זרקורים ומבט מעבר לים

הזרקור סוקר את המאמר שהופץ בחודש הקודם ע"י פרויקט המודיעין בבית ספר בלפר במרכז למדעים ויחסים בינלואמיים בהרווארד, תחת הכותרת: "An Intelligence Agenda for a New Administraion". מסמך זה מציג את המלצותיהם של צוות המומחים באשר לתעדוף הנושאים בקהילת המודיעין האמריקאית, לממשל החדש של ארה"ב בראשותו של ג'ו ביידן. סדרת ההמלצות מורכבת מהמלצות שנועדו לשפר את המוכנות של ארצות הברית להתמודדות עם האיומים המתפתחים בתקופה האחרונה ואת איכות המודיעין האמריקאי. לצד זאת, עולות גם המלצות שנועדו להחזיר לקהילת המודיעין את האמון של העם ושל מקבלי ההחלטות, שנפגע, לדעת כותבי המאמר, בשנים האחרונות.

הזרקור סוקר את התופעה המתרחבת בשנים האחרונות, של פירסום תחקירים "מודיעיניים" על ידי גורמים אזרחיים פרטיים סביב אירועים בעלי אופי בטחוני או חשאי. דוגמה עדכנית בולטת הינה התחקיר שפרסמה קבוצת Bellingcat, בו זוהו אנשי ה-FBS שהיו מעורבים בהרעלתו של מנהיג האופוזיצה ברוסיה, אלכסיי נבלאני. מאמר זה בוחן מספר של דוגמאות עדכניות של תחקירים מסוג זה ומנסה לזהות מספר מאפיינים משותפים להם. אנו מאמינים כי מסמך זה יכול לסייע לעוסקים במודיעין להיעזר וללמוד מתחקירים אזרחיים לטובת מטרות שונות כגון תהליכי למידה בארגונים או למטרות אופרטיביות.

קהילת המודיעין האמריקאית דוגלת במדיניות של גיוון בקרב צוות העובדים שלה. עם זאת, לפי דו"ח שפורסם ע"י ה-CRS בחודש האחרון וסוקר את תמונת המצב העדכנית בתחום זה, עדיין קיים מקום לשיפור במדיניות, בשיטות ובתוכניות של כוח האדם. בנוסף, זרקור זה גם מביא את הסיבות שהובילו למצב זה, על בסיס מקרה הבוחן של גיוון בכוח אדם בסוכנות ה-CIA.

הזרקור סוקר את הדו"ח שהופץ בחודש הקודם ע"י ועדת המשנה האמריקאית לטכנולוגיות אסטרטגיות ומחקר מתקדם, תחת הכותרת: "עיצוב מחדש בקהילת המודיעין לצורך ניצחון במרוץ החדשנות". הדו"ח מציג שורת המלצות לקהילת המודיעין האמריקאית, למחוקקים ולקובעי המדיניות בממשל על מנת לקדם את תחום החדשנות בארה"ב בכלל ובקהילת המודיעין בפרט. בנוסף, הזרקור מנסה לגזור משמעויות מן הדו"ח הנוכחי על קהילת המודיעין הישראלית.

מאמר זה מציע בחינה מחדש של של ביג דאטה ושל בינה מלאכותית בהקשרי המודיעין האסטרטגי. לאחר דיון והגדרות של הטכנולוגיות, ומקומן במערכי המודיעין השונים, הכותב מסביר מדוע לפי שעה, לא מוצו טכנולוגיות אלו בתחום המודיעין האסטרטגי. בהמשך, מוצעים מספר כיוונים אפשריים למיצוי נרחב יותר של כלים מסוג זה במחקר המודיעין האסטרטגי וכן המשמעויות העולות באימוץ מקיף יותר של טכנולוגיות אלו.

הזרקור מציג את האתגרים ואת היתרונות של שילוב בינה מלאכותית בעולם של המיפוי ושל האיסוף החזותיים (ויזינט). מעבר להצגת הפיתוחים הטכנולוגיים, והאופן בו אלו עונים על שאלות מודיעיניות, הזרקור שם דגש על ממשקי אדם-מכונה, וכיצד נכון לשלב את הבינה המלאכותית עם הגורם האנושי.

