קווים מנחים להשתנות ארגוני מודיעין

תאריך: 08/10/2021

מבוא

פתגם עתיק המיוחס בטעות לסינים, אומר ״הלוואי שתחיה בזמנים מעניינים״ (May you live in interesting times). לכאורה מדובר בברכה, אך זו בעצם אמירה שאירוניה בתוכה: ״זמנים מעניינים״ מרמז לתקופה כאוטית, רוויה תהפוכות וחסרת שלווה. ירצו או לא, ארגוני מודיעין חיים בזמנים מעניינים. האנושות משתנה לנגד עינינו ובכדי לשמור על רלוונטיות, ארגוני מודיעין חייבים להיות חלק מהשינוי הזה ולהשתנות במהירות. אלה זמנים מעניינים הטומנים בחובם אתגרים, אך גם הזדמנויות לרוב.

יכולות טכנולוגיות פורצות דרך שמקורן בעיקר במגזר האזרחי מגדירות מחדש את מפעל המודיעין. איומים חדשים וטרנספורמציה של איומים מסורתיים מעמידים בפני הסוכנויות אתגרים שמידת ההיכרות איתם עדיין בחיתוליה. הצפת המידע, מבחינת איכות וכמות, מאתגרת את תפישת האמת ואת הציפיות מארגוני ביון, ומעלה סוגיות נכבדות של פרטיות. ואל כל אלה מצטרפים שינויים חברתיים, כולל כאלה בשוק העבודה, המחייבים את השירותים לחשוב מחדש גם על נכסיהם האנושיים.

מטרת מאמר זה היא להציג מסגרת קונספטואלית להשתנות מודיעינית.

למאמר המלא

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

לוחמת התודעה הרוסית במלחמה באוקראינה

מאת: יעקב פלקוב

בשנתה הראשונה של המלחמה באוקראינה, על רקע הכשלים הרבים שנחשפו בתפקודו של צבא רוסיה, מערך ההשפעה הרוסי, שפעל הן מול אוקראינה והן מול שאר העולם, כולל ישראל, הצטייר כאורגניזם מתפתח, דינמי ויעיל למדי. בעולם הלא-מערבי, בדגש על סין, ואף במקומות מסוימים במערב הוא הצליח לייצר "מרחבי הצלחה תודעתית". ניכרו בהם תמיכה של מנהיגים ו/או ציבורים מקומיים בהתנהלות של מוסקבה מול אוקראינה והמערב ושת''פ כלכלי גובר עם רוסיה. המחקר המוצג להלן מסביר את ההצלחה הזאת באמצעות בחינה קפדנית של תיאוריה רוסית בתחום של לוחמת התודעה, הרכבו של מערך ההשפעה הרוסי, פריסתו הגיאוגרפית (כולל במזה''ת/ישראל) ודפוסי פעילותו ומציע מבט קדימה לגבי מטרת-העל של הרוסים בתחום ההשפעה בשנת 2023. כמו כן, המחקר מציג שורה של לקחים אפשריים עבור ישראל מהתנהלות הרוסים בתחום של לוחמת התודעה.

חדשנות כעיקרון ניהולי בארגון מודיעיני

במאמר הפותח גיליון זה מונה אלון ששון רשימת גורמים המקדמים או חוסמים חדשנות בארגוני המודיעין. בנייר קצר זה מבקש ג.ח, לשעבר ראש מרכז האיסוף והמל"מ במשרד ראש הממשלה, להציג בקיצור את הניסיון האישי שלו בשימוש בחדשנות כעיקרון ניהולי מוביל בגוף מודיעיני. על בסיס ניסיון הוא מציע כמה עקרונות לעידוד חדשנות בחיי היום-יום של ארגוני המודיעין. לטובת דיון זה הוא ישאל מאלון ששון את ההגדרה הקולעת והתמציתית שלו למושג החדשנות עצמו: לחשוב ולפעול בדרך אחרת כדי להשיג את יעדיך.

מודיעין ושינוי אקלים: לקחים מדיווחי ESG בעולם העסקי

מאת: שי הרשקוביץ

בשנים האחרונות גוברת ההבנה בקרב ארגוני ביטחון ומודיעין, כי למשבר האקלים השלכות גיאו-אסטרטגיות נרחבות. עם זאת, קהילות מודיעין משתרכות מאחור בכל האמור לפיתוח כלים אנליטיים להערכת סיכוני אקלים והשפעתם על הביטחון הלאומי; וכפועל יוצא, גיבוש אסטרטגיה מתאימה. לכן, מאמר זה נועד לפתוח צוהר לעולם המחקר והדיווח של מדדי ESG (סביבה, חברה, ממשל תאגידי), בדגש על רכיב האקלים. המטרה לאפשר למידה מהמתרחש בחזית מרתקת זו בה נפגשים מספר תחומים שונים.
אנו מקווים שעבודה זו תהווה מקור השראה לעשיית מודיעין לאומי בהיבטים תפישתיים ומתודולוגיים.
מחקר זה נעשה על-ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, לבקשת ובשיתוף מכון "גזית" באמ"ן בחטיבת המחקר ולבקשת ובמימון משרד המודיעין.

התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970-1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה / שגית סטיווי-קרביס, נובמבר 2018

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.