זרקור זה מתמקד בממצאיו של סקר שערך גוף בשם "Special Competitive Studies Project”[1]בחודש מרס 2023 בקרב 86 אישים (רובם לשעברים) מתחום הביטחון הלאומי בארה"ב במטרה לבחון את הסיוע שקיבלו מקהילת המודיעין של ארה"ב בזמן שכיהנו כמקבלי החלטות. הזרקור כולל שלושה חלקים: פרופיל המחקר, ממצאים מרכזיים ולבסוף דיון כולל תובנות ומשמעויות אפשריות, בהתבסס על המקרה האמריקני, לקהילת המודיעין הישראלית. 

במאמר זה, המחבר פותח בסקירת השימוש שנעשה בתקשורת ובהשפעתה כנשק בעת הנוכחית, תוך הדגשת הזדמנויות, שלא היו זמינות עד כה למדינות ולשחקנים פוליטיים, לזרוע מחלוקות או לערער יציבות באמצעות תקשורת דיגיטלית בקרב קהלי היעד. לאחר מכן הוא מבקש להראות כיצד רגשות קולקטיביים משפיעים על התנהגות פוליטית ומה הן הדרכים הספציפיות שבאמצעותן אפשר להפוך רגשות לנשק כדי להשפיע על מדינות. בסיום הוא מציג את הנושא של אמצעי נגד, ודן בשאלה כיצד יוכלו מדינות להגן על הציבור שלהן מפני נשק ההשפעה הזרה.

המאמר שלפניכם עוסק במבצעי השפעה שנועדו לפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של ישראל בזירה הבין־לאומית, עם דגש על שני מקרי מבחן בבריטניה וביפן, בשניהם עמדה חברת אלביט כיעד להשפעה ולפגיעה כלכלית ואסטרטגית. המאמר מתאר את שיטת הפעולה של מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות, הכוללים תיאום בין ארגונים אקטיביסטיים לבין מערכים מתוזמרים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מציע כיווני התמודדות ראשוניים עם איומים אלו, בהם, חיזוק היכולת לאתר מבצעי השפעה מתוזמרים ברשתות החבתריות, פיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים ובטחוניים-אזרחיים, חיזוק חוסן דיגיטלי וגיבוש מנגנוני פעולה משפטיים וביטחוניים להתמודדות עם מבצעי השפעה בזירה הדיגיטלית.המאמר הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.

כלי השפעה כלכליים הם אמצעי פעולה אסטרטגיים בארגז הכלים של קובעי המדיניות בעולם. ממאבק האיתנים בין המעצמות הגלובליות, דרך התחרות על ההשפעה האזורית במזרח התיכון ועד למלחמת "חרבות ברזל" - הכלי הכלכלי נשלף ראשון, ולעיתים גם אחרון. מאמר זה יתאר את האופי של כלי ההשפעה הכלכליים, יבחן מקרי בוחן אחדים מהעת הנוכחית וידון במשמעויות לישראל. בין היתר, נטען כי נוכח עליית קרנו של הכלי הכלכלי בעולם, והאיום הגאו־כלכלי על ישראל עצמה בפרוט מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל לא יכולה להישאר אדישה. עליה לפתח אסטרטגיה גאו־כלכלית מקיפה שמביאה בחשבון את עוצמותיה ואת חולשותיה הכלכליות, את האיומים עליה, את מערכת הבריתות והיריבויות שלה ואת מיקומה הגאוגרפי.