המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין

כיצד ראוי להגדיר את הפעילות הגוברת בסייבר: רכיב בתחרות המודיעינית? תחרות אסטרטגית?

מטרת הסקירה שלפניכם היא להציג את שתי התזות המתחרות ביחס לשאלה האם יש לראות בסייבר כרכיב בתחרות המודיעינית או כתחרות אסטרטגית? היא מבוססת על שני פרקים הלקוחים מספר שיצא לאחרונה בכותרת "Deter, Disrupt, Or Deceive: Assessing Cyber Conflict As an Intelligence Contest". מהלך הסקירה כולל הצגה של מאפייני התחרות המודיעינית, לפי Joshua Rovner (מחבר פרק מספר 1), הצגת כל אחת משתי התיזות ביחס לשאלת המחקר כפי שמתארים אותן Fischerkeller ו- Harknett בפרק החמישי ולבסוף דיון קצר סיכום ומסקנות.

קרא עוד

מערכת SMAPS: מערכת NLP למיון דו"חות על אירועים ימיים

מאת: שובל בן יאיר

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. לדוגמה, מערכת SMAPS של ה-NGA ופרויקטי SMART ו-REASON של IARPA.
סדרת הזרקורים הנוכחית סוקרת מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת (הזרקור הראשון עסק במערכת REASON). זרקור זה מתאר את מערכת SMAPS, שנכנסה לשימוש ב-NGA האמריקאית באפריל 2022, ונוצרה בזכות שיתוף פעולה בין מספר יחידות בארגון.

קרא עוד

פרויקט REASON: מערכת AI לבדיקת היגיון בתוצרים מחקריים

מאת: שובל בן יאיר

ההיכרות עם מערכות מידע מודיעיניות מועטה בדרך-כלל, כי רבות מהן מסווגות. עם זאת, לעתים פרסומים של ארגוני מודיעין שונים מאפשרים לנו הצצה לחלק מהדרכים בהן גופי מודיעין משלבים, או ישלבו, מערכות מידע ייעודיות בעבודתם. סדרת הזרקורים הנוכחית תסקור מערכות מידע שנועדו לצרכים מחקריים שונים של ארגוני מודיעין. זאת על בסיס פרסומים גלויים, כאשר כל זרקור יציג מערכת אחת. זרקור זה מתאר את פרויקט REASON, אותו התניעה IARPA בתחילת שנת 2023.

קרא עוד

זרקור - בינה מלאכותית בכוחות שלום ומה ניתן ללמוד מכך ?

זרקור זה מתייחס לשני מאמרים: "תרבות, סכסוך ובינה מלאכותית – גישה רב-תחומית למניעת סכסוכים ולניתוחם ו"ניתוח סכסוכים בזמן אמת באמצעות שימוש בבינה מלאכותית למבצעי שלום". הזרקור מתבסס על מאמריו של ד"ר דירק קולב המתמחה בשיטות לזיהוי דפוסים במערכות תקשורת מתקדמות. הוא כולל סקירה קצרה על השימוש שביצעו כוחות השלום בבינה מלאכותית לגיבוש תמונות מודיעין. בהמשך, הצגה של כלי הבינה המלאכותית תוך עמידה על היכולות שלהם לייצר ולנתח ידע תרבותי. לבסוף, הוא מבקש לתהות מה המודיעין הישראלי יכול ללמוד מכך

קרא עוד

תוכנית המרגלים הרוסים בכיסוי עמוק: בין עבר לעתיד

מאת: שובל בן יאיר

רבים בעולם מכירים את הסדרה "האמריקאים," אבל לא בהכרח את תוכנית היומינט עליה הסדרה מבוססת. מדובר על תוכנית הבלתי-חסויים (illegals), תוכנית מיוחדת שפועלת ברחבי העולם תחת גופי המודיעין הרוסים ומכשירה אנשי מודיעין לפעול במדינות זרות תחת זהות בדויה. בדומה לפעילויות יומינט רבות, העידן הדיגיטלי מערים קשיים רבים גם על תכנית הבלתי-חסויים, לכן בעיני המערב התוכנית הזו מיושנת ומעידה על רמה טכנולוגית נמוכה של הרוסים. הדעה הרווחת במערב הייתה שהרוסים הפסיקו את התוכנית הזו, עד שבשנת 2010 הדעה הזו הוכחה כשגויה כאשר עשרה סוכנים נחשפו ונעצרו בארה"ב על-ידי ה-FBI.
הזרקור נכתב בהשראת המאמר "תכנית הבלתי-חסויים של המודיעין הרוסי: נכס מתמשך" מאת קווין רייהל, שהתבסס בין היתר על מקורות רוסיים כמו עריקים ובכירי מודיעין לשעבר. בנוסף, חלקים מהזרקור מבוססים גם על מחקרים שעוסקים בתרבות אסטרטגית רוסית.

