המאמר המוצג להלן נכתב על ידי שתי מנהלות בעלות ותק בשב"כ. המאמר עוסק בנושא המגדר בארגון. מאמר זה, פורסם כחלק מגיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק במגדר ומודיעין. זהו גיליון מיוחד שמבטא שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה לענף מדעי התנהגות (מד'ה) באמ"ן.

למאמר בPDF
גיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה מוקדש לדיון במיגדר ומודיעין. הגיליון הוא פרי  שיתוף פעולה בין שני גופים שכתיבה ויצירת ידע פועל בארגון היא נר לרגליהם – המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן שמוביל בשנים האחרונות סדר יום פרו־אקטיבי של קידום נשים באמ"ן. 
ההחלטה לעסוק בנושא נובעת מכך שזהו, בראייתנו, אחד הנושאים המרכזיים שהעיסוק בו עשוי לשנות את ארגוני המודיעין ואת הדרך שבה הם פועלים ושיש לו השלכות על היבטים לאומיים שעל קהילת המודיעין לדחוף לכיוונם, כמו ייצוג הולם לנשים במשרדי ממשלה ובמגזר ההייטק וכן השפעה על האופן שבו מתחנך הדור הצעיר.
לגיליון שותפים מפקדים ומפקדות באמ"ן לצד מנהלים ומנהלות בארגוני המודיעין האחרים – המוסד והשב"כ. בנוסף, אנו מביאים את נקודת המבט של הסקטור האזרחי, בדגש לתחום ההייטק, אשר יכול להוות מקור להשראה וכן של המתרחש בנושא מעבר לים בקהילת המודיעין האמריקאית. פותח את הגיליון מאמרו של ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, אשר מקדם סדר יום של קידום נשים בארגון.
הגיליון השביעי של כתב העת של המכון עוסק עוסק בשיתופי פעולה ושילוביות בין הארגונים המרכיבים את קהילת המודיעין הישראלית, בדגש על אמ"ן, המוסד והשב"כ. לאורך השנים היו תקופות ארוכות של מתחים ותחרות בין הארגונים (שהיה בהן היתרון של קנאת סופרים לצד בזבוז משאבים וכפילות) ומנגד תקופות של שיתופי פעולה והרמוניה. בעבר עסקנו כבר לא מעט ברעיון השילוביות, כולל ברמת הקהילה והבהרנו ששילוביות היא רמה גבוהה של חיבור בין ארגונים לצורך השגת משימת משותפת, החורגת מעבר לתיאום ושיתוף פעולה. בגיליון זה אנו מנסים להאיר אזור מורכב יותר והוא המרחב המשותף בין הארגונים השונים.
הגיליון השישי של כתב העת של המכון עוסק במודיעין רב-תחומי, וספציפית בהתארגנות הרב-תחומית באמ"ן בשנים האחרונות, ששיאה בהקמת בסיסי אמ"ן המחברים גורמים מיחידות האיסוף והמחקר לאור משימה משותפת. מדובר במהפכה מודיעינית  ששורשיה בעשור הראשון של שנות האלפיים, ובמסגרתה אמ"ן מיישם, לראשונה, שינוי מסדר שני בארכיטקטורה ובתפיסת ההפעלה של הארגון כפי שהוקם לפני כ-70 שנה. כלומר, אין מדובר רק בקידום השילוביות באמצעות שינויים באופן חלוקת האחריות בין הגורמים המרכיבים את הארגון, באופן פיתוח הידע במסגרתו ובתהליכי זרימת המידע והידע בתוכו, שאפיינו את התפתחות החשיבה המתודולוגית באמ"ן זה קרוב ל-20 שנה, אלא בשורה של שינויים בעלי משמעות בזהות של הארגון ותתי-הארגונים המרכיבים אותו.
המאמר הפותח את הגיליון נכתב ע"י ראש אמ"ן, אלוף תמיר הימן, אשר מוביל את תהליך השינוי של המודיעין הרב-תחומי באמ"ן. במאמר זה, ראש אמ"ן מסביר את חשיבות התפיסה החדשה ככלי לחיזוק היכולת של אמ"ן לעמוד במשימותיו. מרבית כותבי המאמרים בגיליון משתייכים למובילי השינוי באמ"ן והגיליון מבטא גישה של למידה על ההתנסות החדשה בצד ההשתנות, תוך שיתוף בלקחים.



