"הראיה של אמ"ן את הקונספציה כחומה בצורה, שכל דבר שמאיים על תקפותה מתנפץ אל הקיר – זה דבר שצריך לבער. לא יכול להיות שקונספציה תהיה דבר דומם, דבר קבוע".
כמה אפשר לחדש במחקר של ההפתעה והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים, עליה נכתבו הרים של מאמרים, מחקרים וספרים? מתברר שלא מעט. מהמשקל המצומצם שניתן לאחריותו של המוסד לכשלים בשבוע שלפני המלחמה, דרך מקורות מצריים ששופכים זוית ראיה שונה מזו המוכרת לנו ועד ההסתכלות על אשרף מרואן, המקור המודיעיני האסטרטגי, כאפשרות שפוספסה לערוץ מדיני חשאי מסוג שלא הכרנו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק השישי שוחחתי עם אל"מ (מיל) ד"ר רפאל בוכניק חן, מי שהיה בין שלל תפקידיו ראש מחלקת הבקרה. עבור רפאל ספר זה היה השלמה של תשוקה אישית ואמצעי להעברת הלקחים לדור הבא של הקצינים שעוסקים ויעסקו במדינה, לאור כשלונו של הגניוס היהודי באותה מלחמה. הדמיון המצמרר בין חלק מהכשלים במלחמת יום הכיפורים לאלו שנחשפו בכשל של אוקטובר 2023 הופך את הפרק והמסקנות של רפאל לרלוונטיות מתמיד.מנחה: אלון ששון

בפרק השני של העונה ה8 של "מודקאסט" מתארח ד"ר תום שרון, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ומתמחה במחקר מגמות ושיח בתקשורת הערבית. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם תום לוקח אותנו בנבכי תחום המודיעין הגלוי, כפי שהוא חוקר אותו בשנים האחרונות, מ"אל קאעדה", דרך "אביב האוסינט הערבי", הייחוד התקשורתי של "דאעש" ועד חמאס במתקפת ה7 באוקטובר. הוא מנתח כיצד ארגוני הטרור משתמשים בתקשורת הגלויה לא רק כתקשורת אלא כמתודת לחימה והפצת התורה. בפן המתודולוגי שוחחנו על ההבדל בין כל גולש החשוף לאמצעי התקשורת ובין חוקרי המודיעין, מה הופך צריכת תקשורת גלויה לעבודת מודיעין סדורה, ומהו התהליך ההופך נאום, פוסט או פרסום ברשת לרכיב בתמונת המודיעין השלמה?

"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"הטיפוס הנפוץ של ההפתעה הוא כאשר אנחנו מבינים את המציאות, ואז מתרחש שינוי – אצל האויב, בסביבה או אצלנו –ואת הסיבוב הזה אנחנו לא לוקחים. במובן הזה ההפתעות של יום הכיפורים ושל השבעה באוקטובר הן די דומות".הפתעה היא תופעה בסיסית, שמתקיימת בהרבה תחומי חיים, ולא רק בעולם המודיעין. המבנה של הפתעות צבאיות אינו שונה ממה שקורה במשברים כלכליים או לחברות עסקיות; IBM, בלוקבאסטר, נאסא, המשבר הכלכלי ב- 2008, הקורונה או משבר בזוגיות – לכולם מבנה דומה. במבט מבחוץ נראה שהכל בסדר ופתאום אנחנו מגלים שהיה שם משהו שפספסנו.בפרק הרביעי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן. ביחד עם איתי יצאנו לפרק את המרכיבים הבסיסיים ביותר של הפתעה אסטרטגית, את הקשר בין תפניות לבין הפתעות, ואת האופי האוניברסלי של הפתעות. בהקשר המודיעיני, איתי הסביר מדוע שינויים ארגוניים שמגבירים ספק וביקורתיות הם הכרחיים, אך אין להם סיכוי מול תרבות שבה לא יתכן שיש פער בין מה שאנחנו מבינים לבין המציאות.