האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.

"חלק מההסבר להפתעת 7 באוקטובר קשור גם לכך שכל נושא ההתראה ירד בצורה משמעותית, בעיקר ככל שמדובר על התראה למלחמה כי חשבו שדבר כזה לא יקרה יותר, זו הייתה התפיסה באותו זמן".
ב־7 באוקטובר 2023 חוותה ישראל את אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה - מתקפת חמאס שהפתיעה את מערכת הביטחון והמודיעין. איך ייתכן שמדינה עם יכולות המודיעין מהתקדמות בעולם לא הצליחה להתריע בזמן?העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין. בפרק הרביעי אירחנו את תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר רח"ט מחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. בפרק זה הוא מסביר כי לא הייתה סיבה אחת לכישלון 7 באוקטובר, אלא הצטברות של כשלים תפיסתיים, ארגוניים ותרבותיים שיצרה "הסערה המושלמת".

 "לאמץ שיטות עבודה חדשות זה לא מספיק. צריך לדעת להמציא שיטות עבודה חדשות ומי שיכול להמציא אותן זה רק האנשים עצמם" חדשנות מעשית משמעותה לחשוב ולפעול אחרת כדי להשיג את המטרות שלנו. בעולם המודיעין, ובייחוד בעולם המבצעים, ישנן מטרות ברורות, ממוקדות ולעתים קצרות מועד.בימים אלו יוצא לאור גליון 9 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש לנושא הקשר בין חדשנות למודיעין ממגוון זויות.אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לשוחח עם ג., מי שהיה עד לפני שנה מנהל בכיר במשרד ראש הממשלה. דיברנו עם ג. על הדרך להפיכת חדשנות לעקרון ניהולי פרקטי, על דוגמאות לשינויים בתהליכי איסוף, עיבוד והפקה של שמע וטקסט ועל ההבדל בין הסתמכות על טכנולוגיה בלבד לבין שילוב שלה עם המרכיב האנושי.ממליצים לקרוא גם את ⁠המאמר של ג.⁠ באותו גיליון וגם את ⁠המאמר של מובילי החדשנות ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן⁠ בנושא מיצוי משאבים שנמצאים "על הרצפה".מנחה: אלון ששון

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון