טכנולוגיה ומודיעין

מתקפת הטילים של איראן על מדינת ישראל החזירה לשיח הציבורי נושא שנדחק מעט לשוליים בחצי השנה האחרונה – תוכנית הגרעין האיראנית. אבל בשונה מהציבור הרחב, ארגוני המודיעין ברחבי העולם ממשיכים לעסוק בסוגיות הגרעיניות ללא הפסקה מזה למעלה משמונה עשורים, ובשנים האחרונות הם כבר לא לבד. בעקבות הכניסה של גורמים לא מדינתיים לעולם המודיעין, ניכרת שבירת המונופול של המדינות על מידע רגיש גם בתחום הגרעין.
זרקור זה מתבסס בעיקרו על מאמר של פרופ' איימי זיגארט, ועוסק בשינויים שהובילו להצטרפות הגורמים החדשים לעולם המודיעין על תוכניות גרעין, תוך התמקדות בניתוח היתרונות והחסרונות של השחקנים הפרטיים כשחקנים חדשים בתחום המודיעין הגרעיני.

במרבית הדמוקרטיות המערביות, האינטרנט והרשתות החברתיות מחליפים את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מרכזי של חדשות ומידע, במיוחד עבור צעירים ומיעוטים תרבותיים. בשנים האחרונות, פלטפורמות התוכן המקוונות הפכו לזירה המרכזית של פעילות חברתית וכלכלית בעולם כולו - בישראל במיוחד - המתאפיינת בהיקף שימוש נרחב במיוחד ברשתות חברתיות בהשוואה לרוב מדינות העולם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא את מאמרו של ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי ועמית מחקר בכיר במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

במאמר מציג וינר כיצד התבססותן של הרשתות החברתיות כערוץ מרכזי של שיח ציבורי ומקור מידע מרכזי, הופכת להיות פוטנציאל להשפעה והתערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים, כמו שיבוש מערכות בחירות או השפעה ומניפולציה על השיח ועל דעתם של אזרחי המדינה במטרה לערער את הלכידות והיציבות. כפתרון לכך, במאמרו וינר מבקש להעשיר את הדיון הביטחוני והמשפטי על הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראלי ומציע לגופי הביטחון והמחקר הישראליים ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.

 

 

מאמר זה הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה.

המאמר הוא הראשון שמתפרסם מתוך גליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

המאמר הנוכחי מצטרף למספר מאמרים נוספים של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, המנסים לפתוח לאנשי המודיעין הישראלי צוהר לאפשרויות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI או בקיצור Gen-AI) בעבודת המודיעין, ולגרות המשך תהליכי התנסות בטכנולוגיה זו, וחקירה של האופנים בהם היא יכולה להעצים את המעשה המודיעיני. 

המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.

בשנה האחרונה נחשף העולם למוצר בשם ChatGPT שעורר עניין רב באקדמיה, בעולם הטכנולוגי, בעיתונות ובציבור בכלל. סביר כי עולם המודיעין, שעיסוקו באיסוף, עיבוד וניתוח דאטה, ישתנה לבלי הכר עם הכנסת הטכנולוגיה הזו לשימוש העוסקים במודיעין. דקל כהן ונפתלי אבדרהם (חוקרים במכון "גזית", חטיבת המחקר באמ"ן) טוענים במאמר חדש שה-GPT יאפשר לחוקר לתחקר את המידע המודיעיני בצורה של שיחה, לבקש אלטרנטיבות, להטיל ספק, ובאופן כללי להוות סוג של קמ"ן עזר לכל חוקר. קונקרטית הם ממליצים במאמר זה לקדם הטמעה של הטכנולוגיה ברשת הפנימית, לבצע התאמה שלה לעבודה על המידע המסווג ולהשקיע במחקר שימציא יישומים המתבססים על טכנולוגיה זו.  

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. לדוגמה, מערכת SMAPS של ה-NGA ופרויקטי SMART ו-REASON של IARPA.
סדרת הזרקורים הנוכחית סוקרת מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת (הזרקור הראשון עסק במערכת REASON). זרקור זה מתאר את מערכת SMAPS, שנכנסה לשימוש ב-NGA האמריקאית באפריל 2022, ונוצרה בזכות שיתוף פעולה בין מספר יחידות בארגון.

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. סדרת הזרקורים הנוכחית תסקור מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת. זרקור זה מתאר את פרויקט REASON, אותו התניעה IARPA בתחילת שנת 2023.