הזרקור עוסק בשאלה האם יש להקים סוכנות מודיעין מרכזית אירופאית? ומהם היתרונות והחסרונות הטמונים במהלך זה? המטרה הינה להציג לקהילת המודיעין בישראל גישות מגוונות לשילוביות בין ארגוני מודיעין וכן להתניע דיון בנושא ההשפעה של השינויים הצפויים בקהילת המודיעין האירופאית על קשרי קהילת המודיעין הישראלית עמה.

הזרקור מציג תמונת מצב על השימוש ברשתות חברתיות ציבוריות לשם מענה על שאלות מודיעיניות. בבסיסו עומדת הטענה שהאיסוף באמצעי זה מתאים למטרות של סריקת אופק, אך לא יעיל לזיהוי איומים קונקרטיים ברמה הטקטית.

המאמר מציג שלוש גישות ביחס לשיח אודות הקורונה: הראשונה, המודרניסטית-מדעית; השנייה - הפוסט מודרנית; השלישית - גישת ביניים המשלבת בין הגישות אשר רואה את הקורונה כסוג של אתגר רפואי ואף יותר מכך, חברתי, כלכלי ואחר. מהגישה השלישית נגזר תמהיל של ריאליזם ומפוכחות, כאשר היא גוזרת כי הקורונה הוא אתגר מורכב ומשמעותי ולא אתגר מדומיין.

האתגרים החדשים המתגבשים בצל משבר הקורונה עבור קהילות המודיעין דורשים מהן לגלות גמישות ולפעול בדרכים מגוונות. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות שילוביות, כלומר העצמה והעמקה של ממדי שיתוף הפעולה. לפיכך, זרקור זה יעסוק בשילוביות בקהילות מודיעין בצל הקורונה במבט מעבר לים.

הזרקור מציג את החיתוך שבין עולם הביג דאטה (לרבות למידת מכונה, בינה מלאכותית וכיו"ב) לבין עולם ההתמודדות עם מגפות. הוא סוקר את יישומי הביג דאטה שנעשה בהם שימוש היום בעולם כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. זאת, בראי האפידמיולוגים, אנשי השמירה על הסדר הציבורי (פיקוד העורף, משטרה וכיו"ב) ומקבלי ההחלטות.

הזרקור עוסק במרכזים למצוינות אקדמית של קהילת המודיעין האמריקנית (IC CAE), אשר מטרתם לסייע בחיזוק וגיוון כוח האדםעבור קהילת המודיעין. המאמר עליו מבוסס הזרקור בוחן עד כמה תכנית זו עמדה ביעדיה. במסגרת הזרקור מוצגות בין היתר גם משמעויות עבור קהילת המודיעין הישראלית בפרט בסוגיית גיוון כוח האדם.

הזרקור עוסק בצורך לשפר את הערכות המודיעין הלאומי בארה"ב על ידי שילוב שיטתי של הערכות מתחרות שתופקנה באמצעות כלי מחקר וניתוח שונים, זאת במקום הערכה קונצנסואלית אחת. המאמר עליו נכתב הזרקור מתבסס על ניתוח הערכות המודיעין הלאומי של ארה"ב. בנוסף, במאמר ישנה התייחסות השוואתית להערכות המודיעין בתחום העסקי, שם מקובל להציג מגוון של דעות והערכות בפני מקבלי ההחלטות. על סמך ניתוח מקרי בוחן והיכרות החוקרים עם המודיעין העסקי, נטען כי נדרש שינוי משמעותי בתחום הערכות המודיעין הלאומי של ארה"ב.

הזרקור מציג שיטה חדשה לשיטוט (אקספלורציה) ברשתות החברתיות, במטרה לענות על שלוש שאלות: (1) באיזה פרופילים מועיל לשוטט? (2) איך לתעדף את סידור השיטוט? (3) מתי שיטוט נוסף אינו כדאי עוד? הגם שהמאמר ביקש להתייחס לשיטוט ברשתות חברתיות, ההגיונות המוצגים בו יכולים לשמש גם שיטות נוספות למיצוי מידע.

הזרקור ממפה 4 סוגים שונים של רשתות (Networks) סייבר מודיעיניות ועומד על מאפייניהן הייחודים. בבסיס המאמר, עליו מתבסס הזרקור, עומדת הטענה כי סוג הרשת משפיע על האתגרים והתוצאות של שיתופי הפעולה המודיעיניים בתחום הסייבר. מסקנות הזרקור מבקשות להשליך מתוצאות המחקר גם על תחומים נוספים, ובתוך כך לשטוח את ההזדמנויות השונות עבור קהילת המודיעין בהקשרי פיתוח וסיווג קהילות ידע מודיעיניות.

מאמרו של רס"ן א' המשרת באמ"ן על אנלוגיות היסטוריות והאופן שבו הן משרתות את ארגוני המודיעין בהערכת המציאות ובקבלת ההחלטות לגביה.

הזרקור מספק הצצה לעתיד של עולם המחשוב הקוונטי שמסמן מהפכה רבתי בהיבטים ביטחוניים בכלל ומודיעיניים בפרט. הזרקור מתייחס בין היתר גם להיבטים של AI וביג דאטה, וטוען כי מחשבים קוונטיים עשויים גם להקשות על המודיעין וגם להועיל לו.

הזרקור מציג את תובנותיהם של רבים מבכירי קהילת המודיעין האמריקנית, כפי שהוגדרו על ידם בפודקאסט Intelligence Matters בהנחיית מייקל מורל, שכיהן כמשנה לראש ה-CIA. החוט שמקשר בין רבות מהתובנות, הינו הצורך בהיפתחות לעולם האזרחי בעקבות אתגרי העידן הנוכחי. 

הזרקור מסמן את המהפכה הטכנולוגית כגורם שמערער את הנחות היסוד של ארגוני המודיעין המערביים. בדומה לבחינה מחודשת שארגוני המודיעין היו צריכים לעשות לאחר אירועים מעצבים אחרים (דוגמת 9/11), גם כאן נדרשת בחינה מחודשת, אך בניגוד לעבר, היא צריכה להיעשות במהירות גבוהה הרבה יותר. הזרקור מציע דרכי התמודדות עבור ארגוני המודיעין עם ארבע סוגיות מרכזיות שנגזרות מהמהפכה הטכנולוגית.

הזרקור מציג שיטה שמטרתה לבחון את השאלה- האם התרחשה תפנית תרבותית בלימודי המודיעין? הוא עושה כן על ידי הגדרה של המושג תפנית ופריטה שלו למאפיינים מדידים. לאחר מכן, השינוי שחל בלימודי המודיעין נבחן לאור ההגדרה של תפנית. לבסוף, הזרקור בוחן האם אפשר באמצעות השיטה הזו לבחון תפניות כאלה גם בתחומים אחרים.

הזרקור מציג את המתח הבסיסי בין שני צדי מתרס. מצד אחד, ההנחות האינטלקטואליות והמוסדיות, העגה והסטנדרטים של הצבא. מצד שני, האתוס, הבסיס של עשייה מקצועית טהורה והניסיון המערכתי של המעשה המודיעיני. הארגון הצבאי, והדוקטרינה הצבאית בפרט, מגדירים וקטורים מחשבתיים שהם סט של כללים לביצוע פעולות, ומנגד ערך יסוד במודיעין דורש לערער על וקטורים מחשבתיים כאלה. יישוב המתח הזה נבחן בזרקור דרך התגלגלות ההוראות התורתיות לעוסקים במודיעין במערכת הביטחונית הבריטית.

