המכון בתקשורת: למה המודיעין הישראלי הצליח מול איראן ונכשל מול חמאס

תאריך: 03/07/2025
מאת: תא"ל במיל' יוסי קופרווסר ודוד סימן-טוב

תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר ודוד סימן טוב מתייחסים, במאמר שפורסם ב-N12, לשאלה כיצד אותו מודיעין שחדר לליבה של איראן והפעיל בה כוחות חשאיים, נפל קורבן להונאה של חמאס, כאן מעבר לגבול? 

לשיטתם, ניתן להסביר את אותו פער בכמה אופנים: הראשון הוא כי הפער מבטא את סדר העדיפות של משאבי המודיעין בעשור האחרון. "שקט בעזה" פירושו היה הפקדת הסוגייה העזתית בעיקר בידי השב"כ (מהלך שהתברר כטעות) ומתן עדיפות ברורה לבניית יכולות מודיעיניות מול חיזבאללה ואיראן. הסבר שני, הקשור לראשון, הוא שחיזוק השריר היוזמתי וההתקפי של המודיעין הישראלי שהתפתח בעשורים האחרונים בכלל ובעשור האחרון במיוחד (עם עלייתה של המערכה בין המלחמות בצה"ל כאסטרטגיה מובילה) בא על חשבון היכולת לתפקד כמודיעין המתריע בשער - יכולת שאיננה טריוויאלית לארגון שעיקר מהותו יוזמה והתקפיות. נוצר לכן אזור עיוורון המחמיץ יוזמות של היריב ויוצר תורפה בפני הונאה אסטרטגית כמו זו שלה נפל המודיעין הישראלי קורבן אך לפני שנתיים. הסבר אפשרי שלישי הוא שמדובר בסוגים שונים של אתגר מודיעיני. עיקר הכשל מול חמאס היה במודיעין האסטרטגי שבמוקדו הבנת כוונות האויב – תחום בעייתי שבו ארגוני מודיעין נכשלים לעתים מזומנות, גם מול חיזבאללה ואיראן, בעוד שבלחימה נגד חיזבאללה ואיראן מדובר בעיקר באתגר מתחומי המטרות והמבצעים, שארגוני המודיעין של ישראל מצטיינים בו, הודות ליצירתיות, ליוזמה וליכולות הטכנולוגיות.

הם מסכמים בכך שאכן, המודיעין הישראלי ראוי לכל השבחים הודות לתרומתו העצומה להצלחת מבצע "עם כלביא", במיוחד בכל הקשור לחשיפת "סודות" אשר היריב מנסה להסתיר. ועם זאת, אין זמן לנוח על זרי הדפנה. עליו להמשיך ולהשיג את המודיעין שיאפשר התמודדות עם האתגרים החדשים-ישנים הן בתחום המבצעי והן עם החידות והתעלומות בתחום האסטרטגי, ובה בעת להשלים את תחקור אירוע 7 באוקטובר (כולל חקירה חיצונית) ואת יישום הלקחים הנגזרים מכך.

למאמר המלא באתר N12




אולי יעניין אתכם לקרוא גם

ראש המכון קופרוסר בראיון ל"אפרכסת" עם אמיר אורן

לקראת סיום חמש שנותיו כראש חטיבת המחקר באמ״ן, בתחילת יוני 2006, והוא בדרכו לגמר גביע העולם בכדורגל בגרמניה, ביקר תת-אלוף יוסי קופרווסר בגבול לבנון עם מפקד אוגדה 91, תא״ל גל הירש. שניהם העריכו - וחששו - מפיגוע חטיפה של חיזבאללה בגיזרת הקו. למרות ההערכה, שהתחזקה בעקבות חטיפת גלעד שליט מגבול עזה בהמשך החודש, נכשלו כוחות האוגדה בסיכול חטיפתם של לוחמי המילואים רגב וגולדווסר.על קו דק זה, בין ההערכה להיערכות, המודיעין למבצעים, האיסוף למחקר והקמ״ן לקברניט מסייר קופרווסר עם אמיר אורן ב״אפרכסת״. הוא מספר על מסלולו בצה״ל, מעתודאי במלחמת יום הכיפורים ותותחן לזמן-מה, לקצין צעיר בענף הכלכלי באמ״ן באמצע שנות השבעים, לענפי מחקר שהתמקדו בפלסטינים, במצרים ובסוריה ללשכת ראש אמ״ן, אלוף אורי שגיא, והלאה - לנספחות המודיעין בוושינגטון, למשרת עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה ולתפקיד קצין המודיעין בפיקוד המרכז בסוף שנות ה-90׳.כראש חטיבת המחקר הופתע ״קופר״ ככל עמיתיו מהחלטת שרון על פינוי עזה. הוא השמיע הערכה שחלקה על דעת המחליטים: נסיגה מציר פילדלפי תקל על התעצמות חמאס. לאזהרתו, ששיתוף חמאס בבחירות למועצת הרשות הפלסטינית יביא לחיזוקו, ככוח משמעותי ואולי אך לנצחונו, לא שעו.לאחרונה פירסם מאמר מחקרי המתאר את שרשרת הליקויים והמחדלים של ליל 6-7 באוקטובר 2023, ובעצם את החודשים והשנים שקדמו לו, כ״סערה מושלמת״. כל מה שהיה עלול להשתבש - אישית, תודעתית, אירגונית - אכן השתבש. מרפי האגדי התגייס לשירות קבע, התמנה לתפקידים הבכירים והרגישים ביותר באמ״ן ובאותו ליל אסון היה רמטכ״ל, ראש אמ״ן, רח״ט מחקר, מפקד יחידה 8200, קמ״ן פיקוד הדרום וקמ״ן אוגדת עזה גם יחד (תאומו היה באותה עת בשב״כ). 
קרא עוד