קרא עוד

למה גופי מודיעין מקיימים דיפלומטיה חשאית?

מאת: שובל בן יאיר

כבר בראשית דרכה של מדינת ישראל דוד בן גוריון השתמש באנשי מודיעין למשימות דיפלומטיות, בעיקר כדי לגייס סיוע בינלאומי בתקופה שמדינות רבות העדיפו שלא לקיים קשר פומבי עם ישראל. כך, לאורך השנים התבסס תפקיד אנשי המודיעין הישראלים כ"דיפלומטים אלטרנטיביים". ישראל איננה ייחודית בהקשר זה – לאורך ההיסטוריה תפקידי גופי המודיעין והדיפלומטיה היו, ועדיין, קשורים זה לזה ברחבי העולם. זרקור זה מתמקד בזיהוי המניעים של ראשי מדינות להיעזר באנשי מודיעין עבור דיפלומטיה חשאית, לצד הדיפלומטיה שמובלת על-ידי משרד החוץ.

קרא עוד

לקחים מודיעיניים שאפשר להפיק מאירועי הקפיטול

מאת: עילי מנחם

ב-26 בספטמבר 2022, פרסם Eric Dahl מאמר בשם "Lessons Learned from the January 6th Intelligence Failures" באתר Just Security. המאמר מציג את הסיבות לכישלון המודיעיני שקדם לפריצה לקפיטול, ומצביע על לקחים הן באשר לעבודת המודיעין והן לגבי הקשר בין המודיעין לצרכניו האופרטיביים שיצמצמו את הסיכוי לכישלון דומה בעתיד.

קרא עוד

מודיעין להשפעה במלחמת רוסיה-אוקראינה

מאת: שובל בן יאיר

אחת התופעות הבולטות בהקשר של פלישת רוסיה לאוקראינה היא שיתוף מודיעין רגיש על ידי ארה"ב ובריטניה עם גורמים מדיניים ושירותי מודיעין זרים וחשיפת חלקו במרחב הציבורי. חשיפת המודיעין נועדה לשרת מטרות מדיניות וצבאיות רבות ומגוונות, חלקן הושגו בין השאר הודות לחשיפת המודיעין וחלק מהן לא הושגו בעיתוי המתבקש. בכל מקרה, השימוש בשיטת פעולה זו כרוך גם בסכנות לא מעטות בכל הקשור להגנה על המקורות ועל אמינות שירותי המודיעין.
זרקור זה עוסק בנושאים אלה, תוך התמקדות בשאלות שצריך לשאול כדי להבין את הבחירה של ארה"ב ובריטניה לשתף במודיעין.

קרא עוד

זרקור - הדור הבא של התחרות על השליטה בטכנולוגיה ראיון עם בכיר ב-NSA

מאת: עילי מנחם

בפברואר 2022, פורסם באתר Review MIT Technology ראיון עם Gil Herrera, ראש מנהלת המחקר של הNSA(קישור לראיון). זהו ראיון ראשון שלו בתפקיד והוא התייחס בו לאתגרי המחשוב הקוונטי, אבטחת סייבר ולטכנולוגיה שהמודיעין האמריקאי צריך לשלוט בה בעתיד. זרקור זה יציג את מספר נושאים מרכזיים שעלו בראיון.

למאמר המלא

קרא עוד

מבט מעבר לים: נשים במודיעין האמריקאי

"נשים במודיעין האמריקאי" הוא המאמר השני מגיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", העוסק במגדר ומודיעין, וייצא לאור בשבועות הקרובים. במאמר – שמתבסס על סדרת שיחות שניהלה ענבל עם בכירות בקהילת המודיעין האמריקאי - מציגה ענבל קארו, עמיתת מחקר במכון, את האופן בו נדרשת קהילת המודיעין האמריקאית לסוגיית המגדר ואת הדרכים בהן ניתן להתמודד עם חסמים העומדים בפני נשים המעוניינות להתקדם במערכת. בין התובנות במאמר ראוי לציין החלטה של הנהלת הארגונים שמתרגמת להגדרת נהלים והישגים מדידים, הצורך בשקיפות והכרה בכך שתהליכים ארגוניים מרכזיים נוטים לטובת הגברים. בגיליון ניתן יהיה לקרוא גם על נקודות מבט שונות בקהילת המודיעין הישראלית בסוגיית קידום נשים וללמוד מהמגזר הפרטי בישראל, בדגש לתחום ההייטק. הגיליון יוצא בשיתוף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן.

