מודקאסט עונה 7 פרק 6 – הפסקת אש או היום של הפצצה? עם אל"מ במיל. יואב רוזנברג.

תאריך: 13/04/2026
האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 

בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 

הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.

מנחה: שירה ברביבאי-שחם

הצטרפו אלינו 

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

מודקאסט – עונה 5 פרק 6 – הפתעות בסייבר

מאת: אלון ששון
"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון
קרא עוד

‏‏‏‏מודקאסט – עונה 5 פרק 3 – הטיות חשיבה בעולם המודיעין

מאת: אלון ששון
"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון
קרא עוד

מודקאסט עונה 7 פרק 2 - איראן והטילים הבליסטיים: כל מה שצריך לדעת עם ג׳ - בכיר לשעבר בקהילת המודיעין

בשיחה עם ג', בכיר לשעבר בקהילת המודיעין ואיש מקצוע שאיום הטילים האיראני ואיומים נוספים היו לחם חוקו, אנחנו עושים סדר בסוגי הטילים, סוגי האיומים ואיך מפתחים נגישות מודיעינית להערכת האיומים הללו, איומים משמעותיים או קיומיים? והדומה והשונה בתפיסה המודיעינית של ישראל וארה"ב את איום טילי הקרקע קרקע.
ג' מסביר כיצד מעריכים איומים מסוג זה, האם הם מהווים "איום קיומי" ואם יש בכלל הגדרה מוסכמת למונח הזה. עוד דיברנו על ההשקעה ארוכת השנים של איראן בתוכנית החלל שלה ומה ההסברים לה, ועל הקשר בין פיתוחים אלו לבין יכולות טיליות בעלות טווחים ארוכים יותר. איראן אגב יורה על ישראל את טילי הטווח הבינוני שלה, אז למה מיועדים הטילים ארוכי הטווח שהיא מפתחת?
מה יכולים להיות ההסברים להפתעות שחווינו בהקשר זה, מאז מלחמת "עם כלביא", למשל בשאלת יכולות השיקום האיראנית, מה ההסברים לטעויות בהערכה וכיצד תחקירים יכולים לסייע בלמידה ושיפור בתום שתי מערכות עצימות וחסרות תקדים כאלו. 
לבסוף, השיחה נוגעת גם בשאלות רחבות יותר על מודיעין למערכה צבאית, ועל האתגרים שיעמדו בפני ישראל ביום שאחרי המערכה הנוכחית.

קרא עוד