הגיליון החמישי של כתב העת, שהינו יוזמה משותפת של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל משרד המודיעין, מפנה את הזרקור לעבר המודיעין הלאומי האזרחי, שהינו בדרך כלל בשולי העיסוק של קהילת המודיעין. נוכח משבר הקורונה דומה שרבים מבינים שהמודיעין יכול וצריך לתרום בסוגיות שאינן רק ביטחוניות.השאלה שעומדת במוקד הגיליון היא באיזו מידה נידרש שינוי בקהילת המודיעין בכדי לתת מענה לסוגיות אלו או שפיתוח ידע זה הינו באחריות המשרדים הרלוונטיים. במסגרת הפרויקט נטלו חלק חוקרי המכון לחקר המתודולוגיה לצד אנשי קהילת המודיעין ומומחים בנושאים שונים כמו רפואה, אנרגיה וכלכלה.
הגיליון הרביעי של כתב העת של המכון עוסק בנושא המערכה על התודעה. הגיליון נכתב בשיתוף פעולה עם המכון למחקרי ביטחון לאומי, ושותפים בכתיבתו חוקרים רבים כמו גם אנשי מעשה, בעבר ובהווה. הגיליון ביקש לבחון את נושא המערכה על התודעה דרך שלוש פריזמות. הראשונה הינה תיאוריה ופרקטיקה בהקשרי תודעה, במסגרתה נבחנו שאלות כמו איך ניתן להשפיע על ציבורים גדולים ואיך מודדים השפעה. הפריזמה השנייה הינה ישראל והמערכה על התודעה, במסגרתה נשאלה השאלה על איזה גוף לתכלל את העיסוק בתודעה ונבחנו מקרי בוחן מהעבר. הפריזמה האחרונה הינה התודעה בראייה גלובלית, במסגרתה נסקרה המדיניות בהקשרי תודעה של מספר מדינות. 
הגיליון השלישי של כתב העת של המכון מדגיש את הייחודיות של התמודדות קהילת המודיעין עם תופעת הביג דאטה ומציג זוויות הסתכלות שונות של השלכותיה על המודיעין, הן מתוך קהילת המודיעין והן מגורמים שמחוצה לה העוסקים בתחום ומובילים אותו בעולם העסקי. הגיליון נחלק למספר שערים נושאיים, שכל אחד מהם מאיר את תופעת הביג דאטה מזווית אחרת: יסודות תופעת הביג דאטה והמודיעין; רשתות חברתיות מחקר בראי ביג דאטה וחוכמת ההמונים; השלכות מבניות ותפיסתיות; והסתכלות "מעבר לים" על תופעת הביג דאטה במודיעין. 
הגיליון השני של כתב העת של המכון עוסק בצורך של גורמי המודיעין להתאים את דרכי פעולתם לקצב ולעוצמה הגוברים של השינויים הן בסביבה האסטרטגית והן בסביבה האופרטיבית והטכנולוגית. המתח המובנה בין הצורך להשתנות לבין המחויבות למנהגים המוכרים היה כר נרחב למחקר ולכתיבה, לא רק בהקשר המודיעיני. בגיליון זה המכון מבקש למקד את הדיון בנגזרות המודיעיניות של הנושא: דיון בהשתנות של היריב ושל הסביבה ובאופן שבו שינוי זה מהווה בסיס להשתנות של קהילת המודיעין בכלל, של ארגוני המודיעין העוקבים אחר הסביבה בפרט, של דפוס היחסים ארגוני המודיעין השונים ושל מקצועות המודיעין החדשים והמתחדשים. 
הגיליון הראשון של כתב העת של המכון עוסק בסוגיית השילוביות במודיעין, כלומר בהעצמה ובהעמקה של ממדי שיתוף הפעולה בין מרכיבים שונים של השלם המודיעיני עד כדי טשטוש הזהות הארגונית המקורית ויצירת מקורות סמכות מודיעיניים חדשים. הגיליון עוסק במספר ממדים: ההיבט התיאורטי של רעיון השילוביות במודיעין; ממד פנים-ארגוני; ממד בין-ארגוני; ממד מודיעיני מבצעי; ממד בין-מדינתי; ממד קהילתי; ענייני השעה. המאמרים בגיליון זה הינם בגדר מתאבן לדיון ולבחינה, בקהילייה ובארגוניה, של תפיסת השילוביות ובפרשנויות השונות שלה.