מחשבות בעקבות הדו"ח של המודיעין האמריקני על מקורה של המגפה

תאריך: 09/02/2022
מאת: תא"ל (מיל.) יוסי קופרוסר וסא"ל (מיל.) דני שוהם

נשיא ארה"ב, ביידן, הינחה במאי 2021 את קהילת המודיעין להכין דו"ח שינסה לענות לשאלה המטרידה את כולנו, כיצד התחילה מגפת הקורונה. הקהילה, על מגוון הסוכנויות החברות בה, בחנה את האפשרויות השונות ולא הצליחה להגיע למסקנה ברורה. בדו"ח שפרסמה באוגוסט היא פסלה את האפשרות שמדובר במהלך סיני מכוון, אך התקשתה לקבוע אם מדובר בנגיף שפותח במעבדה בווהאן ודלף משם, או באירוע טבעי שמקורו בעטלפים שאצלם התפתח הנגיף ומהם הועבר לבני אדם. ניסוח המסקנות בדו"ח הגלוי קבע כי 4 סוכנויות סבורות ברמת ביטחון נמוכה שהמקור לנגיף היה טבעי וסוכנות מודיעין אחת העריכה ברמת ביטחון בינונית שהנגיף דלף מהמעבדה. 
ביידן הודה אמנם לקהילת המודיעין, אך ביקש ממנה להמשיך ולחקור ולהגיש דו"ח מפורט יותר. דו"ח זה פורסם ב-29 אוקטובר 2021, ואף שהיה אכן מפורט הרבה יותר מקודמו וכלל גם הסבר לגבי המתודולוגיה בה הוכן הדו"ח, לא שינה את המסקנות ואת רמת הביטחון בהערכות השונות. הדו"ח הראשון היה מושא לביקורת בארה"ב מצד מומחים, רובם כאלה שעסקו בנושא עד לאחרונה בתוך הקהילה, שטענו כי ניתן היה לומר ברמת בטחון גבוהה יותר שהסיבה להופעת הנגיף הייתה דליפה מהמעבדה. מחברי הדו"ח השני התייחסו לחלק מהטענות האלה במסגרת הדו"ח השני ושללו אותן.
סא"ל (מיל.) דני שוהם ותא"ל (מיל.) יוסי קופרוסר כתבו בעקבות זאת מאמר המנתח את ממצאי הדו"ח מההיבט המקצועי ומהיבט המתודולוגיה המודיעינית ופרסמו אותו בכתב העת המקצועי לענייני לוחמה כימית וביולוגית CBW, היוצא לאור מטעם מכון מחקר הודי. המאמר קיבל תהודה בחוגים מקצועיים.
המסרים העיקריים של המסמך הם שבהיבט המקצועי נותרו גם אחרי הדו"ח המשלים סימני שאלה רבים לגבי הממצאים ושמההיבט המתודולוגי הדו"ח הוא בעייתי, מכיוון שאם כל מה שניתן לומר לגבי סוגיה שבעיקרה היא חשיפת סוד לגבי שאלה העומדת במרכז הצי"ח הוא שההערכה היא ברמת ביטחון נמוכה, עדיף היה פשוט לומר שאין לקהילת המודיעין בשלב זה יכולת לענות על השאלה. זאת, משום שהצבעה על תשובה מסוימת כעל כזו שארבע סוכנויות תומכות בה, גם אם נאמר שהן עושות זאת ברמת ביטחון נמוכה, עלולה ליצור הטיה אצל הקורא ולהוביל אותו לחשוב שזו הערכה מקובלת.

לפניכם המאמר בשפת המקור



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

שיבוש אזרחי, מודיעין צבאי: כיצד העידן הדיגיטלי עיצב מחדש את אמ"ן

המאמר שלפניכם עוסק בהשפעת העידן הדיגיטלי על תהליכי פיתוח הידע באמ"ן, תוך בחינה של אימוץ טכנולוגיות ושיטות פעולה מהעולם האזרחי, ובפרט גישת ה"שיבוש". במאמר מראה סא"ל (מיל') צחי דוידי, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ובוגר 8200 ויחל"ם כיצד אימוץ מערכות דואר אלקטרוני, פלטפורמות מבוססות "משיכה", רשתות מידע מבוזרות וכלי בינה מלאכותית יצרו שיפור בתפוקה ובקצב העבודה, אך גם ערערו את מבני האחריות, הבקרה וההיררכיה באמ"ן. באופן זה, מתחקה דוידי אחר הפיכתה של 8200 מיחידת סיגינט ליחידת סב"ר, ובוחן את תהליך השחיקה במעמד הקבר"ים ואת התמסמסות ההבחנה בין איסוף למחקר. הוא מציע לראות בשינויים הללו תוצאה של שילוב בין החלטות מלמעלה ובין יוזמות מלמטה, אך גם כתהליך שלא לווה במנגנוני תיקון ובחינה ביקורתית מספקת. לטענתו, אובדן חגורות ההגנה הפורמליות והבלתי פורמליות באמ"ן היה בין הגורמים לכשל המודיעיני באוקטובר 2023. מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 
קרא עוד

"לפרמט" את האויב והעולם לטובתנו: לוחמת התודעה הרוסית מהלכה למעשה

מאת: יעקב פלקוב
המאמר שלפניכם עוסק בלוחמת התודעה הרוסית, המתמקדת בהשפעה פסיכולוגית על מדינות וקהילות ברחבי העולם, תוך ניצול "נשק המידע" ליצירת אפקטים תודעתיים רחבי היקף. המאמר מציג את התפתחות תפיסת התודעה בעידן הסובייטי ואת התאמתה לעידן הנוכחי, במיוחד תחת הנהגתו של פוטין. לוחמת התודעה נחשבת לתחום עימות עצמאי ושווה ערך ללוחמה צבאית קלאסית, ומשמשת את רוסיה במאבקה מול המערב במישור התודעתי. המאמר מתמקד בשימוש של רוסיה במערך השפעה גלובלי במלחמת אוקראינה ובמלחמות אחרות, ובוחן כיצד פעילות זו סייעה למוסקבה להפעיל לחץ על יריביה, לערער יציבות פוליטית במדינות מערביות, ולחזק את מעמדה הגלובלי. המאמר גם מתאר את השימוש של רוסיה בנושאים הישראלי והיהודי לקידום מטרותיה, ואת ההתמודדות של המערב מול איום זה. המאמר נכתב ע"י ד"ר יעקב פלקוב, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומרצה אורח באוניברסיטאות תל אביב ורייכמן והוא מהווה סיכום מעודכן לאפריל 2024 של מחקר מקיף שפורסם במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרס 2023 בנושא זה.
קרא עוד