קרא עוד

מה בין דיפ-פייק לעבודת גופי המודיעין?

מאת: שובל בן יאיר

תופעת הדיפ-פייק מדאיגה ומעוררת שאלות ברחבי העולם כבר כמה שנים. לאור האתגרים שהתופעה מציבה, ארגוני המודיעין בארה"ב, ה-NSA, ה-CIA וה-FBI, הגדירו את הדיפ-פייק כאחת הסכנות המשמעותיות ביותר לביטחון הלאומי בשנת 2019. בחודשים האחרונים דיפ-פייק חזר לכותרות בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ובשנת 2020 ראש המודיעין הלאומי האמריקאי הזהיר מפני השפעה של דיפ-פייק על הבחירות לנשיאות ארה"ב, חשש שלא התממש. השימוש בדיפ-פייק עלול להיות מסוכן, והמקרים הנ"ל ממחישים את ההשפעה של התופעה על עבודת גופי המודיעין.

קרא עוד

זרקור - ביקורת מאמר - מפת דרכים למיצוי אוסינט משולב בינה מלאכותית בקהילת המודיעין האמריקנית.

הזרקור סוקר פרסום של מכון המחקר CSIS אודות מיצוי אוסינט באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. חשיבותו של המאמר בהתבססות על מחקר מקיף שכלל ניתוח ספרות מקצועית וראיונות עם אנשי מודיעין מכהנים. המאמר מציע הגדרה חדשה לאוסינט ומפרט אודות הפוטנציאל הגלום במיצויו לצורכי מודיעין. בנוסף, הוא מציע מפת דרכים לצעדים שקהילת המודיעין האמריקנית יכולה לנקוט, בטווחי הזמן הקרוב, הבינוני והרחוק, להטמעת יכולות, כלים ושיטות מתקדמות למיצוי האוסינט, והמלצות שיסייעו להצלחה בתהליך.

קרא עוד

שיפור התנהלות קהילת המודיעין האמריקאית וחיזוק האמון בה המלצות צוות מומחים לממשל ביידן / עדי לב וניקול נגבי

הזרקור סוקר את המאמר שהופץ בחודש הקודם ע"י פרויקט המודיעין בבית ספר בלפר במרכז למדעים ויחסים בינלואמיים בהרווארד, תחת הכותרת: "An Intelligence Agenda for a New Administraion". מסמך זה מציג את המלצותיהם של צוות המומחים באשר לתעדוף הנושאים בקהילת המודיעין האמריקאית, לממשל החדש של ארה"ב בראשותו של ג'ו ביידן. סדרת ההמלצות מורכבת מהמלצות שנועדו לשפר את המוכנות של ארצות הברית להתמודדות עם האיומים המתפתחים בתקופה האחרונה ואת איכות המודיעין האמריקאי. לצד זאת, עולות גם המלצות שנועדו להחזיר לקהילת המודיעין את האמון של העם ושל מקבלי ההחלטות, שנפגע, לדעת כותבי המאמר, בשנים האחרונות.

קרא עוד

תחקירים אזרחיים על אירועים בטחוניים וחשאיים

מאת: אלון ששון, ניקול נגבי, עדי לב

הזרקור סוקר את התופעה המתרחבת בשנים האחרונות, של פירסום תחקירים "מודיעיניים" על ידי גורמים אזרחיים פרטיים סביב אירועים בעלי אופי בטחוני או חשאי. דוגמה עדכנית בולטת הינה התחקיר שפרסמה קבוצת Bellingcat, בו זוהו אנשי ה-FBS שהיו מעורבים בהרעלתו של מנהיג האופוזיצה ברוסיה, אלכסיי נבלאני. מאמר זה בוחן מספר של דוגמאות עדכניות של תחקירים מסוג זה ומנסה לזהות מספר מאפיינים משותפים להם. אנו מאמינים כי מסמך זה יכול לסייע לעוסקים במודיעין להיעזר וללמוד מתחקירים אזרחיים לטובת מטרות שונות כגון תהליכי למידה בארגונים או למטרות אופרטיביות.

