"יש בשנים האחרונות מתח בין תתי התרבויות באמ"ן - בין התרבות האיסופית והמבצעית, שהן הרבה יותר סדורות, מאורגנות ומקדשות חדות, לבין תת התרבות המחקרית שמקדשת דווקא את העמימות".תרבות מודיעינית לאומית היא מערכת התפיסות, האמונות וההרגלים שמייצרים את ההקשר לעשייה המודיעינית. אם רוצים להבין את הארגון, התהליך ואפילו את התוצר המודיעיני – נכון לבחון אותם גם על בסיס התרבות המודיעינית הייחודית לכל מדינה. זה נכון במיוחד בישראל, שבה יש מאפיינים ייחודיים שהובילו להיווצרותה של תרבות ייחודית, ותתי-תרבויות מתחרות בתוכה.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק השביעי שוחחתי עם אל"מ (מיל.) ד"ר איתי שפירא, שאחרי שורת תפקידים בכירים באמ"ן ממשיך לחקור את תחום המודיעין גם מההיבטים התיאורטיים שלו. הספר מבוסס על ראיונות עומק עם עשרות בכירים במודיעין הישראלי. הוא מניח את ההסברים לאופן הייחודי שבו אנשי מודיעין כאן רואים את האתגרים מולם הם מתמודדים, ולכן גם את הפתרונות הייחודיים שהם מצפים מעצמם לייצר.מנחה: אלון ששון

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.

פרק מיוחד של "מודקאסט” עם יוסי קופרווסר ודודי סימנטוב, לרגל שינוי שמו של המכון למכון על שם פרופסור יהושפט הרכבי, ראש אמ"ן לשעבר וממייסדי החשיבה והכתיבה בתחום. בשיחה אנו חוזרים לעשייתו ולכתיבתו של הרכבי כראש אמ״ן וכאחד ממייסדי תחום המודיעין הלאומי בישראל, ובוחנים את השינוי שעבר המכון בעקבות 7 באוקטובר. עוד בפרק: מחקרי המכון על הכשל, ההמלצות לעיצוב מחדש של קהילת המודיעין והדרכים לחיזוק תהליכי הלמידה והפקת הלקחים בה ובעשייה המודיעינית האזרחית בישראל.

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון