מוזמנים ומוזמנות לקרוא מחקר חדש שנכתב על ידי איתי ברון ותהילה שוורץ אלטשולר המבקש לבחון את יכולתו של ה-Chat GPT לסייע לייצר הערכת מודיעין כבסיס לקבלת החלטות אסטרטגיות בתנאי אי וודאות קשים. במסגרת המחקר, ברון ושוורץ אלטשולר הריצו שלוש סימולציות שדימו את מלחמת יום הכיפורים, המתקפה היפנית על פרל הארבור, ואירוע דמיוני של שיגור טיל קרקע-קרקע על ישראל מסוריה. הגישה שהם מבקשים להציג במאמר באשר לפוטנציאל השימוש ב-GPT ובמוצרי בינה מלאכותית דומים היא זו של "מקום ליד השולחן". כלומר, אין הם טוענים שעל ה-GPT להחליף את ראש אמ"ן או את החוקרים של חטיבת המחקר אלא שייעשה בו שימוש להעשרת תהליך החשיבה שלהם. 

דודי סימן טוב, עופר גוטרמן ונעם אלון מציעים לבחון את הצורך בהוספתה של קומה אופרטיבית-מערכתית לתורת ההתרעה של אמ"ן, ולטפל במורכבותה באמצעות פיתוח ידע מסודר. כזה שיעסוק לא רק בהגדרות לשוניות אלא ימחיש את ייחודה וחשיבותה של ההתרעה המערכתית, באמצעות דוגמאות אמיתיות מהעבר הקרוב והרחוק, וישים סימנים ביכולת לממש את האחריות ההתרעתית ברמה זו, באמצעות הגדרות ברורות של צורות ארגון ומבנה, תפקידנים, סוג ההכשרה הנדרשת, ותהליכים ותוצרים ייעודיים.

המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי התומך את התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי המודיעין ביחידות, מרכז המודיעין לתמרון, וגורמי איסוף ומחקר שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב-זרועית.מאמר זה נכתב על ידי אל"מ (מיל') גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר באמ"ן, והוא מהווה חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

המאמר שלפניכם עוסק בלוחמת התודעה הרוסית, המתמקדת בהשפעה פסיכולוגית על מדינות וקהילות ברחבי העולם, תוך ניצול "נשק המידע" ליצירת אפקטים תודעתיים רחבי היקף. המאמר מציג את התפתחות תפיסת התודעה בעידן הסובייטי ואת התאמתה לעידן הנוכחי, במיוחד תחת הנהגתו של פוטין. לוחמת התודעה נחשבת לתחום עימות עצמאי ושווה ערך ללוחמה צבאית קלאסית, ומשמשת את רוסיה במאבקה מול המערב במישור התודעתי. המאמר מתמקד בשימוש של רוסיה במערך השפעה גלובלי במלחמת אוקראינה ובמלחמות אחרות, ובוחן כיצד פעילות זו סייעה למוסקבה להפעיל לחץ על יריביה, לערער יציבות פוליטית במדינות מערביות, ולחזק את מעמדה הגלובלי. המאמר גם מתאר את השימוש של רוסיה בנושאים הישראלי והיהודי לקידום מטרותיה, ואת ההתמודדות של המערב מול איום זה. המאמר נכתב ע"י ד"ר יעקב פלקוב, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומרצה אורח באוניברסיטאות תל אביב ורייכמן והוא מהווה סיכום מעודכן לאפריל 2024 של מחקר מקיף שפורסם במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרס 2023 בנושא זה.