מאמר חדש שכתב ד"ר חיים אסא העוסק בהערכת דרכי הפעולה האפשריות והנבחרות של נשוא המחקר, באמצעות חקר ביצועים ובתורת המשחקים, כדי לשפר את יכולתו של המודיעין לסייע למקבל ההחלטות.   המאמר בוחן שיטה זו בהקשר ליכולת להרתיע מדינות שברשותן נשק גרעיני, במציאות שבה גם ליריבותיהן יש נשק כזה והן יכולות ליירט אמצעים לנשיאת חימוש גרעיני דוגמת טילים ומטוסים. המאמר מתמקד במקרה זה נוכח העיסוק באפשרות של שימוש בנשק גרעיני סביב המלחמה באוקראינה ועל רקע ההתקדמות בתוכנית הגרעין של איראן, שכבר מעוררת עיסוק בגרעין גם במדינות נוספות במזה"ת. המאמר בוחן גם את תפקיד המודיעין בהשגת היכולת להרתיע מדינות מלהצטייד בנשק לא קונבנציונלי או להשתמש בו.

זרקור זה מתמקד בממצאיו של סקר שערך גוף בשם "Special Competitive Studies Project”[1]בחודש מרס 2023 בקרב 86 אישים (רובם לשעברים) מתחום הביטחון הלאומי בארה"ב במטרה לבחון את הסיוע שקיבלו מקהילת המודיעין של ארה"ב בזמן שכיהנו כמקבלי החלטות. הזרקור כולל שלושה חלקים: פרופיל המחקר, ממצאים מרכזיים ולבסוף דיון כולל תובנות ומשמעויות אפשריות, בהתבסס על המקרה האמריקני, לקהילת המודיעין הישראלית. 

במאמר זה משתמשת המחברת באחת העוצמות המרכזיות של העולם האקדמי - מחקר מבוסס נתונים - כדי לבחון את  הקשר והתקשורת של אנשי מודיעין עם הסביבה החיצונית, בדגש לאקדמית. בכך אנסה להרחיב את ארגז הכלים של שני השותפים: עבור אנשי מודיעין אפשר יהיה להצביע על נקודות שראוי לעסוק בהן בתהליכי הכשרה או בעת כניסה לתפקיד הדורש קשר הדוק יותר עם אנשי אקדמיה; עבור אנשי אקדמיה אפשר יהיה לזהות דרכים שיאפשרו להבין בצורה טובה יותר את "הקופסה השחורה" של המודיעין. המאמר  הינו חלק מגיליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

המאמר שלפניכם מציג תחילה את עקרונות מלחמת המידע הרוסית כפי שבאו לידי ביטוי בעשור האחרון ובתוך עיון במופעיה בישראל. לאחר מכן עובר להציג בהרחבה את שלושת המאמצים לקידום מסרים פרו־רוסיים במהלך המלחמה בישראל - קמפיין ה"דופלגנגר", כתבות ממומנות בתקשורת הישראלית וקבוצת הטלגרם "אוקרונאצים"- ואת מידת השפעתם על השיח הציבורי בישראל בימי המלחמה. זאת על ידי מיקוד בפרסומים שהופיעו בשפה העברית מיום פרוץ המלחמה בגופי חדשות מרכזיים בישראל, ברשתות חברתיות ובאתרי פורומים. לבסוף מוצע ניתוח השלכותיה של הפעילות הרוסית, תוך מבט על תרחישי פעולה אפשריים נוספים מצידה וכן המלצות מדיניות שיסייעו ביצירת מענה למגמה זו.