מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על המודיעין הישראלי שפורסמה לאחרונה ב-Sunday Times הבריטי. בין המרואיינים לכתבה אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. הכתבה עוסקת בהצלחותיו של המודיעין הישראלי בזירה הצפונית כמו גם מול איראן, כשברקע, הכישלון של השבעה באוקטובר. הכתבה נחתמת באמירה שאמנם מודיעין יכול לייצר הישגים מדהימים אך שניתן לקצור את הםירות של אלה רק על ידי רתימתם להשגת יעדים ברי השגה. 

מאמר שפורסם ב"הארץ" על הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית להתרעה והתמודדות אל מול אירועי אקלים. את המאמר כתב ד"ר שי הרשקוביץ, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על ה"חזרה ליסודות" של אמ"ן המתבטאת בהשקעה המחודשת בהוראת הערבית והאסלאם במסגרת חשבון הנפש לאחר כישלון ה-7/10. בין המרואיינים לכתבה אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. לדבריו, על ישראל לבנות מחדש את התרבות המודיעינית שלה ובמסגרת זאת להשקיע בהכשרות שיאפשרו התמודדות עם "תעלומות", כלומר ידע מתחומי מדעי הרוח. 

כתבה חדשה במוסף הארץ בוחנת את אחת המגמות המסקרנות של השנים האחרונות – הפיכתו של חיזוי העתיד מתחום של ניחושים ואינטואיציות לתחום מדעי ומבוסס נתונים. הכתבה מתארת כיצד מחקרים עדכניים, טכנולוגיות בינה מלאכותית וקהילות חיזוי עולמיות מנסים לשפר את יכולתנו להעריך מראש התפתחויות גיאופוליטיות, כלכליות וחברתיות – ברמת דיוק שעד לא מזמן נראתה דמיונית.במרכז הכתבה מוצג פרויקט "מבט־על”, יוזמה ישראלית חדשה שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב לבין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הפרויקט שואף לשחזר ולפתח את מחקרי החיזוי פורצי הדרך של פרופ' פיליפ טטלוק עבור קהילת המודיעין הישראלית, במטרה לשפר את איכות החשיבה האסטרטגית, להטמיע מתודולוגיות אמפיריות להערכת סיכונים, ולזהות "חזאי־על" ישראלים – אנשים בעלי יכולת מוכחת לחזות התרחשויות עתידיות בדיוק יוצא דופן.הכתבה סוקרת את מקורות ההשראה למחקר, את תוצאות הסבב הראשון של הניבויים בפרויקט, וגם את הדרך שבה הבינה המלאכותית עצמה הופכת לשחקן מוביל בעולם החיזוי – כשהיא כבר עוקפת בני אדם בתחרויות חיזוי בינלאומיות.