק של גופי המודיעין באתגר האוטוריטריה הדיגיטלית חשוב בגלל ההבדל המהותי בין תפקודם של גופי מודיעין באוטוריטריות ובדמוקרטיות. הראשונות מסתייעות בגופי המודיעין להגברת הדיכוי הדיגיטלי, בעוד שהדמוקרטיות צריכות לפקח על המודיעין ולוודא שהוא מבצע את תפקידו נאמנה ולא חורג ממנו. גופי המודיעין מהווים שחקן חשוב גם מכיוון שיש להם הבנה של שחקנים מדינתיים עוינים, שיכולה לסייע בהתמודדות עמם.
ב-4 באפריל 2023 התקיים כנס בנושא "אוטוריטריה דיגיטלית: אתגר מתעצם". הכנס התקיים בחסות מכון המחקר האמריקאי Carnegie Endownment, ונאמה והתראיינה בו אבריל היינס, מנהלת המודיעין האמריקני. סיכום זה מהווה סינתזה בין הנאום לבין הריאיון (להקלטת הכנס).
האירוע עסק בדיכוי דיגיטלי שמתבצע על-ידי משטרים אוטוריטריים ובתפקידו של המודיעין מול האיום הזה. היינס התמקדה באתגר האוטוריטריה הדיגיטלית, שלטענתה נוטה להישכח – קידום הגישה האוטוריטרית באמצעות דיכוי דיגיטלי בקרב מדינות זרות, תוך פגיעה בדמוקרטיה, באמצעות יישום של כלים טכנולוגיים, משפטיים וארגוניים. סוגיה שנובעת מאיום זה, שבדרך כלל מופנה כלפי פנים, היא ניסיון ההשפעה הזרה על דמוקרטיות מערביות, שהופך בשנים האחרונות לאתגר מודיעיני מרכזי.
דיכוי במרחב הדיגיטלי כאיום לביטחון הלאומי
לדברי היינס, לפי תפיסת ארה"ב, האתגר הגדול ביותר של העת הנוכחית הוא חיזוק הדמוקרטיה בעולם כדרך ליצירת שלום עולמי. במסגרת כך, אחד הגורמים המשפיעים ביותר הוא השליטה במידע – שכן החשיבות של הטכנולוגיה כאמצעי להנגשת מידע, בשילוב השימוש של משטרים אוטוריטריים בטכנולוגיה לדיכוי שיח פוליטי, מערימים קשיים רבים על חיזוק הדמוקרטיות.שימוש של משטרים שאינם דמוקרטיים במרחב הדיגיטלי כאמצעי לדיכוי קיים כבר מספר שנים, אך החשש מבעיית הדיכוי הדיגיטלי צף כעת ביתר שאת בגלל כמה גורמים, שבמרכזם המצב הייחודי שנוצר במהלך מגפת הקורונה כאשר גם דמוקרטיות נקטו באמצעי דיכוי דיגיטלי, הגם שכוונתן הייתה להציל חיים. במהלך המגפה עלה הצורך לעקוב אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים, שבשילוב עם התפתחות הטכנולוגיה הגדילו את כמות הדאטה הזמינה על כולם. בנוסף, במהלך המגפה טכנולוגיות המעקב החלו לשמש באופן אינטנסיבי גם משטרים דמוקרטיים. כל אלה החלישו את החוסן הדמוקרטי במרחב הדיגיטלי.
סיבת מתן הצהרה בנוגע לדיכוי הדיגיטלי על-ידי ה-DNI והשלכותיה
היינס התייחסה לדיכוי הדיגיטלי מפני שחשוב שהציבור יידע שגופי הביטחון מודאגים מבעיית הדיכוי הדיגיטלי ועוסקים בה, וגם כדי לתת מענה לחשש של הציבור מפני אופי השימוש של המדינות האוטוריטריות במרחב הדיגיטלי, הן לצורכי פנים והן לטובת השפעה זרה. גופי המודיעין רלוונטיים במיוחד לסוגיה כיוון שהם יכולים לנתח את התהליכים במסגרתם היא מתממשת ואת האתגרים שהיא מציבה.בתשובה לשאלה היינס הודתה שבחשיפה לציבור של הערכות מודיעין אודות התערבות זרה יש סכנה שתיווצר מבוכה במקרה של טעות. עם זאת, היא מאמינה בעבודת גופי המודיעין ובחשיבותם לבלימת התוקפנות האוטוריטרית, וגם בנחיצות של אחריותיות ושקיפות של גופי המודיעין במקרה של טעות. לבסוף, היא ציינה ששיתוף הציבור חשוב גם כחלק מהניסיון להמחיש את ההבדל בין גופי המודיעין במדינות האוטוריטריות לבין אלה במדינות הדמוקרטיות.
