"על הכשל הגדול והנורא שקרה לא נכון להסתכל כמו על תחקיר רגיל. כשהתקלות הן רחבות, מקיפות ונוגעות בהרבה תחומים – יש בעיה יסודית. הבעיה שאני מזהה היא שהיו כאן תהליכים ששינו את התרבות בקהילת המודיעין בצורה כזו שפגעה ביכולת לגבש את הערכת המודיעין כפי שהיא נדרשה לקראת ה- 7/10; כפי שהיא נדרשת תמיד". 
איך יכול להיות שיכולות איסוף ועיבוד שהביאו להצלחות מודיעיניות ומבצעיות אדירות לפני ה- 7/10 ובמהלך המלחמה עצמה לא עזרו לנו לזהות ולהתריע על ההחלטה של חמאס לממש את התכנית שלו לפלוש בישראל? האם יתכן שדווקא ההצלחות האלו יצרו מעגל של בטחון יתר והטיה בפעילות של אמ"ן בפרט ושל צה"ל בכלל, שהם בעצמם עומדים בבסיס הכשל?העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השני אירחנו את ד"ר אסף הלר לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר ומנתח את סיבות העומק לכשלון המודיעיני הגדול. אסף מונה מספר מגמות ותהליכים שאיפיינו את אמ"ן בשנים האחרונות, ביניהם הזנחת העיסוק בתעלומות לטובת סודות, מיקוד בטכנולוגיה ושינויים תרבותיים עמוקים בשיח ובהתנהלות של קצינים בכירים וזוטרים. רק הבנה ותיקון שלהם יאפשר לנו להתמודד עם האיומים וההזדמנויות שנוצרים בימים אלו ממש, עם השתנות הסביבה והשחקנים בכלל הזירות. מנחה: אלון ששון

"מהו אויב במערכה התודעתית? ידענו להכיר אויב פח"עי – ארגון טרור, חוליה, משגר, מתארי טרור כאלו או אחרים. פתאום האויב נהיה נרטיב. וכשהאויב הוא נרטיב יש לו ביטויים פיזיים – משפיענים שמקדמים אותו או ארגונים שמתחזקים אותו... כולנו עוברים הסבה" לצד זירות הלחימה, המדיניות, השיקום האזרחי ועוד, התעצמה מאד מאז ה- 7 באוקטובר המערכה על התודעה בעולם לטובת מדינת ישראל. תמונת האויב בזירה זו אינה מורכבת מחוליות ומשגרי רקטות אלא מנרטיבים וטרנדים, שנתמכים ומקודמים על ידי התארגנויות ומשפיענים. מרכז המודיעין האזרחי לטובת המערכה התודעתית הוקם כיוזמה עצמאית כדי לאפשר למשרדי ממשלה ולגופים אזרחיים שאינם מורגלים בשפע מודיעיני להבין טוב יותר את תמונת המצב, לזהות בה שינויים ולכוון את מאמצי הנגד שלהם.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". בפרק זה שוחחנו עם עומרי רולס, המייסד של מרכז המודיעין האזרחי שהוקם עם תחילת המלחמה לטובת המערכה התודעתית. שמענו ממנו על השריר הקמ"ני שהתעורר בו מחדש עם הקמת המרכז, על המורכבות ביצירה של "שירות" מודיעיני חדש שנועד לסייע במי שאינו רגיל כלל לצרוך מודיעין ועל מרכיבים טכנולוגיים ואנושיים מהסביבה האזרחית שניתן לשלב גם בפעילות של גופי הבטחון והמודיעין.מנחים: אלון ששון וסרן י'

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

"כאשר מדובר בתופעות מפוזרות, גופי המודיעין צריכים לצאת מתוך הקופסה שבה הם נמצאים ולעבוד ביחד עם גופים אזרחיים שמנתחים אירועים חברתיים. הגופים האלו אינם מוטים, בעוד שארגוני המודיעין נגועים לגמרי בהטיות".ארגוני מודיעין מורגלים בעבודה מול שחקנים גדולים, מרכזיים, מוכרים, ויש להם מנגנוני איסוף וניתוח שנועדו לחשוף את הכוונות הנסתרות שלהם להשיג יתרון כמו מתקפת פתע.אבל מה לגבי הפתעות מפוזרות, כאלו שמתפתחות בהדרגה ואינן תוצאה של מאמץ מתואם מצד יריבים או אויבים מוכרים? הפתעות אלו נוצרות כתוצאה מתהליכים חברתיים, אזרחיים ועוד, ולכן קשה לזהות אותן מראש בכלי המודיעין המסורתיים.בפרק החמישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם ד"ר אבנר ברנע על ההמשגה שיצר שמבחינה בין שני סוגי ההפתעות, על הביטויים של הפתעות מפוזרות בעולם הבטחוני ובעולם העסקי ועל כיווני פעולה שנכון לאמץ כדי לזהות ולהתמודד עם הפתעות כאלו.מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון