בעונה 8 של "מודקאסט" -"אוסינט, שפה ותרבות", המוקדשת לחשיבות האוסינט ולהיכרות עם השפה, התרבות והדת של היריב, האורח הראשון הוא ד"ר מיכאל מילשטיין. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מתאר את התהליכים שעברה קהילת המודיעין בעשור שקדם ל־7 באוקטובר, ובעיקר את המעבר ממודיעין הנשען על מומחיותם של ערביסטים למודיעין הנשען על אנליסטים. כיצד נשחקה ההבנה העמוקה של השפה, התרבות והדת, ואת מקומה תפסו לא רק טכנולוגיות חדשות, אלא גם תפיסה שלפיה מומחיות שפתית ותרבותית היא מיומנות מיושנת שאינה חיונית עוד?בהמשך מתייחס ד"ר מילשטיין לתחקירי ה־7 באוקטובר ולשאלה כיצד בחנו את הפער הזה: מה השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים, האם הופקו והוטמעו הלקחים, וכיצד כל זה קשור גם למקומה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל. ולבסוף לסיום, גם המלצות קריאה, איך לא, בערבית.

בשיחה עם ג', בכיר לשעבר בקהילת המודיעין ואיש מקצוע שאיום הטילים האיראני ואיומים נוספים היו לחם חוקו, אנחנו עושים סדר בסוגי הטילים, סוגי האיומים ואיך מפתחים נגישות מודיעינית להערכת האיומים הללו, איומים משמעותיים או קיומיים? והדומה והשונה בתפיסה המודיעינית של ישראל וארה"ב את איום טילי הקרקע קרקע.
ג' מסביר כיצד מעריכים איומים מסוג זה, האם הם מהווים "איום קיומי" ואם יש בכלל הגדרה מוסכמת למונח הזה. עוד דיברנו על ההשקעה ארוכת השנים של איראן בתוכנית החלל שלה ומה ההסברים לה, ועל הקשר בין פיתוחים אלו לבין יכולות טיליות בעלות טווחים ארוכים יותר. איראן אגב יורה על ישראל את טילי הטווח הבינוני שלה, אז למה מיועדים הטילים ארוכי הטווח שהיא מפתחת?
מה יכולים להיות ההסברים להפתעות שחווינו בהקשר זה, מאז מלחמת "עם כלביא", למשל בשאלת יכולות השיקום האיראנית, מה ההסברים לטעויות בהערכה וכיצד תחקירים יכולים לסייע בלמידה ושיפור בתום שתי מערכות עצימות וחסרות תקדים כאלו. 
לבסוף, השיחה נוגעת גם בשאלות רחבות יותר על מודיעין למערכה צבאית, ועל האתגרים שיעמדו בפני ישראל ביום שאחרי המערכה הנוכחית.

"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"כל האנשים האלו נתנו המון שעות, קשב, את כל יכולותיהם ואת משאבי החמלה ובריאות הנפש שלהם, וזו היתה התגייסות מתוך ציונות" מיד לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר הוקמו בזה אחר זה חמ"לים אזרחיים שמילאו באותה שעת חירום משימות שממולאות בשגרה על ידי ארגוני המודיעין. חלק מהחמ"לים המאולתרים הוקמו על בסיס יוצאי יחידות מודיעין, אחרים על ידי אזרחים שמעולם לא הכירו מושגים כמו צ"יח או אוסינט – הם פשוט הגיעו כדי לתרום כל מה שיכלו במשימות האיסוף והבנת תמונת המצב הכאוטית, וחלקם עושים זאת עד היום.עונה מיוחדת של מודקאסט, בשיתוף קהילת "לומדים מנהיגות בחיל", המוקדשת לנושא מודיעין ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל". שוחחנו עם ענבל קארו, שמהלך שירות ממושך באמ"ן הובילה צוותי מודיעין שונים, על מאפייני ההתארגנויות האזרחיות השונות שפעלו מאז תחילת האירועים, ועל השאלה מה ניתן ללמוד מפעילותן גם לימי שגרה.מנחה: אלון ששון