המאמר מציע מודל מערכתי להערכת יציבות מנהיגים בעידן של אי וודאות ואי יציבות המבוסס על ניתוח של זיקות וקשרים בין שלושה מכלולים עיקריים: המדינתי ארגוני, האזורי (מזה"תי) והבינ"ל. בנוסף, המאמר סוקר מספר סוגיות: מודלים קודמים ליציבות משטרים ומנהיגים; סיבות לסיום תפקידם של מנהיגים במזה"ת; משמעויות מהחלפת מנהיגים; הסביבה המזרח תיכונית; הבנת הציבור; המחקר הכלכלי; וכלי מחקר נוספים.

מאמר חדש שכתב ד"ר חיים אסא העוסק בהערכת דרכי הפעולה האפשריות והנבחרות של נשוא המחקר, באמצעות חקר ביצועים ובתורת המשחקים, כדי לשפר את יכולתו של המודיעין לסייע למקבל ההחלטות.   המאמר בוחן שיטה זו בהקשר ליכולת להרתיע מדינות שברשותן נשק גרעיני, במציאות שבה גם ליריבותיהן יש נשק כזה והן יכולות ליירט אמצעים לנשיאת חימוש גרעיני דוגמת טילים ומטוסים. המאמר מתמקד במקרה זה נוכח העיסוק באפשרות של שימוש בנשק גרעיני סביב המלחמה באוקראינה ועל רקע ההתקדמות בתוכנית הגרעין של איראן, שכבר מעוררת עיסוק בגרעין גם במדינות נוספות במזה"ת. המאמר בוחן גם את תפקיד המודיעין בהשגת היכולת להרתיע מדינות מלהצטייד בנשק לא קונבנציונלי או להשתמש בו.

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.

המאמר שלפניכם בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית.