המכון בתקשורת: למה המודיעין הישראלי הצליח מול איראן ונכשל מול חמאס

תאריך: 03/07/2025
מאת: תא"ל במיל' יוסי קופרווסר ודוד סימן-טוב

תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר ודוד סימן טוב מתייחסים, במאמר שפורסם ב-N12, לשאלה כיצד אותו מודיעין שחדר לליבה של איראן והפעיל בה כוחות חשאיים, נפל קורבן להונאה של חמאס, כאן מעבר לגבול? 

לשיטתם, ניתן להסביר את אותו פער בכמה אופנים: הראשון הוא כי הפער מבטא את סדר העדיפות של משאבי המודיעין בעשור האחרון. "שקט בעזה" פירושו היה הפקדת הסוגייה העזתית בעיקר בידי השב"כ (מהלך שהתברר כטעות) ומתן עדיפות ברורה לבניית יכולות מודיעיניות מול חיזבאללה ואיראן. הסבר שני, הקשור לראשון, הוא שחיזוק השריר היוזמתי וההתקפי של המודיעין הישראלי שהתפתח בעשורים האחרונים בכלל ובעשור האחרון במיוחד (עם עלייתה של המערכה בין המלחמות בצה"ל כאסטרטגיה מובילה) בא על חשבון היכולת לתפקד כמודיעין המתריע בשער - יכולת שאיננה טריוויאלית לארגון שעיקר מהותו יוזמה והתקפיות. נוצר לכן אזור עיוורון המחמיץ יוזמות של היריב ויוצר תורפה בפני הונאה אסטרטגית כמו זו שלה נפל המודיעין הישראלי קורבן אך לפני שנתיים. הסבר אפשרי שלישי הוא שמדובר בסוגים שונים של אתגר מודיעיני. עיקר הכשל מול חמאס היה במודיעין האסטרטגי שבמוקדו הבנת כוונות האויב – תחום בעייתי שבו ארגוני מודיעין נכשלים לעתים מזומנות, גם מול חיזבאללה ואיראן, בעוד שבלחימה נגד חיזבאללה ואיראן מדובר בעיקר באתגר מתחומי המטרות והמבצעים, שארגוני המודיעין של ישראל מצטיינים בו, הודות ליצירתיות, ליוזמה וליכולות הטכנולוגיות.

הם מסכמים בכך שאכן, המודיעין הישראלי ראוי לכל השבחים הודות לתרומתו העצומה להצלחת מבצע "עם כלביא", במיוחד בכל הקשור לחשיפת "סודות" אשר היריב מנסה להסתיר. ועם זאת, אין זמן לנוח על זרי הדפנה. עליו להמשיך ולהשיג את המודיעין שיאפשר התמודדות עם האתגרים החדשים-ישנים הן בתחום המבצעי והן עם החידות והתעלומות בתחום האסטרטגי, ובה בעת להשלים את תחקור אירוע 7 באוקטובר (כולל חקירה חיצונית) ואת יישום הלקחים הנגזרים מכך.

למאמר המלא באתר N12




אולי יעניין אתכם לקרוא גם

תיקון כשלי המודיעין מחייב רפורמה נרחבת, לא עוד מחלקת בקרה

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת אל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן וסא"ל (מיל.) דודי סימן טוב שפורסם לאחרונה באתר 12N. במאמר, מביעים השניים את התנגדותם להצעת החוק להקמת מחלקה "איפכא מסתברא" תחת ראש הממשלה, שתהיה אחראית "לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית מגופי המודיעין".  במקום זאת, הם מציעים מהלך כפול - מהצד האחד הקמת מסגרת מודיעינית לאומית חדשה, במתכונת מצומצמת, ומהצד השני חיזוק של מסגרות הניהול המשותפות בתוך קהילת המודיעין.לפי הצעתם, המסגרת החדשה - רשות לאומית למודיעין - תוגדר כמעריך הלאומי וכגוף האמון על קביעת מדיניות ופיקוח על ארגוני המודיעין בישראל. הרשות תהיה אחראית על גיבושה של הערכת מודיעין לאומית עצמאית, תוך שיקוף והבלטה של מחלוקות הערכתיות בין הארגונים השונים בפני מקבלי ההחלטות, ומכל מקום לא תהווה חסם בפני ארגוני המודיעין שימשיכו להעביר את הערכותיהם באופן בלתי אמצעי למקבלי ההחלטות. בנוסף, היא תחזיק בכמה סמכויות אסדרה: קביעת סדרי העדיפויות במשימות ובחלוקת המשאבים של המודיעין, אסדרת הטיפול בסוגיות אסטרטגיות שכיום המודיעין אינו מטפל בהן (דוגמת אתגר ההשפעה הזרה), תיקוף ועדכון חלוקת האחריות בין ארגוני המודיעין, קידום כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים ואכוונת מו"פ מודיעיני ארוך-טווח. לדבריהם, הרשות החדשה צריכה לקבל מעמד סטטוטורי עצמאי מעוגן בחקיקה, וכדי להתמודד עם סכנת הפוליטיזציה ביחסים עם הדרג המדיני, העומד בראשה יהנה ממעמד עצמאי בדומה למבקר המדינה, נגיד בנק ישראל או היועץ המשפטי לממשלה. במקביל למהלך זה, הם טוענים שארגוני המודיעין צריכים כבר כעת לשפר את ההתנהלות הפנימית המשותפת שלהם, ולהקים מנגנונים לניהול המשותף של היבטי בניין והפעלת כוח מודיעיני. זאת כשהאתגר הניהולי הראשי שניצב לפתחם של ראשי הארגונים, הוא להתקין מנגנונים אלו תוך שמירה על האיזון הנכון בין הידוק שיתופי פעולה ושילוביות במקומות הדרושים, לבין טיפוח תחרות בריאה ותרבות של ויכוח ופלורליזם.
קרא עוד