"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

"החקירה הפרונטלית היא סוג של דיאלוג א-סימטרי, הכולל גם אינטראקציה לא מילולית, כגון הבעות פנים שונות, מבטים, תנועות גוף ושפת גוף. היכולת שלך להשפיע על החקירה אינה סימטרית לזו של הנחקר." החקירה המודיעינית הישירה עוסקת בבני אדם, ואפילו באדם אחד בכל פעם. מכיון שמדובר בבני אדם אקטיביים בעלי רצון חופשי, שיש להם רגשות, כבוד עצמי וגאווה, ולפעמים יש להם כוונה להונות את החוקר, אפשר לטעון שיכולת החיזוי והתיקוף הנדרשות לעיסוק המדעי אינם מתקיימים בחקירה הפרונטלית. אך האין זה בדיוק המצב בם בתחומים אחרים של מדעי החברה, כמו פסיכולוגיה או אפילו רפואה?העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר "מדע החקירות הפרונטליות – מחשבות על הפקת מודיעין מנחקרים במסגרת המלחמה במודיעין" נכתב על ידי אייל דגן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ. אייל מציג לראשונה ניתוח מתודולוגי מפורט של התפיסות, הגישות והשיטות השונות המקובלות בחקירות פרונטליות, בדגש על אלו של מחבלים המעורבים בפעילות טרור. הוא משווה בין אופן ניהול החקירה לבין אופן הניהול של מחקר מדעי, ומסביר מדוע ניתוח כזה יכול לסייע לא רק בהכשרת חוקרים, אלא גם בשיפור תוצאות החקירה.מנחה: אלון ששון

בפרק השלישי של מודקאסט אנחנו מארחים את ד"ר (אל"מ במיל.) עופר גוטרמן, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, בעל רקע עשיר בתפקידי מחקר ופיקוד בכיר באמ"ן ומנהל יחידת המודיעין והמחקר העסקי בחברת BDO. עופר פירסם לאחרונה מאמר שמציג מסגרת חדשה להבנה וניהול של היחסים בין ארגוני המודיעין לבין הסביבה הפתוחה. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע מעופר על מרכיביה של המסגרת החדשה שהוא מציע לאמץ, בנוסף על הפרדיגמות הקיימות כיום, על הצי"חים החדשים של המודיעין, הצרכנים החדשים והמפתיעים שלו, האקוסיסטם הטכנולוגי שהוא משתלב בו בהדרגה ועוד. מנחה: אלון ששון

"בתקופות רגילות אמ"ן חי את הלחימה היומיומית, את השגרה, וקל להתפתות ולחשוב שהשגרה היא חזות הכל. קשה בכלל לדמיין מלחמה. אנשי המודיעין, במיוחד במודיעין השדה, יכולים להזכיר לאמ"ן שלמרות קשיי השגרה, האתגר האמיתי הוא המלחמה, ומולה חשוב להקצות את האנשים הרלוונטיים ולבנות יכולות ליום המלחמה, גם אם איננו יודעים מתי הוא יגיע."מערך מודיעין השדה שינה את המיקום ואת תפיסת ההפעלה שלו מספר פעמים לאורך השנים, בתווך שבין אמ"ן מצד אחד וצבא היבשה מהצד השני. למיקום הייחודי שלו בתפר ביניהם יש יתרונות וחסרונות – כולם באו לידי ביטוי לפני ובמהלך "חרבות ברזל". מחד – פערים בין ייעוד המערך לבין רמת המוכנות שלו, ומאידך – יכולת לזהות מהר את האתגרים ולהשתנות תוך כדי תנועה כדי להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות ומקצועיות שמתקיימות רק במערך הזה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השלישי אירחנו את אל"מ (מיל.) גלעד איזין, שמוביל את כתיבת התורה של מערך מודיעין השדה, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. גלעד רואה חשיבות רבה בשיקוף הדיון הער שמתקיים בנושא הפערים שזוהו בתפקוד המערך, אמ"ן וצה"ל לפני ובמהלך המלחמה – כמו גם הייחודיות והתרומה הייחודית שלהם. הוא מייחס חשיבות רבה למרכיב המילואים בהבנה עמוקה של צרכי המערך והיכולת לממש אותם בתורה אפקטיבית וקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים כדי להפיק את המיטב מהם ומכלל יכולות מערך מודיעין השדה.