עתיד המודיעין

התקופה בה אנחנו חיים כיום הינה תקופה של שינויים טכנולוגיים מתמידים המתקדמים בקצב מהיר. שינויים אלו מציבים אתגרים לקהילות המודיעין ברחבי העולם, אך גם הזדמנויות, ועל קהילות המודיעין להתאים את עצמן לטכנולוגיה ולעולם החדש. בינואר השנה הוציאו ה- Technology and Intelligence Task Force ב-CSIS, המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, דו"ח תחת השם "Maintaining the Intelligence Edge - Reimagining and Reinventing Intelligence through Innovation"  . הזרקור מתמצת ומביא את עיקרי הדו"ח, המתייחס לאיומים האסטרטגיים ולאתגרים שהתקופה מציבה בפני המודיעין, מציף את ההזדמנויות ליישום טכנולוגיות חדשות בתחום האיסוף, העיבוד והמחקר, ההפצה ובתחום האוסינט, וכן מתאר את הגורמים המאפשרים הנחוצים להטמעת היישומים בתחומים השונים. בנוסף, הדו"ח מעלה מתודולוגיות ושיטות עבודה שונות הנהוגות בקהילת המודיעין ואשר יש לבחון אותן במבט מחודש, כגון מעגל המודיעין ומתודולוגיות איסוף.

הזרקור עוסק בשאלה האם יש להקים סוכנות מודיעין מרכזית אירופאית? ומהם היתרונות והחסרונות הטמונים במהלך זה? המטרה הינה להציג לקהילת המודיעין בישראל גישות מגוונות לשילוביות בין ארגוני מודיעין וכן להתניע דיון בנושא ההשפעה של השינויים הצפויים בקהילת המודיעין האירופאית על קשרי קהילת המודיעין הישראלית עמה.

מאמר זה מציג את התובנות העיקריות שעלו בעקבות תהליך למידה והתנסות של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ביחד עם אחת מיחידות אמ"ן, אודות לקחים מתקופת הקורונה, שנכון יהיה ליישמם ביחידה גם ב"שגרה חדשה". מוקד הלמידה היה נושא העבודה מרחוק בארגון מודיעיני. בהתאם לתובנות הוצעו שני כיווני המשך: שיתוף הידע שנצבר בין יחידות בעלות מאפיינים דומים ובניית מנגנון קבוע לשיתוף והנגשת ידע חיצוני עבור הארגונים.

הכותבים מציגים את גישתם בהתייחס לסוגיה של מודיעין לאומי-אזרחי, והיא הגישה הביזורית. לפיה, תוקמנה יחידות מודיעיניות במשרדי הממשלה השונים. זאת, על בסיס יישום הגיונות מהעולם העסקי.

מחבר המאמר טוען שהעיסוק בקורונה בכלל, ובשאלת ההתרעה בפרט, לא צריך להיות מוגדר כחלק מהמושג מודיעין. עם זאת, הוא טוען שלמגפה יש השלכות גם על ארגוני המודיעין ועל עבודתם.

המאמר מציע מתודה חדשה לסריקת אופק המבוססת על כתבים שעוסקים בעתיד באופן יצירתי. במאמר מוצע להתגבר על כשלי דמיון על ידי הקמת גוף שתפקידו לסרוק כתבים כמו ריאיונות עם אנשי חזון (פוליטיים ושאינם פוליטיים), עתידנים ואנשי אומנות כמו סופרי מדע בדיוני.

תפקידו של המודיעין ברמה הלאומית בסוגיות ענין אזרחיות החורגות מהממד הביטחוני-צבאי. המאמר מניח שהמושג ביטחון לאומי יוצא מהתחום הביטחוני-צבאי, ולכן דורש מודיעין נרחב יותר. אי לכך, המאמר שואל איך נכון שקהילת המודיעין תתמודד עם ההגדרה המרחיבה (כמובילה או כמלווה). נכתב בבסיסו עבור הגיליון הבא של כתב העת (מודיעין הלכה למעשה). אולם, בעקבות התפרצות משבר הקורונה, השינויים והחידושים ("השיבושים") שהוא מייצר לעבודת המודיעין ברמה הלאומית, והלמידה לעתיד שמתבקש לקיים בעקבות זאת, יצא מוקדם יותר.

הזרקור מספק הצצה לעתיד של עולם המחשוב הקוונטי שמסמן מהפכה רבתי בהיבטים ביטחוניים בכלל ומודיעיניים בפרט. הזרקור מתייחס בין היתר גם להיבטים של AI וביג דאטה, וטוען כי מחשבים קוונטיים עשויים גם להקשות על המודיעין וגם להועיל לו.

