ספר "המודיעין ושבעה באוקטובר"

תאריך: 06/10/2026
לספר ״המודיעין ושבעה באוקטובר״

ציון יום השנה השלישי למתקפת הטרור הנפשעת שביצע חמאס בשבעה באוקטובר מתרחש כאשר טרם הוקמה ועדה לחקירת כשל המודיעין שגרם להפתעה הבסיסית והעמוקה ערב הטבח. גם לא התבצע תחקיר משותף של ארגוני המודיעין באשר לסיבות הכשל, כשכל אחד מהם הסתפק בתחקיר עצמאי ונפרד שעל בסיסו הוא מבצע תהליכים של לימוד לקחים, תיקון ליקויים ושיפור דרכי הפעולה. 

"מכון הרכבי לחקר המודיעין", תחת שמו הקודם "המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין", פרסם לפני כשנה את הספר "המודיעין ושבעה באוקטובר", המציג תובנות ממספר רב של נקודות מבט לגבי הכשל המודיעיני החמור. הספר לא נועד להוות תחליף לחקירה הדרושה, אלא כלי ללימוד רבות מהבעיות שהתפתחו בהדרגה ושהביאו לתוצאה הקשה. לרגל יום השנה למתקפה, אנו שבים ומפיצים את הספר, על שלושה-עשר פרקיו, מתוך תקווה שהוא יביא להעמקה נוספת בלימוד הלקחים מזווית קהילתית וארגונית כאחד. 

המסר העיקרי של הספר הוא ששורשי המחדל המודיעיני טמונים לא רק בחוסר התפקוד ובדבקות בקונספציה בליל ה-6-7 באוקטובר, אלא בשורה ארוכה של כשלים ועיוותים שהתחברו לסערה מושלמת ומנעו מהמודיעין, גם כאשר התקבלו הידיעות המתריעות, להכיר בצורך להתריע מפני המתקפה הממשמשת ובאה. בראש ובראשונה גרמה לכך השחיקה במקצועיות המודיעין ובכשירותו בכל הקשור לנושא ההתרעה האסטרטגית, בין השאר לאור הגברת העיסוק באספקת מודיעין לצרכים אופרטיביים וטקטיים. גורם חשוב נוסף היה התפתחות תרבות ארגונית של חוסר סובלנות לדעות אחרות, אחידות ברקע של אנשי המודיעין, חשיבה קבוצתית, העדר זיכרון ארגוני (שבא לכדי ביטוי בהתעלמות מתוכנית 'חומת יריחו' ברגע האמת) והעדר פיקוח ובקרה. ברמה הקהילתית, בולטות הבעיות בחלוקת האחריות בין הארגונים השונים, ומיעוט השיח ברמה האסטרטגית (כשהדגש היה על שיתוף פעולה ברמה הטקטית והמבצעית). 

גורמים נוספים שתרמו לסערה היו מיקוד האיסוף במקורות טכניים תוך הזנחת המודיעין האנושי והגלוי ובעיות במערכת היחסים עם הדרג המדיני. כל אלה הובילו לכך שגורמי המודיעין והמערכת המבצעית בכל הדרגים נשבו בקונספציה שחמאס חלש, מורתע וממוקד בשיפור איכות החיים בעזה, ולא העלו על דעתם כלל שיתכן שהוא מתכנן מתקפה נרחבת, ובוודאי לא בהיקף שבו בוצעה. הם אמנם התריעו כי המתח הפנימי בישראל מעלה את הסיכוי להסלמה מצד אויבינו אך לא סברו שמדובר באיום קונקרטי ובוודאי לא מחמאס בעזה.

הספר, שבכתיבתו השתתפו עמיתי המכון ומומחים נוספים, ובהם יו"ר המרכז למורשת המודיעין, אלוף (מיל.) אהרון זאבי-פרקש, תא"ל (מיל.) איתי ברון, פרופ' אורי בר יוסף, ח"כ לשעבר, עופר שלח, סא"ל (מיל) שרית שפירא, ובכיר השב"כ לשעבר, יוני הרץ, נערך על ידי סא"ל (מיל.) דודי סימן טוב, סגן ראש המכון, ואל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. 

אנו מקווים שהספר יתרום להבנה טובה יותר של שורשי הכשל ולקידום ביצוע השינויים המומלצים בו, הדרושים על מנת לצמצם את הסיכוי להישנות של מחדל מודיעיני מסדר גודל כזה.

תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר
ראש מכון הרכבי לחקר המודיעין
המרכז להנצחה, מורשת ומחקרי המודיעין  



אולי יעניין אתכם לקרוא גם

"הקול הנעלם" - כיצד תרבות ארגונית מעצבת שיח מודיעיני - פרק מתוך ספר "המודיעין והשבעה באוקטובר"

המאמר שלפניכם עוסק בהשפעת התרבות הארגונית באגף המודיעין על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת. הוא מציג מתחים אירגוניים, כגון בין עבר לעתיד, בין טכנולוגיה למחקר ובין היררכיה לנועזות מחשבתית. המאמר מזהיר מפני השתקה ותוקפנות כלפי דעות חריגות, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של אקלים אירגוני בטוח המאפשר שיח פתוח וביקורתי כתנאי לשיפור תפקוד הארגון והפקת לקחים לעתיד.המאמר נכתב על ידי סא"ל (מיל). שרית שפירא, יועצת ארגונית שכיהנה עד אמצע שנת 2023 כראשת מערך מדעי ההתנהגות של אגף המודיעין. לפני כן הובילה את תחום הפיתוח הארגוני ביחידה 8200 ושימשה כיועצת ארגונית של מגוון יחידות באגף המודיעין, של המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם), ושל מגוון יחידות שעוסקות בבניין הכוח והפעלתו בצבא היבשה. לבסוף, נציין שהמאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.
קרא עוד

במת אורח: הסימטריה הבלתי נסבלת שבין המלחמות

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.
קרא עוד