קורונה

המאמר שנכתב ע"י אל"ם נ', המשרת באמ"ן, מתאר את סיפורו של "המרכז הלאומי למידע וידע למלחמה בקורונה", שהוקם עם פרוץ הקורונה ואת הקשרים בינו לבין משרד הבריאות. הכותב גוזר תובנות רחבות יותר על תפקידו של אמ"ן, בפרט במענה לאתגרים לאומיים מתפרצים שאינם חלק ממשימות הליבה שלו. המאמר מנסה לענות על שתי שאלות עיקריות: מדוע אמ"ן נדרש למשימה זו, שלכאורה חורגת ממשימותיו, ומה ניתן ללמוד מכך על יכולתו של אמ"ן להתמודד עם משברים מתפרצים. המאמר הינו חלק מגיליון מספר 6 של "מודיעין הלכה ומעשה" אשר עתיד לצאת לאור בקרוב ושעוסק בשילוביות ובמודיעין רב-תחומי.

מסמך זה מציע מודל אנליטי ראשוני המאפשר את גיבושו של מדד "חוסן לאומי" למדינות המזה"ת. המודל, שנשען ברובו על פרמטרים ואינדיקטורים מהמחקר האקדמי, מבקש לאפשר לסמן מרחבים רגישים להשפעת משבר הקורונה, כמו גם משברים נוספים.

סיכום כנס מקוון בנושא התקפות סייבר ומודיעין בתקופת הקורונה שערך המכון. מטרות הכנס היו לתאר את ההיערכות המודיעינית מול האתגר מזוויות שונות (המגזר הציבורי, המגזר הפרטי, מכוני המחקר והמגזר השלישי), וללמוד מכך על ההתמודדות המודיעינית בתחום הסייבר גם בהקשרים אחרים.

הכותבים מציגים את עמדתם בנוגע לשימוש בכלים של דאטה גולמי רחב ומובנה (מדדי ניידות האוכלוסייה), המסופק על ידי ענקיות הטכנולוגיה. לשיטתם, כלים אלה יכולים להיות אמצעי מועיל למענה על שאלות מודיעיניות, בפרט כאלה הנוגעות למודיעין לאומי אזרחי.

מחבר המאמר טוען שהעיסוק בקורונה בכלל, ובשאלת ההתרעה בפרט, לא צריך להיות מוגדר כחלק מהמושג מודיעין. עם זאת, הוא טוען שלמגפה יש השלכות גם על ארגוני המודיעין ועל עבודתם.

תפקידו של המודיעין ברמה הלאומית בסוגיות ענין אזרחיות החורגות מהממד הביטחוני-צבאי. המאמר מניח שהמושג ביטחון לאומי יוצא מהתחום הביטחוני-צבאי, ולכן דורש מודיעין נרחב יותר. אי לכך, המאמר שואל איך נכון שקהילת המודיעין תתמודד עם ההגדרה המרחיבה (כמובילה או כמלווה). נכתב בבסיסו עבור הגיליון הבא של כתב העת (מודיעין הלכה ומעשה). אולם, בעקבות התפרצות משבר הקורונה, השינויים והחידושים ("השיבושים") שהוא מייצר לעבודת המודיעין ברמה הלאומית, והלמידה לעתיד שמתבקש לקיים בעקבות זאת, יצא מוקדם יותר.

המאמר מציג שלוש גישות ביחס לשיח אודות הקורונה: הראשונה, המודרניסטית-מדעית; השנייה - הפוסט מודרנית; השלישית - גישת ביניים המשלבת בין הגישות אשר רואה את הקורונה כסוג של אתגר רפואי ואף יותר מכך, חברתי, כלכלי ואחר. מהגישה השלישית נגזר תמהיל של ריאליזם ומפוכחות, כאשר היא גוזרת כי הקורונה הוא אתגר מורכב ומשמעותי ולא אתגר מדומיין.

הסיכון למגפה עולמית הועלה על ידי קהילות מודיעיניות ברחבי העולם כבר לפני מספר שנים, ובאופן גובר ערב התפרצות המגפה. למרות הערכת המודיעין המקדימה, נראה כי בפועל המדינות לא נערכו בהתאם להתמודדות עם המשבר. מלבד ארה"ב, בה מתמקד מירב השיח בנושא, גם בבריטניה נראית מגמה דומה.

המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין קיים ב-7 באפריל 2020 דיון מקוון בנושא המשמעויות של משבר הקורונה עבור קהילת המודיעין ומשימותיה. מטרות הדיון היו להתייחס לסוגיית ההתרעה המוקדמת; לסוגיית הליווי המודיעיני של "המאמץ המלחמתי"; לתרומת המודיעין לגיבוש אסטרטגיית היציאה; להיבטים המבצעיים של הפעילות המודיעינית, כולל מבצעים מיוחדים; ולהשלכות של ההתמודדות עם המגפה על משימות המודיעין לאורך זמן ועל ההיערכות המתאימה למימושן.

האתגרים החדשים המתגבשים בצל משבר הקורונה עבור קהילות המודיעין דורשים מהן לגלות גמישות ולפעול בדרכים מגוונות. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות שילוביות, כלומר העצמה והעמקה של ממדי שיתוף הפעולה. לפיכך, זרקור זה יעסוק בשילוביות בקהילות מודיעין בצל הקורונה במבט מעבר לים.

הזרקור מציג את החיתוך שבין עולם הביג דאטה (לרבות למידת מכונה, בינה מלאכותית וכיו"ב) לבין עולם ההתמודדות עם מגפות. הוא סוקר את יישומי הביג דאטה שנעשה בהם שימוש היום בעולם כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. זאת, בראי האפידמיולוגים, אנשי השמירה על הסדר הציבורי (פיקוד העורף, משטרה וכיו"ב) ומקבלי ההחלטות.

מגפת הקורונה היא עדות מובהקת לחשיבות המכרעת שיש למודיעין אפידמי למניעה ומזעור של ההשלכות החמורות שעלולות להיות למגפות על בריאות הציבור ועל הביטחון הלאומי על כל מרכיביו. מטרת נייר זה היא להצביע על מרכיבי המודיעין האפידמי טרם, בזמן ואחרי המגפה, להציג תפישות וכלים רלוונטיים לאיסוף ה"מודיעין האפידמי", גיבוש תרחישים וביצוע הערכת מצב של אירועים אפידמיים, ולהמליץ על צעדים למימוש יעדי מודיעין זה.