תודעה ודיס-אינפורמציה

בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים בשיח הישראלי שלל פעולות השפעה עוינות שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עברה פעילות ההשפעה האיראנית להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח הישראלי סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות בתוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית ופעלה בו בזמן הן להשפיע על הציבור הרחב והן לבצע פעולות השפעה על יחידים לטובת קידום מטרות מבצעי ההשפעה.

מאמר זה בוחן את מבצעי ההשפעה האיראניים שפעלו בישראל במהלך "מלחמת חרבות ברזל" ונשען על תשתית ידע רחבה של ניתוח מבצעי השפעה ורשתות איראניות רבות שפעלו בשיח הישראלי בשנים 2020–2022 ופורסמו בתקשורת הישראלית והבין־לאומית. המאמר מביא מבט צופה פני עתיד הכולל הערכה והמלצות לרשויות המדינה, לחברות המפעילות את הפלטפורמות, לגופי תקשורת, לגורמי חברה אזרחית ולציבור.

יצוין כי מדובר במאמר המשך למאמר "התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל". שניהם חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה ואיראן), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כמו כן, הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"ם).

במרבית הדמוקרטיות המערביות, האינטרנט והרשתות החברתיות מחליפים את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מרכזי של חדשות ומידע, במיוחד עבור צעירים ומיעוטים תרבותיים. בשנים האחרונות, פלטפורמות התוכן המקוונות הפכו לזירה המרכזית של פעילות חברתית וכלכלית בעולם כולו - בישראל במיוחד - המתאפיינת בהיקף שימוש נרחב במיוחד ברשתות חברתיות בהשוואה לרוב מדינות העולם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא את מאמרו של ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי ועמית מחקר בכיר במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

במאמר מציג וינר כיצד התבססותן של הרשתות החברתיות כערוץ מרכזי של שיח ציבורי ומקור מידע מרכזי, הופכת להיות פוטנציאל להשפעה והתערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים, כמו שיבוש מערכות בחירות או השפעה ומניפולציה על השיח ועל דעתם של אזרחי המדינה במטרה לערער את הלכידות והיציבות. כפתרון לכך, במאמרו וינר מבקש להעשיר את הדיון הביטחוני והמשפטי על הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראלי ומציע לגופי הביטחון והמחקר הישראליים ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.

 

 

מאמר זה הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה.

ב-4 באפריל 2023 התקיים כנס בנושא "אוטוריטריה דיגיטלית: אתגר מתעצם". הכנס התקיים בחסות מכון המחקר האמריקאי Carnegie Endownment, ונאמה והתראיינה בו אבריל היינס, מנהלת המודיעין האמריקני. סיכום זה מהווה סינתזה בין הנאום לבין הריאיון.
האירוע עסק בדיכוי דיגיטלי שמתבצע על-ידי משטרים אוטוריטריים ובתפקידו של המודיעין מול האיום הזה. היינס התמקדה באתגר האוטוריטריה הדיגיטלית, שלטענתה נוטה להישכח – קידום הגישה האוטוריטרית באמצעות דיכוי דיגיטלי בקרב מדינות זרות, תוך פגיעה בדמוקרטיה, באמצעות יישום של כלים טכנולוגיים, משפטיים וארגוניים. סוגיה שנובעת מאיום זה, שבדרך כלל מופנה כלפי פנים, היא ניסיון ההשפעה הזרה על דמוקרטיות מערביות, שהופך בשנים האחרונות לאתגר מודיעיני מרכזי.

בשנתה הראשונה של המלחמה באוקראינה, על רקע הכשלים הרבים שנחשפו בתפקודו של צבא רוסיה, מערך ההשפעה הרוסי, שפעל הן מול אוקראינה והן מול שאר העולם, כולל ישראל, הצטייר כאורגניזם מתפתח, דינמי ויעיל למדי. בעולם הלא-מערבי, בדגש על סין, ואף במקומות מסוימים במערב הוא הצליח לייצר "מרחבי הצלחה תודעתית". ניכרו בהם תמיכה של מנהיגים ו/או ציבורים מקומיים בהתנהלות של מוסקבה מול אוקראינה והמערב ושת''פ כלכלי גובר עם רוסיה. המחקר המוצג להלן מסביר את ההצלחה הזאת באמצעות בחינה קפדנית של תיאוריה רוסית בתחום של לוחמת התודעה, הרכבו של מערך ההשפעה הרוסי, פריסתו הגיאוגרפית (כולל במזה''ת/ישראל) ודפוסי פעילותו ומציע מבט קדימה לגבי מטרת-העל של הרוסים בתחום ההשפעה בשנת 2023. כמו כן, המחקר מציג שורה של לקחים אפשריים עבור ישראל מהתנהלות הרוסים בתחום של לוחמת התודעה.

אחת התופעות הבולטות בהקשר של פלישת רוסיה לאוקראינה היא שיתוף מודיעין רגיש על ידי ארה"ב ובריטניה עם גורמים מדיניים ושירותי מודיעין זרים וחשיפת חלקו במרחב הציבורי. חשיפת המודיעין נועדה לשרת מטרות מדיניות וצבאיות רבות ומגוונות, חלקן הושגו בין השאר הודות לחשיפת המודיעין וחלק מהן לא הושגו בעיתוי המתבקש. בכל מקרה, השימוש בשיטת פעולה זו כרוך גם בסכנות לא מעטות בכל הקשור להגנה על המקורות ועל אמינות שירותי המודיעין.
זרקור זה עוסק בנושאים אלה, תוך התמקדות בשאלות שצריך לשאול כדי להבין את הבחירה של ארה"ב ובריטניה לשתף במודיעין.