הזרקור מבקש לבחון מספר תחומים בנוגע לווקטורים אליהם עתידה ללכת קהילת המודיעין מחד גיסא, והמעשה המודיעיני מאידך גיסא. הזרקור בוחן את האתגרים הנוכחיים של הקהילה המודיעינית, פתרונות אפשריים ותרחישים אפשריים למבנה ולפעילות הקהילה המודיעינית בעתיד. לאור כל הדגשים שמוצגים בזרקור, מוצפות בסופו שאלות בנוגע להיערכות הקהילה המודיעינית הישראלית למול האתגרים.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור סוקר את ההשתנות ביחסים שבין ארגוני המודיעין לבין הציבור. בעבר, ניכר כי השיח היה חד כיווני ובמסגרתו המודיעין העביר מידע על איומים לציבור. עם זאת, הזרקור מציג 3 גישות חדשות לשיח הזה, לאור השינויים שהמציאות מכתיבה- קיום תקשורת ככלי ליצירת מודעות; קיום תקשורת ככלי מייעץ לציבור; וקיום תקשורת כפלטפורמה לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין לבין הציבור.

הזרקור מבקש להציף לתודעה את המושג "תרבות מודיעינית", לעמוד על רכיביו ולהשוות בין תרבויות מודיעיניות בגופים המשרתים מדינות שונות. הזרקור מציג מספר מחקרים שנעשו בנושא, באירופה בפרט, זאת על מנת להבין אילו שאלות נכון לשאול, וכיצד אפשר ללמוד מהם על התרבות של הקהילה המודיעינית הישראלית.

הזרקור סוקר את צוותי החשיבה (think tanks) במכוני המחקר בארצות הברית, מאפייניהם, יתרונותיהם וחולשותיהם. מכוני המחקר האלה מהווים כר פורה להשפעות ישירות של בעלי אינטרסים על הממשל האמריקני. הזרקור גם מבקש לשאול כיצד ניתן ללמוד מאבן הבוחן בארצות הברית ולהשליך על התרבות של מכוני המחקר בישראל.

הזרקור סוקר את היקף משבר שחיקת כוח האדם ב-DA (הזרוע המחקרית של ה-CIA) והגורמים להתפתחותו. בנוסף, מוצע פתרון בדמות הכשרת מנהלים מוצלחת תוך מתן דוגמאות להכשרות שיושמו בארה"ב. לבסוף, מוצגות מספר המלצות עבור קהילת המודיעין הישראלית, מתוך הנחה שתופעות דומות מתרחשות גם בקהילת המחקר בארץ.

הזרקור מבקש לבחון את ההזדמנויות ואת הסיכונים שמזמן תהליך שאילת השאלות בעשייה המודיעינית. במקביל, הזרקור מציף שיטות פעולה לטיוב שאילת השאלות ככלי להבנה נכונה יותר של האויב, של החוקרים ושל המערכת המחקרית.

הזרקור עוסק ברעיון המאתגר מחשבתית של הבניית מסגרת אתית-מוסרית משותפת לבני האדם ול"סוכנים" המבוססים על טכנולוגיות הבינה המלאכותית. בין היתר הזרקור בוחן סוגיות אתיות שונות הקשורות לבינה מלאכותית, דוגמת מערכות נשק אוטונומיות, וגוזר משמעויות עבור קהילת המודיעין.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור עוסק בחקר דפוסי הפצת מידע כאמצעי למדידת אמינות כלי התקשורת. כותבי המאמר עשו שימוש בכלים סטטיסטיים במטרה ליצור אלגוריתם המבוסס על מומחיותם של חוקרי קהילת המודיעין בזיהוי מידע אמין. המאמר מצביע על האפשרות לתפקיד מרכזי של קהילת המודיעין במיפוי תופעת ה'פייק ניוז'. למימוש תפקיד זה על ידי קהילת המודיעין יתרונות רבים, בהם ייעול עבודתם של חוקרי המודיעין ויחידות האיסוף; הרגעת אזרחים מודאגים, שיוכלו ללמוד מניסיונה של קהילת המודיעין בעידן של שקיפות; ושימוש כמקור השראה לסקטור הפרטי, תוך אספקה של ההבנות והאלגוריתם שפיתחה קהילת המודיעין.

