איסוף

הטיות קוגניטיביות מתייחסות לכשלי חשיבה של פרטים, קבוצות וארגונים, והן רבות ומגוונות. כל אדם לוקה בהטיות קוגניטיביות שעשויות להוביל לשגיאות ולתפיסה מוטעית של המציאות. כל שלב בעבודת המודיעין חשוף להטיות, שלעתים השלכותיהן הרות-גורל. לכן, התמודדות עם הטיות קוגניטיביות, היא חשובה ומשמעותית.
במאמר זה מוצגת חלוקה של  ההטיות הקוגניטיביות לאשכולות, מיפוי משפחות של פתרונות מוכרים, ולבסוף הצלבה בין ההטיות לפתרונות. זאת לצורך יצירת מסגרת מוצעת שיכולה לסייע לבחור את הפתרונות הרלוונטיים.

מאמר מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פרנקל. 
מדוע הבנות שהתפתחו באמ"ן על חזבאללה השפיעו באופן מוגבל על היערכות אמ"ן וכלל-צה"ל למלחמת לבנון השנייה?

בעשרים השנים האחרונות נוצרה בין אמ"ן למוסד שותפות הדוקה בתחום הסיגינט, הדיגיטל והסייבר המכונה גם ה"ברית הסיגינטית". מאמר זה מנסה להתחקות אחר הסיבות והתנאים שאפשרו את יצירתה, לתאר את השלבים המרכזיים בהתפתחותה (בין שותפות לברית), את ההישגים המרכזיים שלה ואת מה שנדרש כדי לשמרה ולפתחה בעתיד. מאמר זה נכתב במסגרת הגיליון השביעי של "מודיעין הלכה ומעשה" ע"י ח', לשעבר ראש מנהלת הטכנולוגיה במשרד ראש הממשלה ותא"ל א', לשעבר מפקד 8200.

המודיעין הגלוי הוא תחום המודיעין המתמחה באיסוף ועיבוד מידע ממקורות גלויים. לאחרונה פורסם כי סוכנות המודיעין האמריקנית ה-DIA צפויה להוביל את ההיערכות מחדש של קהילת המודיעין בתחום המודיעין הגלוי. זאת לאחר התבטאויות מצד בכירים בארגון במהלך השנים האחרונות כי "השימוש במודיעין גלוי יגבר משמעותית". המאמר הנוכחי שנכתב ע"י דני סיטרינוביץ, לשעבר רע"ן איראן בחט"מ, דן בשינוי העמוק שחל בשנים האחרונות בשיטת האיסוף המתבססת על מקורות גלויים, אשר מגדיל משמעותית את ערכיותה המודיעינית; באתגרים הנובעים משימוש במידע זה וכן באופן שבו טכנולוגיה יכולה לסייע לגופי מודיעין להתמודד עם אתגרים אלו.

המחקר הנוכחי בדק בקרב מקבלי החלטות במגזר העסקי בישראל את השפעת האיכות הנתפסת של מקורות המידע האינטרנטיים על אופן השימוש במודיעין תחרותי ועל ביצועי החברה. מודיעין תחרותי מופיע גם בתהליכים ועקרונות המודיעין הצבאי, כמו למשל המעגל המודיעיני. מאמר זה מדגיש את החשיבות הגדלה והולכת של המידע במרחב האינטרנטי ומכאן ששימוש מושכל בו יכול להאיר אזורים סמויים מן העין של גופי הביטחון.

הזרקור מציג את האתגרים ואת היתרונות של שילוב בינה מלאכותית בעולם של המיפוי ושל האיסוף החזותיים (ויזינט). מעבר להצגת הפיתוחים הטכנולוגיים, והאופן בו אלו עונים על שאלות מודיעיניות, הזרקור שם דגש על ממשקי אדם-מכונה, וכיצד נכון לשלב את הבינה המלאכותית עם הגורם האנושי.

הזרקור מציג תמונת מצב על השימוש ברשתות חברתיות ציבוריות לשם מענה על שאלות מודיעיניות. בבסיסו עומדת הטענה שהאיסוף באמצעי זה מתאים למטרות של סריקת אופק, אך לא יעיל לזיהוי איומים קונקרטיים ברמה הטקטית.

הכותבים מציגים את עמדתם בנוגע לשימוש בכלים של דאטה גולמי רחב ומובנה (מדדי ניידות האוכלוסייה), המסופק על ידי ענקיות הטכנולוגיה. לשיטתם, כלים אלה יכולים להיות אמצעי מועיל למענה על שאלות מודיעיניות, בפרט כאלה הנוגעות למודיעין לאומי אזרחי.

הזרקור מציג שיטה חדשה לשיטוט (אקספלורציה) ברשתות החברתיות, במטרה לענות על שלוש שאלות: (1) באיזה פרופילים מועיל לשוטט? (2) איך לתעדף את סידור השיטוט? (3) מתי שיטוט נוסף אינו כדאי עוד? הגם שהמאמר ביקש להתייחס לשיטוט ברשתות חברתיות, ההגיונות המוצגים בו יכולים לשמש גם שיטות נוספות למיצוי מידע.

המחקר עוסק בהתרחבות הקש"ח המודיעיני וחשיבותו הגוברת בתוך עבודת המודיעין וכמרכיב במדיניות החוץ והביטחון. מטרת המחקר הייתה לנתח את הניסיון המערבי בתחום הקש"ח המודיעיני מאז 11 בספטמבר ולהצביע על לקחים וכיוונים לאסטרטגיית קש"ח מודיעינית עתידית הרלוונטית לכלל הקהילה הישראלית. המחקר בחן מספר שאלות מרכזיות: מהם הגורמים המשפיעים על יצירת והידוק קשרי חוץ מודיעיניים בין מדינות? מהם הגורמים המונעים או מגבילים שיתוף פעולה מודיעיני בין מדינות? כיצד משתלב הקש"ח המודיעיני בשלבים השונים של עבודת המודיעין, קרי האיסוף, מחקר וכו'?

המחקר מתמודד עם אופן המענה לסוגיות שבהן אין תשתית מודיעינית של ממש בתחומי האיסוף או המחקר, ובכל זאת העיסוק בהן נדרש. במסגרת המאמר נבחנות השאלות הבאות: כיצד נראית ההתארגנות בקהילות מודיעין זרות, האם ניתן להחיל על קהילת המודיעין הישראלית פתרונות קיימים או להתאימם אליה, וכיצד ניתן לפתח פתרונות בעלות נמוכה יחסית. המאמר מתמקד במספר כיוונים: שיתופי פעולה עם גופי מחקר חיצוניים, שימוש במקורות מידע גלויים, שימוש בחוכמת ההמונים ובחוכמת המומחים לצורכי מודיעין, שיתופי פעולה עם גורמי מודיעין זרים ואיסוף חשאי.

הזרקור בוחן את השאלות מהו מיקור המונים לצורכי מודיעין והאם הוא שונה מדיסציפלינות איסוף מסורתיות? האם מצריך לגבש תפיסות איסוף ומחקר חדשות? מי "אחראי" לשימוש בשיטה זו ואיך מכשירים לכך? הזרקור מבוסס על המאמר - " HUMINT, OSINT, or Something New? Defining Crowdsourcing Intelligence" ומנסה לענות על חלק מהשאלות האלה.