תופעת הדיפ-פייק מדאיגה ומעוררת שאלות ברחבי העולם כבר כמה שנים. לאור האתגרים שהתופעה מציבה, ארגוני המודיעין בארה"ב, ה-NSA, ה-CIA וה-FBI, הגדירו את הדיפ-פייק כאחת הסכנות המשמעותיות ביותר לביטחון הלאומי בשנת 2019. בחודשים האחרונים דיפ-פייק חזר לכותרות בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ובשנת 2020 ראש המודיעין הלאומי האמריקאי הזהיר מפני השפעה של דיפ-פייק על הבחירות לנשיאות ארה"ב, חשש שלא התממש. השימוש בדיפ-פייק עלול להיות מסוכן, והמקרים הנ"ל ממחישים את ההשפעה של התופעה על עבודת גופי המודיעין.

איום ההשפעה הזרה על התהליך הדמוקרטי מצטייר בשנים האחרונות ככזה שתכליתו לערער את יסודות הדמוקרטיה ומכאן שמדובר באיום אסטרטגי. מטרת מסמך זה היא לסקור את ההתמודדות של ארגוני המודיעין בעולם המערבי עם האתגר ולבחון - האם וכיצד נכון שקהילות המודיעין ככלל, והקהילה הישראלית בפרט, תעסוקנה בסוגית ההשפעה הזרה והחשאית על השיח הציבורי, בפרט סביב בחירות. המאמר מנתח את המתחים והאתגרים העומדים בפני התמודדות זו עבור קהילות המודיעין במערב ומציע דרכים כיצד להתמודד עימם.

במאמר זה מציע הכותב להשתמש בשיטה הבייסיאנית על מנת לזהות מאמץ השפעה של יריבה על הציבור הרחב בצד הכחול. במסגרת המאמר, מוצגים מאפייני ההשפעה הזרה בעת הנוכחית, הגיונות השיטה הבייסיאנית, מודל לשימוש בה והדגמתה. זאת, תוך עמידה על חשיבותו של איש המודיעין ב"מכונה המשולבת".

הגיליון הרביעי של כתב העת של המכון עוסק בנושא המערכה על התודעה. הגיליון נכתב בשיתוף פעולה עם המכון למחקרי ביטחון לאומי, ושותפים בכתיבתו חוקרים רבים כמו גם אנשי מעשה, בעבר ובהווה. הגיליון ביקש לבחון את נושא המערכה על התודעה דרך שלוש פריזמות. הראשונה הינה תיאוריה ופרקטיקה בהקשרי תודעה. במסגרתה נבחנו שאלות כמו איך ניתן להשפיע על ציבורים גדולים ואיך מודדים השפעה. הפריזמה השנייה הינה ישראל והמערכה על התודעה. במסגרתה נשאלה השאלה על איזה גוף לתכלל את העיסוק בתודעה ונבחנו מקרי בוחן מהעבר. הפריזמה האחרונה הינה התודעה בראייה גלובלית. במסגרתה נסקרה המדיניות בהקשרי תודעה של מספר מדינות.

במוקד המחקר עומד סיפור הקמת המרכז למבצעי תודעה בצה"ל (המל"ת) לפני כ-15 שנים. המחבר, שהיה בין מקימיו, מתאר את שנותיו הראשונות של המרכז, הן בהיבט התפיסתי ובהן בהיבט המבצעי. המחקר מציף את המתחים שיש בהקמת גוף חדש עם ממשקי עבודה מגוונים, כמו גם בתפיסות הפעלה שונות בהקשרי תודעה.

הזרקור עוסק בחקר דפוסי הפצת מידע כאמצעי למדידת אמינות כלי התקשורת. כותבי המאמר עשו שימוש בכלים סטטיסטיים במטרה ליצור אלגוריתם המבוסס על מומחיותם של חוקרי קהילת המודיעין בזיהוי מידע אמין. המאמר מצביע על האפשרות לתפקיד מרכזי של קהילת המודיעין במיפוי תופעת ה'פייק ניוז'. למימוש תפקיד זה על ידי קהילת המודיעין יתרונות רבים, בהם ייעול עבודתם של חוקרי המודיעין ויחידות האיסוף; הרגעת אזרחים מודאגים, שיוכלו ללמוד מניסיונה של קהילת המודיעין בעידן של שקיפות; ושימוש כמקור השראה לסקטור הפרטי, תוך אספקה של ההבנות והאלגוריתם שפיתחה קהילת המודיעין.

הזרקור עוסק במזכר מסווג ששחררה ועדת המודיעין של בית הנבחרים לאחר הצבעה בנושא ובאישורו של הנשיא. המזכר מציג לכאורה כשלים משמעותיים הנוגעים לעבודתם של משרד המשפטים האמריקני וה-FBI במהלך חקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016, בדגש על חקירת שיתוף הפעולה בין טראמפ וצוותו לבין הממשל הרוסי. מהמזכר ניתן ללמוד על החשיפה התקשורתית ככלי חשוב בניהול התהליך המודיעיני ועל יחסי מודיעין-קברניט.