מודקאסט עונה 8 פרק 6: "ידיעת זהב באוקיינוס המידע?" // עם אסף (פיזר) כהן//

תאריך: 15/09/2026
בפרק השישי בעונה השמינית של "מודקאסט", אסף (פיזר) כהן, לשעבר סגן מפקד יח' 8200, משלים את החתיכה הטכנולוגית בתמונת האוסינט. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מסביר שבעידן של התפוצצות מידע, האיסוף מן הגלוי נשען על מומחיות בטכנולוגיות המסוגלות לכרות, למיין ולנתח כמויות עצומות של מידע, כאשר מיצוי מהרשתות החברתיות מוביל. כהן מסביר כיצד מחלצים תובנה מתוך המכונה, והאם מערכת המנתחת רשתות חברתיות באמת יכולה לקרוא הלכי רוח. דרך התנהגות הציבור האיראני במהלך "שאגת הארי", הוא מדגים גם מה אפשר ללמוד ממה שאינו מופיע במידע, ואיך נראית התעוררות של ציבור? או מחאה? שיחה על "ידיעת הזהב" באוקיינוס הנתונים ועל מהפכת הווידאו שמשנה את האופן שבו אוסינט נאסף ומנותח.



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

‏‏‏‏מודקאסט – עונה 5 פרק 3 – הטיות חשיבה בעולם המודיעין

מאת: אלון ששון
"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון
קרא עוד

מודקאסט – עונה 4 פרק 2 - מדע החקירות הפרונטליות עם אייל דגן

מאת: אלון ששון
"החקירה הפרונטלית היא סוג של דיאלוג א-סימטרי, הכולל גם אינטראקציה לא מילולית, כגון הבעות פנים שונות, מבטים, תנועות גוף ושפת גוף. היכולת שלך להשפיע על החקירה אינה סימטרית לזו של הנחקר." החקירה המודיעינית הישירה עוסקת בבני אדם, ואפילו באדם אחד בכל פעם. מכיון שמדובר בבני אדם אקטיביים בעלי רצון חופשי, שיש להם רגשות, כבוד עצמי וגאווה, ולפעמים יש להם כוונה להונות את החוקר, אפשר לטעון שיכולת החיזוי והתיקוף הנדרשות לעיסוק המדעי אינם מתקיימים בחקירה הפרונטלית. אך האין זה בדיוק המצב בם בתחומים אחרים של מדעי החברה, כמו פסיכולוגיה או אפילו רפואה?העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר "מדע החקירות הפרונטליות – מחשבות על הפקת מודיעין מנחקרים במסגרת המלחמה במודיעין" נכתב על ידי אייל דגן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ. אייל מציג לראשונה ניתוח מתודולוגי מפורט של התפיסות, הגישות והשיטות השונות המקובלות בחקירות פרונטליות, בדגש על אלו של מחבלים המעורבים בפעילות טרור. הוא משווה בין אופן ניהול החקירה לבין אופן הניהול של מחקר מדעי, ומסביר מדוע ניתוח כזה יכול לסייע לא רק בהכשרת חוקרים, אלא גם בשיפור תוצאות החקירה.מנחה: אלון ששון
קרא עוד