הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  מוזמנים ומוזמנות לעיין בספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שיצא לאור הוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בספר מציג הלר  מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   

במלחמת 7 באוקטובר  הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, התארגנויות לאיתור פעילות חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה.מחברי המאמר הם דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושובל בן יאיר, חוקרת במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. לבסוף, מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

מחקר חדש בכותרת " מחקר הנב"ק באמ"ן: עיראק, לוב וסוריה – 1975-2013".   המחקר נכתב על ידי תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו ולשעבר מפקד המרכז.  המחקר כולל ניתוח של חומרים מודיעיניים ארכיוניים אודות הערכות המודיעין באשר לאתגרי הנב"ק בסוריה, בעיראק ובלוב ומסיק מהם מסקנות אודות העשייה המודיעינית הייחודית בתחום זה. המחקר הוא פרק מספר על אמ"ן הנמצא בתהליך כתיבה.

מחבר המאמר מציג את היתרונות ואת האתגרים שבשימוש במחקר כמותי ככלי תומך לקבלת החלטות אסטרטגיות. שימוש זה רווח מאוד בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.