מודיעין לאומי

מחקר חדש בכותרת " מחקר הנב"ק באמ"ן: עיראק, לוב וסוריה – 1975-2013".   המחקר נכתב על ידי תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו ולשעבר מפקד המרכז.  המחקר כולל ניתוח של חומרים מודיעיניים ארכיוניים אודות הערכות המודיעין באשר לאתגרי הנב"ק בסוריה, בעיראק ובלוב ומסיק מהם מסקנות אודות העשייה המודיעינית הייחודית בתחום זה. המחקר הוא פרק מספר על אמ"ן הנמצא בתהליך כתיבה.

ב-6 בנובמבר התקיים שולחן עגול קהילתי בנושא משבר האקלים, מודיעין וביטחון לאומי. במפגש השתתפו חוקרים מהמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, מכון "גזית", ה-INSS, משהב"ט, מל"ל, משרד המודיעין ונציגי גופים נוספים, וזאת על רקע הבנה גוברת בקהילת המודיעין כי למשבר האקלים השלכות גאו-אסטרטגיות נרחבות וכי קיים צורך גובר לשלב את הנושא האקלימי ביתר שאת בעשייה המודיעינית השוטפת בכל הרמות - מהניתוח הגלובאלי ועד להקרנות טקטיות.

בשנים האחרונות גוברת ההבנה בקרב ארגוני ביטחון ומודיעין, כי למשבר האקלים השלכות גיאו-אסטרטגיות נרחבות. עם זאת, קהילות מודיעין משתרכות מאחור בכל האמור לפיתוח כלים אנליטיים להערכת סיכוני אקלים והשפעתם על הביטחון הלאומי; וכפועל יוצא, גיבוש אסטרטגיה מתאימה. לכן, מאמר זה נועד לפתוח צוהר לעולם המחקר והדיווח של מדדי ESG (סביבה, חברה, ממשל תאגידי), בדגש על רכיב האקלים. המטרה לאפשר למידה מהמתרחש בחזית מרתקת זו בה נפגשים מספר תחומים שונים.
אנו מקווים שעבודה זו תהווה מקור השראה לעשיית מודיעין לאומי בהיבטים תפישתיים ומתודולוגיים.
מחקר זה נעשה על-ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, לבקשת ובשיתוף מכון "גזית" באמ"ן בחטיבת המחקר ולבקשת ובמימון משרד המודיעין.

נשיא ארה"ב, ביידן, הינחה במאי 2021 את קהילת המודיעין האמריקנית להכין דו"ח שינסה לענות לשאלה המטרידה את כולנו, כיצד התחילה מגפת הקורונה. הקהילה, בחנה את האפשרויות השונות ולא הצליחה להגיע למסקנה ברורה. בדו"ח שפרסמה באוגוסט היא פסלה את האפשרות שמדובר במהלך סיני מכוון, אך התקשתה לקבוע האם מדובר בנגיף שפותח במעבדה בווהאן ודלף משם, או באירוע טבעי שמקורו בעטלפים. מאמר זה, שנכתב ע"י סא"ל (מיל.) דני שוהם ותא"ל (מיל.) יוסי קופרוסר מנתח את ממצעי הדו"ח מההיבט המקצועי ומהיבט המתודולוגיה המודיעינית. המאמר פורסם בכתב העת המקצועי לענייני לוחמה כימית וביולוגית CBW.

מגפת הקורונה היא אירוע שנמצא בעיצומו וקהילות המודיעין בארץ ובעולם נדרשות לתת לו מענה. מכיוון שמדובר באירוע תקדימי איתו המודיעין נאלץ להתמודד בתחום האזרחי, לצד התועלות הברורות, נכון להיום קיימים פערים בהשלמת משימת ההתרעה למגפות. מאמרם של Daniel S.Gressang ו-James J.Wirtz שמתואר בזרקור זה, מתמקד בבעיית ההתרעה "המפוזרת", שניתנה לפני ובמהלך המגפה מצד קהילות מחקריות שונות, ביניהן גם קהילת המודיעין האמריקאית. החוקרים לא מסתפקים רק בהצגת ובתיאור הבעיה אלא גם מציעים מתודולוגיה לפתרונה – הקמת גוף מודיעין עצמאי שמשוחרר מן הכבלים הבירוקרטים ומוקדש להתרעה מפני ההשפעות העקיפות של איומים עתידיים וגם מפני הזדמנויות טכנולוגיות שיכולות להביא ליתרון למדינה.

המאמר שנכתב ע"י אל"ם נ', המשרת באמ"ן, מתאר את סיפורו של "המרכז הלאומי למידע וידע למלחמה בקורונה", שהוקם עם פרוץ הקורונה ואת הקשרים בינו לבין משרד הבריאות. הכותב גוזר תובנות רחבות יותר על תפקידו של אמ"ן, בפרט במענה לאתגרים לאומיים מתפרצים שאינם חלק ממשימות הליבה שלו. המאמר מנסה לענות על שתי שאלות עיקריות: מדוע אמ"ן נדרש למשימה זו, שלכאורה חורגת ממשימותיו, ומה ניתן ללמוד מכך על יכולתו של אמ"ן להתמודד עם משברים מתפרצים. המאמר הינו חלק מגיליון מספר 6 של "מודיעין הלכה ומעשה" אשר עתיד לצאת לאור בקרוב ושעוסק בשילוביות ובמודיעין רב-תחומי.

