"לאמץ שיטות עבודה חדשות זה לא מספיק. צריך לדעת להמציא שיטות עבודה חדשות ומי שיכול להמציא אותן זה רק האנשים עצמם" חדשנות מעשית משמעותה לחשוב ולפעול אחרת כדי להשיג את המטרות שלנו. בעולם המודיעין, ובייחוד בעולם המבצעים, ישנן מטרות ברורות, ממוקדות ולעתים קצרות מועד.בימים אלו יוצא לאור גליון 9 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש לנושא הקשר בין חדשנות למודיעין ממגוון זויות.אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לשוחח עם ג., מי שהיה עד לפני שנה מנהל בכיר במשרד ראש הממשלה. דיברנו עם ג. על הדרך להפיכת חדשנות לעקרון ניהולי פרקטי, על דוגמאות לשינויים בתהליכי איסוף, עיבוד והפקה של שמע וטקסט ועל ההבדל בין הסתמכות על טכנולוגיה בלבד לבין שילוב שלה עם המרכיב האנושי.ממליצים לקרוא גם את ⁠המאמר של ג.⁠ באותו גיליון וגם את ⁠המאמר של מובילי החדשנות ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן⁠ בנושא מיצוי משאבים שנמצאים "על הרצפה".מנחה: אלון ששון

בפרק החמישי של מודקאסט אנחנו מארחים את סא"ל שרית שפירא, ששימשה עד ממש לאחרונה כראש ענף מדעי ההתנהגות באמ"ן. שמענו משרית על האופן שבו תחום מדעי ההתנהגות עוזר למפקדי וחיילי אמ"ן להשתנות כדי להתאים לאתגרים העדכניים, על סוגיות של מגדר ומגוון באמ"ן, על אתגרי שימור ופיתוח קריירה בסביבה תחרותית ועל החוסן המפתיע באמ"ן של יחידות שנשים מפקדות עליהן. מנחה: אלון ששון.

"כל האנשים האלו נתנו המון שעות, קשב, את כל יכולותיהם ואת משאבי החמלה ובריאות הנפש שלהם, וזו היתה התגייסות מתוך ציונות" מיד לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר הוקמו בזה אחר זה חמ"לים אזרחיים שמילאו באותה שעת חירום משימות שממולאות בשגרה על ידי ארגוני המודיעין. חלק מהחמ"לים המאולתרים הוקמו על בסיס יוצאי יחידות מודיעין, אחרים על ידי אזרחים שמעולם לא הכירו מושגים כמו צ"יח או אוסינט – הם פשוט הגיעו כדי לתרום כל מה שיכלו במשימות האיסוף והבנת תמונת המצב הכאוטית, וחלקם עושים זאת עד היום.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם ענבל קארו, שמהלך שירות ממושך באמ"ן הובילה צוותי מודיעין שונים, על מאפייני ההתארגנויות האזרחיות השונות שפעלו מאז תחילת האירועים, ועל השאלה מה ניתן ללמוד מפעילותן גם לימי שגרה.מנחה: אלון ששון

בשיחה עם ג', בכיר לשעבר בקהילת המודיעין ואיש מקצוע שאיום הטילים האיראני ואיומים נוספים היו לחם חוקו, אנחנו עושים סדר בסוגי הטילים, סוגי האיומים ואיך מפתחים נגישות מודיעינית להערכת האיומים הללו, איומים משמעותיים או קיומיים? והדומה והשונה בתפיסה המודיעינית של ישראל וארה"ב את איום טילי הקרקע קרקע.
ג' מסביר כיצד מעריכים איומים מסוג זה, האם הם מהווים "איום קיומי" ואם יש בכלל הגדרה מוסכמת למונח הזה. עוד דיברנו על ההשקעה ארוכת השנים של איראן בתוכנית החלל שלה ומה ההסברים לה, ועל הקשר בין פיתוחים אלו לבין יכולות טיליות בעלות טווחים ארוכים יותר. איראן אגב יורה על ישראל את טילי הטווח הבינוני שלה, אז למה מיועדים הטילים ארוכי הטווח שהיא מפתחת?
מה יכולים להיות ההסברים להפתעות שחווינו בהקשר זה, מאז מלחמת "עם כלביא", למשל בשאלת יכולות השיקום האיראנית, מה ההסברים לטעויות בהערכה וכיצד תחקירים יכולים לסייע בלמידה ושיפור בתום שתי מערכות עצימות וחסרות תקדים כאלו. 
לבסוף, השיחה נוגעת גם בשאלות רחבות יותר על מודיעין למערכה צבאית, ועל האתגרים שיעמדו בפני ישראל ביום שאחרי המערכה הנוכחית.