מאמר זה מבקש להכיר ולהבין כיצד יכולה מערכת המודיעין להקנות לציבור יכולת להבנת המציאות ולהכרת העובדות. המאמר בוחן את יישום תפיסה זו בקהילת המודיעין האמריקאית ודן במתחים מולם ניצבת קהילת המודיעין של ישראל בבואה לגבש מדיניות בסוגיית שיתוף הציבור בתמונת המודיעין. בסיום, המאמר דן בשאלה מהו המודל הנכון עבור קהילת המודיעין הישראלית בעת הנוכחית להתמודדות עם הנושא תוך המלצה על הקמת גוף ייעודי לניהול קשר זה.

מחבר המאמר מציג את היתרונות ואת האתגרים שבשימוש במחקר כמותי ככלי תומך לקבלת החלטות אסטרטגיות. שימוש זה רווח מאוד בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.

מחקר חדש בכותרת " מחקר הנב"ק באמ"ן: עיראק, לוב וסוריה – 1975-2013".   המחקר נכתב על ידי תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו ולשעבר מפקד המרכז.  המחקר כולל ניתוח של חומרים מודיעיניים ארכיוניים אודות הערכות המודיעין באשר לאתגרי הנב"ק בסוריה, בעיראק ובלוב ומסיק מהם מסקנות אודות העשייה המודיעינית הייחודית בתחום זה. המחקר הוא פרק מספר על אמ"ן הנמצא בתהליך כתיבה.

אנשי מודיעין באקדמיה ובמערכת הביטחון מסכימים כי קונספציה היא כלי חיוני בעבודת המודיעין. הסכנה מתחילה כאשר הקונספציה הופכת דוגמטית וקשיחה ואינה משתנה נוכח פיסות מידע והתרחשויות סותרות. המושג "טלטלה אזורית", אשר שימש אנשי ביטחון ומדיניות להבנת האירועים ששטפו את המזרח התיכון בראשית 2011, הפך עם הזמן לקונספציה בפני עצמה, אשר לבני הבניין שלה הן אי-היציבות, אי-הודאות, הנפיצות וההתהוות. שבע שנים חלפו מאז פרוץ האירועים שזכו לכינוי "האביב הערבי”. זוהי נקודת זמן טובה לבחון היכן אנו עומדים היום ביחס לאותם אירועים. האם ההבנות שניסחנו אז עדין תקפות גם היום? ואם לא, האם אפשר להניח להן להיות נחלת העבר ולנסח הבנות חדשות?