הזרקור מסמן את המהפכה הטכנולוגית כגורם שמערער את הנחות היסוד של ארגוני המודיעין המערביים. בדומה לבחינה מחודשת שארגוני המודיעין היו צריכים לעשות לאחר אירועים מעצבים אחרים (דוגמת 9/11), גם כאן נדרשת בחינה מחודשת, אך בניגוד לעבר, היא צריכה להיעשות במהירות גבוהה הרבה יותר. הזרקור מציע דרכי התמודדות עבור ארגוני המודיעין עם ארבע סוגיות מרכזיות שנגזרות מהמהפכה הטכנולוגית.

הזרקור מבקש לבחון מספר תחומים בנוגע לווקטורים אליהם עתידה ללכת קהילת המודיעין מחד גיסא, והמעשה המודיעיני מאידך גיסא. הזרקור בוחן את האתגרים הנוכחיים של הקהילה המודיעינית, פתרונות אפשריים ותרחישים אפשריים למבנה ולפעילות הקהילה המודיעינית בעתיד. לאור כל הדגשים שמוצגים בזרקור, מוצפות בסופו שאלות בנוגע להיערכות הקהילה המודיעינית הישראלית למול האתגרים.

המחקר עוסק בשאלה האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני? במרכז המחקר עומדות השפעתן של טכנולוגיות ספציפיות שחוו זינוק משמעותי בשנים האחרונות על סוגיות הליבה של המקצוע המודיעיני: המחקר, האיסוף, התוצר המודיעיני, הדיסציפלינות המודיעיניות השונות, המבנים הארגוניים ועוד. במסגרת המאמר נותחו לעומק הטכנולוגיות הבאות: נתוני עתק (Big Data), בינה מלאכותית ורובוטים, הדור הבא של חכמת ההמונים ובלוקצ'יין. לבסוף, מצביע המחקר על חמש מגמות עיקריות שקהילות מודיעין מערביות פועלות לקדם, מעבר לפיתוחים הטכנולוגיים שנסקרו במחקר: קידום אקלים ומנגנונים לשיתוף פעולה; התארגנות לקידום חדשנות טכנולוגית; אימוץ ויצירת תורות ניהול גמישות ויעילות; מצוינות בכוח אדם; ופתיחות.

על-בסיס מחקר שפורסם בנושא על האופן שבו ייראה המחקר המודיעיני בעתיד. הכותבים מציעים: דרישה מצומצמת יותר למומחי תוכן ופחות צורך בזיכרון ובשינון (הדגש על איך החוקר חושב ולא על מה הוא יודע), תקשורת עם מקבלי ההחלטות על-גבי מאגר מידע שיוכלו לתשאל בעצמם, הרבה יותר שיתופי פעולה, שימוש גובר בטכנולוגיות מידע. הם טוענים גם שמקומו של המחקר בתהליך המודיעיני ישתנה וכבר לא יימצא במרכזו של התהליך, ולפעמים גם לא יצטרך להיות מעורב בכלל.

ויליאם להנמן, חוקר מודיעין, כתב ספר על "מהפכה בעניינים מודיעיניים". הספר שפורסם כבר בשנת 2011, יחד עם מאמר שמתייחס ל"פרדיגמת מודיעין חדשה", מעוררים מחשבה גם היום ומאתגרים את האופן בו אנו עושים מודיעין ואת האופן בו קהילת המודייען בנויה. הרעיון של יצירת סביבה משותפת עם חלקים במיגזר האזרחי הוא פשוט מבריק ומחייב לדעתי פיתוח, גם בהקשר הישראלי.

הגיליון השני של כתב העת של המכון עוסק בצורך של גורמי המודיעין להתאים את דרכי פעולתם לקצב ולעוצמה הגוברים של השינויים הן בסביבה האסטרטגית והן בסביבה האופרטיבית והטכנולוגית. המתח המובנה בין הצורך להשתנות לבין המחויבות למנהגים המוכרים היה כר נרחב למחקר ולכתיבה, לא רק בהקשר המודיעיני. בגיליון זה המכון מבקש למקד את הדיון בנגזרות המודיעיניות של הנושא: דיון בהשתנות של היריב ושל הסביבה ובאופן שבו שינוי זה מהווה בסיס להשתנות של קהילת המודיעין בכלל, של ארגוני המודיעין העוקבים אחר הסביבה בפרט, של דפוס היחסים בין ארגוני המודיעין השונים ושל מקצועות המודיעין החדשים והמתחדשים.