מודלים מדינתיים ליישום דיכוי דיגיטלי
היינס הציגה באופן השוואתי את הדרכים השונות שסין, רוסיה ואיראן מיישמות דיכוי דיגיטלי, מתוך תפיסתן כי האינטרנט מהווה איום קיומי על המשטרים. סין נחשבת למובילה בנושא והיא נשענת על טכנולוגיות מעקב ועל שימוש בבוטים להשתקת התבטאויות פוליטיות ברשת כנגדה. הייחודיות של השיטה הסינית נעוצה גם בכך שהיא מסייעת למדינות אחרות לבצע דיכוי דיגיטלי באמצעות שיתוף מידע על שיטותיה. רוסיה נשענת יותר על אמצעים משפטיים וארגוניים שמקלים עליה בהפצת להפיץ דיסאינפורמציה, ובשליטה על מידע ועל הנגישות אליו. איראן משתמשת באמצעים טכנולוגיים לכיבוי האינטרנט המדינתי במטרה לדכא הפגנות, ומסתייעת בהאקרים כדי לעקוב אחרי מתנגדי משטר בחו"ל ולהשתיקם.מאחר ולכל מדינה יש מודל שונה למימוש דיכוי דיגיטלי, צריך להביא למודעות של הציבור במדינות דמוקרטיות את כל השיטות השונות, ובכך להגביר את חוסנו אל מול הפגיעה של המדינות האוטוריטריות בדמוקרטיות. חשוב במיוחד שקהילת המודיעין תספק מידע והערכות מודיעין למכוני מחקר כדי שיוכלו לחקור איך מתמודדים עם כל אחד מהמודלים השונים וכדי שיוכלו להציע נורמות שיקשו על מדינות וחברות לאמץ שיטות של דיכוי דיגיטלי.
בינה מלאכותית כאתגר וכהזדמנות למודיעין
ה-Generative AI, בינה מלאכותית שיוצרת דאטה חדש, מאתגרת את המודיעין כי היא מגבירה את אי-הוודאות בעולם שבו תפקידו של המודיעין הוא לייצר התרעות ולהמליץ למקבלי ההחלטות במה עליהם להתמקד. במקביל, הטכנולוגיה הזו מקלה על ביצוע של דיכוי דיגיטלי באמצעות יצירה של פייק ניוז בצורה פשוטה ואמינה מבעבר. יצירת הפייק ניוז גם מקלה על יריבותיה של ארה"ב לממש מבצעי השפעה על התודעה. לצד זאת, היינס מקווה שיפותחו גם כלי AI שיסייעו להתמודדות עם האתגרים שהטכנולוגיה מציבה.שיתוף פעולה כמפתח להתמודדות
אחד הדברים שמדאיגים את היינס הוא שמדינות דמוקרטיות מאמצות בהדרגה שיטות של דיכוי דיגיטלי. זה מטריד מפני שצעדים אלה מחלישים את הדמוקרטיה במרחב הדיגיטלי, שהוא זירת הקרב העיקרית בין השיטה האוטוריטרית לדמוקרטית.היינס הדגישה מספר פעמים שהתמודדות עם האוטוריטריה הדיגיטלית מחייבת קיום שיתופי פעולה בין קהילת המודיעין, האקדמיה והמגזר הפרטי. זאת על מנת להגביר את המודעות לבעיות ולסכנות השונות וליצור סטנדרטים ושיטות חדשים, כיוון שהכלים להתמודדות עם הבעיה צריכים להיות מותאמים לכל אחת משיטות הפעולה.
היא אף הסבירה שהעיסוק של גופי המודיעין באתגר האוטוריטריה הדיגיטלית חשוב בגלל ההבדל המהותי בין תפקודם של גופי מודיעין באוטוריטריות ובדמוקרטיות. הראשונות מסתייעות בגופי המודיעין להגברת הדיכוי הדיגיטלי, בעוד שהדמוקרטיות צריכות לפקח על המודיעין ולוודא שהוא מבצע את תפקידו נאמנה ולא חורג ממנו. גופי המודיעין מהווים שחקן חשוב גם מכיוון שיש להם הבנה של שחקנים מדינתיים עוינים, שיכולה לסייע בהתמודדות עמם.