התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל

תאריך: 18/06/2024
בעידן הדיגיטלי הפכו הרשתות החברתיות לכיכר העיר הווירטואלית בשגרה ובחירום. מעל 70% מהציבור הישראלי משתמשים ברשתות חברתיות למגוון שימושים: לצריכת מידע, להבעת דעות מגוונות, לקבלת המלצות על מוצרים ולשמירה על קשר עם חברים. אך לא רק אזרחי ישראל משתמשים במרחב הווירטואלי ברשתות החברתיות בישראל. לעיתים, חשבונות שמפרסמים תכנים שפונים לקהל הישראלי אומנם נראים ״ישראלים״, אך עומדים מאחוריהם גורמים עוינים שמעוניינים להתערב ולשבש את השיח הישראלי כדי לקדם את מטרותיהם האסטרטגיות.

לראשונה בישראל מחקר המציע מבט מעמיק על מִבְצְעֵי התערבות זרה ברשתות החברתיות בישראל שהתנהלו בשנים האחרונות. מטרת המחקר להעמיק בתופעה, לאפיין אותה, לדון בהשלכותיה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה.

ממאמר זה עולה שגורמי התערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות במקרים שנבחנו במסגרת המחקר, אינם מצדדים בקבוצה מסוימת בחברה הישראלית או באג׳נדה מסוימת ומטרתם העיקרית היא להעמיק שסעים בחברה הישראלית כדי להחלישה. המאמר מציע מבט מעמיק על מבצעי התערבות זרה ברשתות החברתיות בישראל שהתנהלו בשנים האחרונות. מאחורי רוב מבצעי ההשפעה שנחקרו במסגרת מחקר זה עומדת ככל הנראה איראן, אך בתקופה האחרונה ישנן עדויות למבצעי השפעה של גורמים נוספים.

המאמר פותח בתיאור של הרשתות המרכזיות שפעלו בשיח הישראלי בשנים האחרונות, בהמשך מוצג ניתוח של התופעה וזיהוי דפוסי הפעולה המרכזיים של המבצעים ובסופו יובאו המלצות למדינות, לממשלה, לגורמי חברה אזרחית ולציבור. מטרתו היא לבחון חשד להתערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות בישראל, לאפיין את התופעה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה.תיחום תקופת המחקר: המחקר כולל דיון במבצעי התערבות זרה שפעלו ברשתות החברתיות בישראל בשנים 2020 עד סוף 2022. 

שאלות המחקר שנבחנו:
●      מה הם דפוסי הפעולה של מבצעי התערבות זרה ברשתות החברתיות?
●      כיצד אפשר לקשור פעילות החשודה כלא אותנטית ברשתות החברתיות לגורמי השפעה זרים ומה מנסים להשיג הגורמים העומדים מאחוריהם?
●      מה אפשר ללמוד מאופן הטיפול ברשתות שנחשפו?
●      כיצד משפיעות הרשתות על הביטחון הלאומי, על הדמוקרטיה ועל החוסן הלאומי?
●      כיצד נכון לטפל בבעיה הזו שמסכנת את חוסנו של העורף הישראלי ברמה הלאומית

מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).


לקריאת המאמר


אולי יעניין אתכם לקרוא גם

הצעה לקווים מנחים להתמודדות ישראל עם השפעה זרה במרחב הסייבר והרשתות החברתיות

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.
קרא עוד