תופעת הדיפ-פייק מדאיגה ומעוררת שאלות ברחבי העולם כבר כמה שנים. לאור האתגרים שהתופעה מציבה, ארגוני המודיעין בארה"ב, ה-NSA, ה-CIA וה-FBI, הגדירו את הדיפ-פייק כאחת הסכנות המשמעותיות ביותר לביטחון הלאומי בשנת 2019. בחודשים האחרונים דיפ-פייק חזר לכותרות בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ובשנת 2020 ראש המודיעין הלאומי האמריקאי הזהיר מפני השפעה של דיפ-פייק על הבחירות לנשיאות ארה"ב, חשש שלא התממש. השימוש בדיפ-פייק עלול להיות מסוכן, והמקרים הנ"ל ממחישים את ההשפעה של התופעה על עבודת גופי המודיעין.

הזרקור סוקר פרסום של מכון המחקר CSIS אודות מיצוי אוסינט באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. חשיבותו של המאמר בהתבססות על מחקר מקיף שכלל ניתוח ספרות מקצועית וראיונות עם אנשי מודיעין מכהנים. המאמר מציע הגדרה חדשה לאוסינט ומפרט אודות הפוטנציאל הגלום במיצויו לצורכי מודיעין. בנוסף, הוא מציע מפת דרכים לצעדים שקהילת המודיעין האמריקנית יכולה לנקוט, בטווחי הזמן הקרוב, הבינוני והרחוק, להטמעת יכולות, כלים ושיטות מתקדמות למיצוי האוסינט, והמלצות שיסייעו להצלחה בתהליך.

פתגם עתיק המיוחס בטעות לסינים, אומר ״הלוואי שתחיה בזמנים מעניינים״ (May you live in interesting times). לכאורה מדובר בברכה, אך זו בעצם אמירה שאירוניה בתוכה: ״זמנים מעניינים״ מרמז לתקופה כאוטית, רוויה תהפוכות וחסרת שלווה. ירצו או לא, ארגוני מודיעין חיים בזמנים מעניינים. האנושות משתנה לנגד עינינו ובכדי לשמור על רלוונטיות, ארגוני מודיעין חייבים להיות חלק מהשינוי הזה ולהשתנות במהירות. אלה זמנים מעניינים הטומנים בחובם אתגרים, אך גם הזדמנויות לרוב. מחקר זה, שנכתב ע"י ד"ר שי הרשוקביץ, עמית מחקר בכיר במכון, מציע מסגרת קונספטואלית להשתנות המודיעינית.

התקופה בה אנחנו חיים כיום הינה תקופה של שינויים טכנולוגיים מתמידים המתקדמים בקצב מהיר. שינויים אלו מציבים אתגרים לקהילות המודיעין ברחבי העולם, אך גם הזדמנויות, ועל קהילות המודיעין להתאים את עצמן לטכנולוגיה ולעולם החדש. בינואר השנה הוציאו ה- Technology and Intelligence Task Force ב-CSIS, המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, דו"ח תחת השם "Maintaining the Intelligence Edge - Reimagining and Reinventing Intelligence through Innovation"  . הזרקור מתמצת ומביא את עיקרי הדו"ח, המתייחס לאיומים האסטרטגיים ולאתגרים שהתקופה מציבה בפני המודיעין, מציף את ההזדמנויות ליישום טכנולוגיות חדשות בתחום האיסוף, העיבוד והמחקר, ההפצה ובתחום האוסינט, וכן מתאר את הגורמים המאפשרים הנחוצים להטמעת היישומים בתחומים השונים. בנוסף, הדו"ח מעלה מתודולוגיות ושיטות עבודה שונות הנהוגות בקהילת המודיעין ואשר יש לבחון אותן במבט מחודש, כגון מעגל המודיעין ומתודולוגיות איסוף.

הזרקור סוקר את הדו"ח שהופץ בחודש הקודם ע"י ועדת המשנה האמריקאית לטכנולוגיות אסטרטגיות ומחקר מתקדם, תחת הכותרת: "עיצוב מחדש בקהילת המודיעין לצורך ניצחון במרוץ החדשנות". הדו"ח מציג שורת המלצות לקהילת המודיעין האמריקאית, למחוקקים ולקובעי המדיניות בממשל על מנת לקדם את תחום החדשנות בארה"ב בכלל ובקהילת המודיעין בפרט. בנוסף, הזרקור מנסה לגזור משמעויות מן הדו"ח הנוכחי על קהילת המודיעין הישראלית.