הזרקור עוסק בקושי של המודיעין האסטרטגי בזיהוי הזדמנויות בכלל, ובזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה בפרט. תוצאות מחקרו של קפטן שון פ.ס. בארט, קצין מודיעין בחיל הנחתים של ארה"ב, עליו התבסס הזרקור, הראו כי לניתוח הסביבה האסטרטגית מתוך תפיסה לפיה קיים איום פוטנציאלי יש השפעה משמעותית על היכולת של חוקר המודיעין לזהות שיתופי פעולה אפשריים. זאת, ללא קשר אם השחקן האסטרטגי מוגדר כ"בעל ברית" או כ"אויב".

הזרקור עוסק בשאלה כיצד ניתן לשפר את המחקר המודיעיני האסטרטגי? הוא מתבסס על מאמר המציע את תחום "ההתפתחות הפוליטית", תת-תחום במדע המדינה, כאמצעי לשיפור המחקר המודיעיני. ייחודו של המאמר הזה הוא ההישענות על כתיבה מרובה בתחומי המודיעין האסטרטגי, ועל חוקרים מובילים הדנים באתגרים הניצבים בפני המודיעין האסטרטגי, בגישות העכשוויות ובמגבלותיהן.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור עוסק בשאלה האם ובאיזה אופן יכולה התיאוריה המודיעינית להשפיע על המעשה המודיעיני. הנושא נבחן במספר פריזמות- החל מדיסציפלינת המעשה המודיעיני (מעגל המודיעין מול מודיעין מבוסס פעולות), דרך האיזון בין המודיעין האסטרטגי לבין המודיעין הטקטי וכלה בשקיפות.

הזרקור משווה בין המודיעין הלאומי לבין המודיעין העסקי (תחרותי) ומנסה למצוא קווי דמיון ביניהם, על מנת לייצר הפרייה הדדית. בין היתר, ניתן לראות כי לשני העיסוקים הגדרת תכלית דומה, פרקטיקה דומה וסיכונים דומים. אי לכך, הצלבה בין היתרונות היחסיים של המודיעין העסקי לבין היתרונות היחסיים של המודיעין הלאומי יכולה להיטיב עם שני הצדדים, ובתנאי שיינתן דגש למגבלות השיח הנובעות מההבדלים בין התחומים.

על-בסיס מחקר שפורסם בנושא על האופן שבו ייראה המחקר המודיעיני בעתיד. הכותבים מציעים: דרישה מצומצמת יותר למומחי תוכן ופחות צורך בזיכרון ובשינון (הדגש על איך החוקר חושב ולא על מה הוא יודע), תקשורת עם מקבלי ההחלטות על-גבי מאגר מידע שיוכלו לתשאל בעצמם, הרבה יותר שיתופי פעולה, שימוש גובר בטכנולוגיות מידע. הם טוענים גם שמקומו של המחקר בתהליך המודיעיני ישתנה וכבר לא יימצא במרכזו של התהליך, ולפעמים גם לא יצטרך להיות מעורב בכלל.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור עוסק במזכר מסווג ששחררה ועדת המודיעין של בית הנבחרים לאחר הצבעה בנושא ובאישורו של הנשיא. המזכר מציג לכאורה כשלים משמעותיים הנוגעים לעבודתם של משרד המשפטים האמריקני וה-FBI במהלך חקירת המעורבות הרוסית בבחירות 2016, בדגש על חקירת שיתוף הפעולה בין טראמפ וצוותו לבין הממשל הרוסי. מהמזכר ניתן ללמוד על החשיפה התקשורתית ככלי חשוב בניהול התהליך המודיעיני ועל יחסי מודיעין-קברניט.