מסמך זה מציע מודל אנליטי ראשוני המאפשר את גיבושו של מדד "חוסן לאומי" למדינות המזה"ת. המודל, שנשען ברובו על פרמטרים ואינדיקטורים מהמחקר האקדמי, מבקש לאפשר לסמן מרחבים רגישים להשפעת משבר הקורונה, כמו גם משברים נוספים.

סיכום כנס מקוון בנושא התקפות סייבר ומודיעין בתקופת הקורונה שערך המכון. מטרות הכנס היו לתאר את ההיערכות המודיעינית מול האתגר מזוויות שונות (המגזר הציבורי, המגזר הפרטי, מכוני המחקר והמגזר השלישי), וללמוד מכך על ההתמודדות המודיעינית בתחום הסייבר גם בהקשרים אחרים.

הכותבים מציגים את עמדתם בנוגע לשימוש בכלים של דאטה גולמי רחב ומובנה (מדדי ניידות האוכלוסייה), המסופק על ידי ענקיות הטכנולוגיה. לשיטתם, כלים אלה יכולים להיות אמצעי מועיל למענה על שאלות מודיעיניות, בפרט כאלה הנוגעות למודיעין לאומי אזרחי.

מחבר המאמר טוען שהעיסוק בקורונה בכלל, ובשאלת ההתרעה בפרט, לא צריך להיות מוגדר כחלק מהמושג מודיעין. עם זאת, הוא טוען שלמגפה יש השלכות גם על ארגוני המודיעין ועל עבודתם.

תפקידו של המודיעין ברמה הלאומית בסוגיות ענין אזרחיות החורגות מהממד הביטחוני-צבאי. המאמר מניח שהמושג ביטחון לאומי יוצא מהתחום הביטחוני-צבאי, ולכן דורש מודיעין נרחב יותר. אי לכך, המאמר שואל איך נכון שקהילת המודיעין תתמודד עם ההגדרה המרחיבה (כמובילה או כמלווה). נכתב בבסיסו עבור הגיליון הבא של כתב העת (מודיעין הלכה ומעשה). אולם, בעקבות התפרצות משבר הקורונה, השינויים והחידושים ("השיבושים") שהוא מייצר לעבודת המודיעין ברמה הלאומית, והלמידה לעתיד שמתבקש לקיים בעקבות זאת, יצא מוקדם יותר.

המאמר מציג שלוש גישות ביחס לשיח אודות הקורונה: הראשונה, המודרניסטית-מדעית; השנייה - הפוסט מודרנית; השלישית - גישת ביניים המשלבת בין הגישות אשר רואה את הקורונה כסוג של אתגר רפואי ואף יותר מכך, חברתי, כלכלי ואחר. מהגישה השלישית נגזר תמהיל של ריאליזם ומפוכחות, כאשר היא גוזרת כי הקורונה הוא אתגר מורכב ומשמעותי ולא אתגר מדומיין.

הסיכון למגפה עולמית הועלה על ידי קהילות מודיעיניות ברחבי העולם כבר לפני מספר שנים, ובאופן גובר ערב התפרצות המגפה. למרות הערכת המודיעין המקדימה, נראה כי בפועל המדינות לא נערכו בהתאם להתמודדות עם המשבר. מלבד ארה"ב, בה מתמקד מירב השיח בנושא, גם בבריטניה נראית מגמה דומה.

המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין קיים ב-7 באפריל 2020 דיון מקוון בנושא המשמעויות של משבר הקורונה עבור קהילת המודיעין ומשימותיה. מטרות הדיון היו להתייחס לסוגיית ההתרעה המוקדמת; לסוגיית הליווי המודיעיני של "המאמץ המלחמתי"; לתרומת המודיעין לגיבוש אסטרטגיית היציאה; להיבטים המבצעיים של הפעילות המודיעינית, כולל מבצעים מיוחדים; ולהשלכות של ההתמודדות עם המגפה על משימות המודיעין לאורך זמן ועל ההיערכות המתאימה למימושן.

האתגרים החדשים המתגבשים בצל משבר הקורונה עבור קהילות המודיעין דורשים מהן לגלות גמישות ולפעול בדרכים מגוונות. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות שילוביות, כלומר העצמה והעמקה של ממדי שיתוף הפעולה. לפיכך, זרקור זה יעסוק בשילוביות בקהילות מודיעין בצל הקורונה במבט מעבר לים.

הזרקור מציג את החיתוך שבין עולם הביג דאטה (לרבות למידת מכונה, בינה מלאכותית וכיו"ב) לבין עולם ההתמודדות עם מגפות. הוא סוקר את יישומי הביג דאטה שנעשה בהם שימוש היום בעולם כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. זאת, בראי האפידמיולוגים, אנשי השמירה על הסדר הציבורי (פיקוד העורף, משטרה וכיו"ב) ומקבלי ההחלטות.

מגפת הקורונה היא עדות מובהקת לחשיבות המכרעת שיש למודיעין אפידמי למניעה ומזעור של ההשלכות החמורות שעלולות להיות למגפות על בריאות הציבור ועל הביטחון הלאומי על כל מרכיביו. מטרת נייר זה היא להצביע על מרכיבי המודיעין האפידמי טרם, בזמן ואחרי המגפה, להציג תפישות וכלים רלוונטיים לאיסוף ה"מודיעין האפידמי", גיבוש תרחישים וביצוע הערכת מצב של אירועים אפידמיים, ולהמליץ על צעדים למימוש יעדי מודיעין זה.