הזרקור מציג את האתגרים ואת היתרונות של שילוב בינה מלאכותית בעולם של המיפוי ושל האיסוף החזותיים (ויזינט). מעבר להצגת הפיתוחים הטכנולוגיים, והאופן בו אלו עונים על שאלות מודיעיניות, הזרקור שם דגש על ממשקי אדם-מכונה, וכיצד נכון לשלב את הבינה המלאכותית עם הגורם האנושי.

הזרקור מציג את החיתוך שבין עולם הביג דאטה (לרבות למידת מכונה, בינה מלאכותית וכיו"ב) לבין עולם ההתמודדות עם מגפות. הוא סוקר את יישומי הביג דאטה שנעשה בהם שימוש היום בעולם כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. זאת, בראי האפידמיולוגים, אנשי השמירה על הסדר הציבורי (פיקוד העורף, משטרה וכיו"ב) ומקבלי ההחלטות.

הזרקור ממפה 4 סוגים שונים של רשתות (Networks) סייבר מודיעיניות ועומד על מאפייניהן הייחודים. בבסיס המאמר, עליו מתבסס הזרקור, עומדת הטענה כי סוג הרשת משפיע על האתגרים והתוצאות של שיתופי הפעולה המודיעיניים בתחום הסייבר. מסקנות הזרקור מבקשות להשליך מתוצאות המחקר גם על תחומים נוספים, ובתוך כך לשטוח את ההזדמנויות השונות עבור קהילת המודיעין בהקשרי פיתוח וסיווג קהילות ידע מודיעיניות.

הזרקור מספק הצצה לעתיד של עולם המחשוב הקוונטי שמסמן מהפכה רבתי בהיבטים ביטחוניים בכלל ומודיעיניים בפרט. הזרקור מתייחס בין היתר גם להיבטים של AI וביג דאטה, וטוען כי מחשבים קוונטיים עשויים גם להקשות על המודיעין וגם להועיל לו.

הזרקור עוסק ברעיון המאתגר מחשבתית של הבניית מסגרת אתית-מוסרית משותפת לבני האדם ול"סוכנים" המבוססים על טכנולוגיות הבינה המלאכותית. בין היתר הזרקור בוחן סוגיות אתיות שונות הקשורות לבינה מלאכותית, דוגמת מערכות נשק אוטונומיות, וגוזר משמעויות עבור קהילת המודיעין.

הגיליון השלישי של כתב העת של המכון מדגיש את הייחודיות של התמודדות קהילת המודיעין עם תופעת הביג דאטה ומציג זוויות הסתכלות שונות של השלכותיה על המודיעין, הן מתוך קהילת המודיעין והן מגורמים שמחוצה לה העוסקים בתחום ומובילים אותו בעולם העסקי. הגיליון נחלק למספר שערים נושאיים, שכל אחד מהם מאיר את תופעת הביג דאטה מזווית אחרת: יסודות תופעת הביג דאטה והמודיעין; רשתות חבריות מחקר בראי ביג דאטה וחוכמת ההמונים; השלכות מבניות ותפיסתיות; והסתכלות "מעבר לים" על תופעת הביג דאטה במודיעין.

הזרקור מצליב בין המושג swarm intelligence (אינטליגנציית הנחיל) לבין חכמת המונים על מנת להסיק תובנות מודיעיניות. ההנחה העומדת בבסיס הזרקור היא שכלי שמתכלל בצורה חכמה את דעתם של משתמשים רבים על איומים אפשריים או הזדמנויות אפשריות יכול להיות כלי עזר רב עוצמה ביד איש המודיעין.

מאמר שכתב ההיסטוריון של פיקוד הסייבר האמריקני שבוחן אנלוגיות בין מרחב הסייבר לבין התפתחותו של המקצוע המודיעיני. טענתו המרכזית היא שמרחב הסייבר הנתפס בדרך כלל כמרחב "חדש" מזכיר במידה רבה את עבודת המודיעין ולמעשה מהווה שלב נוסף באבולוציה שלו (מהפעלתם של מרגלים אנושיים, דרך שימוש בטכנולוגיות תקשורת כמו הטלגרף והרדיו ועד לשימוש ברשתות מחשבים). לכן הוא טוען כי ניתן להחיל תפיסות קיימות במודיעין על מרחב הסייבר תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. עם זאת, הוא כמעט ומתעלם מהמאפיינים הייחודיים של מרחב הסייבר (שיצרו או לא מהפכה של ממש?).