ויליאם להנמן, חוקר מודיעין, כתב ספר על "מהפכה בעניינים מודיעיניים". הספר שפורסם כבר בשנת 2011, יחד עם מאמר שמתייחס ל"פרדיגמת מודיעין חדשה", מעוררים מחשבה גם היום ומאתגרים את האופן בו אנו עושים מודיעין ואת האופן בו קהילת המודייען בנויה. הרעיון של יצירת סביבה משותפת עם חלקים במיגזר האזרחי הוא פשוט מבריק ומחייב לדעתי פיתוח, גם בהקשר הישראלי.

הזרקור עוסק בשימוש בשיטות מחקר מובנות (SAT) על-בסיס מחקר של RAND בנושא. המחקר מנסה להעריך את היקף ואיכות השימוש בשיטות אלה בקהילת המודיעין האמריקנית תוך בחינת מדגם של תוצרים מגופים שונים. בנוסף, מעלה שאלות להמשך: האם ניתן למצוא התאמה בין סוגיות מתודולוגיות לבין השיטות הטובות ביותר? האם, ובאיזה אופן, תורמות שיטות אלה לאיכות התוצר? מה הצרכנים חושבים על שימוש בשיטות אלה? המחקר גם מתייחס לחסרונות (לצד היתרונות) ויכול לשמש כבסיס לדיון.

הזרקור מציג את מבצע קסנדרה שתכליתו הייתה חשיפת הלבנות ההון של חזבאללה. המבצע כלל שיתוף פעולה רחב היקף בין עשרות סוכנויות מודיעין בזירות גיאוגרפיות מגוונות וסביב קשת רחבה של מושאי מחקר. מהשיטה בה התנהל המבצע ניתן ללמוד על הדילמה שבין ההתמקדות במטרה הצרה לבין ההסתכלות המודיעינית הרחבה, על השפעת סדרי היום המדיניים על המעשה המודיעיני ועל חיכוכים בין עמיתי מחקר.

קובץ זה מהווה מקבץ של מספר זרקורים מתודולוגיים. מטרתו היא להציג סוגיות מתודולוגיות שונות בשיח המודיעיני בעולם שרלוונטיות לקהילת המודיעין הישראלית. התבונות מבוססת בין היתר גם על השיח בקהילת המכון הפועלת ברשת חברתית.

הזרקור מצליב בין המושג swarm intelligence (אינטליגנציית הנחיל) לבין חכמת המונים על מנת להסיק תובנות מודיעיניות. ההנחה העומדת בבסיס הזרקור היא שכלי שמתכלל בצורה חכמה את דעתם של משתמשים רבים על איומים אפשריים או הזדמנויות אפשריות יכול להיות כלי עזר רב עוצמה ביד איש המודיעין.

הזרקור בוחן את השאלות מהו מיקור המונים לצורכי מודיעין והאם הוא שונה מדיסציפלינות איסוף מסורתיות? האם מצריך לגבש תפיסות איסוף ומחקר חדשות? מי "אחראי" לשימוש בשיטה זו ואיך מכשירים לכך? הזרקור מבוסס על המאמר - " HUMINT, OSINT, or Something New? Defining Crowdsourcing Intelligence" ומנסה לענות על חלק מהשאלות האלה.

מאמר שכתב ההיסטוריון של פיקוד הסייבר האמריקני שבוחן אנלוגיות בין מרחב הסייבר לבין התפתחותו של המקצוע המודיעיני. טענתו המרכזית היא שמרחב הסייבר הנתפס בדרך כלל כמרחב "חדש" מזכיר במידה רבה את עבודת המודיעין ולמעשה מהווה שלב נוסף באבולוציה שלו (מהפעלתם של מרגלים אנושיים, דרך שימוש בטכנולוגיות תקשורת כמו הטלגרף והרדיו ועד לשימוש ברשתות מחשבים). לכן הוא טוען כי ניתן להחיל תפיסות קיימות במודיעין על מרחב הסייבר תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. עם זאת, הוא כמעט ומתעלם מהמאפיינים הייחודיים של מרחב הסייבר (שיצרו או לא מהפכה של ממש?).