המכון בתקשורת - השימוש של נתניהו במודיעין הוא סלקטיבי וציני. יש להקים גוף הערכה לאומי חדש

תאריך: 04/11/2026
מוזמנות ומוזמנים לקרוא את מאמרם של פרופ׳ אודי ערן, עמית מחקר במכון, וד״ר אופק רימר, המתפרסם בעיתון "הארץ". במאמר הם דנים בסכנות הכרוכות בשימוש פוליטי וסלקטיבי במידע מודיעיני, על רקע הדיווחים על אפשרות לחידוש הלחימה מול איראן. הם מדגישים את חשיבות עצמאותם המקצועית של ארגוני המודיעין ואת הצורך בהגברת השקיפות והפיקוח הציבורי על הערכות המודיעין. בהקשר זה, מציעים ערן ורימר שורה של צעדים מבניים, ובהם הסדרת פרסום הערכות מודיעין לציבור, הקמת גוף הערכה לאומי בעל עצמאות מקצועית וחיזוק מעורבותם של גורמים מהאקדמיה ומהחברה האזרחית בתהליכי ההערכה, במטרה לחזק את הפלורליזם המחקרי ולצמצם את הסיכון להתערבות פוליטית במודיעין.

למאמר המלא

אולי יעניין אתכם לקרוא גם

המכון בתקשורת: כתבה על "מבט-על" במוסף הארץ

כתבה חדשה במוסף הארץ בוחנת את אחת המגמות המסקרנות של השנים האחרונות – הפיכתו של חיזוי העתיד מתחום של ניחושים ואינטואיציות לתחום מדעי ומבוסס נתונים. הכתבה מתארת כיצד מחקרים עדכניים, טכנולוגיות בינה מלאכותית וקהילות חיזוי עולמיות מנסים לשפר את יכולתנו להעריך מראש התפתחויות גיאופוליטיות, כלכליות וחברתיות – ברמת דיוק שעד לא מזמן נראתה דמיונית.במרכז הכתבה מוצג פרויקט "מבט־על”, יוזמה ישראלית חדשה שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב לבין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הפרויקט שואף לשחזר ולפתח את מחקרי החיזוי פורצי הדרך של פרופ' פיליפ טטלוק עבור קהילת המודיעין הישראלית, במטרה לשפר את איכות החשיבה האסטרטגית, להטמיע מתודולוגיות אמפיריות להערכת סיכונים, ולזהות "חזאי־על" ישראלים – אנשים בעלי יכולת מוכחת לחזות התרחשויות עתידיות בדיוק יוצא דופן.הכתבה סוקרת את מקורות ההשראה למחקר, את תוצאות הסבב הראשון של הניבויים בפרויקט, וגם את הדרך שבה הבינה המלאכותית עצמה הופכת לשחקן מוביל בעולם החיזוי – כשהיא כבר עוקפת בני אדם בתחרויות חיזוי בינלאומיות.
קרא עוד