קרא עוד

עיצוב החשיבה המקצועית בהכשרת אנשי מקצועות המודיעין בשב"כ

בית הספר למודיעין בשב"כ אחראי על הכשרתם ועל הסמכתם של כלל עובדי מקצועות הליבה (המודיעין) בארגון. מאמר זה, שנכתב ע"י אלון, ראש בית הספר, מתאר את שלושת המישורים העיקריים שמרכיבים את הכשרות הבסיס לעובדי הליבה: עיצוב ערכי, הקניית מיומנויות פרקטיות והקניית מיומנויות קוגניטיביות. הכותב מתמקד במאמרו בעיקר במישור האחרון ומרחיב על מתודות חדשות שפותחו והוטמעו בשנים האחרונות לטובת השגת תכלית זו.

קרא עוד

גיוון כוח אדם בקהילת המודיעין האמריקאית / ניקול נגבי

קהילת המודיעין האמריקאית דוגלת במדיניות של גיוון בקרב צוות העובדים שלה. עם זאת, לפי דו"ח שפורסם ע"י ה-CRS בחודש האחרון וסוקר את תמונת המצב העדכנית בתחום זה, עדיין קיים מקום לשיפור במדיניות, בשיטות ובתוכניות של כוח האדם. בנוסף, זרקור זה גם מביא את הסיבות שהובילו למצב זה, על בסיס מקרה הבוחן של גיוון בכוח אדם בסוכנות ה-CIA.

קרא עוד

המלצות לכיול מחדש של קהילת המודיעין האמריקאית לצורך ניצחון במרוץ החדשנות / ניקול נגבי

מאת: ניקול נגבי

הזרקור סוקר את הדו"ח שהופץ בחודש הקודם ע"י ועדת המשנה האמריקאית לטכנולוגיות אסטרטגיות ומחקר מתקדם, תחת הכותרת: "עיצוב מחדש בקהילת המודיעין לצורך ניצחון במרוץ החדשנות". הדו"ח מציג שורת המלצות לקהילת המודיעין האמריקאית, למחוקקים ולקובעי המדיניות בממשל על מנת לקדם את תחום החדשנות בארה"ב בכלל ובקהילת המודיעין בפרט. בנוסף, הזרקור מנסה לגזור משמעויות מן הדו"ח הנוכחי על קהילת המודיעין הישראלית.

קרא עוד

הפרקטיקה של השילוביות במבחן המעשה - סיפורה של יחידה משותפת לצה"ל ולשב"כ

#מאמר זה הוא מאמר תגובה לגיליון מספר 7 של "מודיעין הלכה למעשה". כזכור, בגיליון זה שעסק בשילוביות ושיתופי פעולה בקהילת המודיעין הישראלית, הובאו מספר מקרים של יחידות משותפות. מאמר זה נכתב על ידי ש. שמשרת בשב"כ, והיה שותף להקמתה של יחידה משותפת עם צה"ל. מטרת היחידה היא להוביל פעילות בתחום מצבעי לא שגרתי. הכותב חולק את מסקנותיו אודות שילוביות בין ארגונית. תחילה, הוא מתייחס לאתגרי ההקמה, למשל, הגעה לתכלית מוסכמת, ניתוח אינטרסים מקצועיים וארגוניים של השותפים למיזם, תכנית עבודה משותפת ומוסכמת, הכשרות, עניינים פרוצדורליים שונים ואתגרים נוספים. לאחר מכן, הוא מתייחס לפערים ולמתח בסוגיות שונות (למשל, שקיפות ודיווח לגבי פעילות היחידה. לבסוף, הוא מסכם בכך שילוביות אינה ערך העומד בפני עצמו, אלא היא דרך פעולה לשם הגעה לתוצאה מצרפית גדולה יותר מאשר עבודה של כל גוף בנפרד. הוא מתייחס לכך שלא ניתן לבצע מיזם כזה ללא הסכמה על תכליות משותפת וקביעת יעדים, וכי צריך לשאוף להקמה סדורה ומבנית, ולקבוע מראש תכנית עבודה ומנגנוני תיאום. ש. מתייחס גם למרכיב האישי וכותב שהיכן שהיו שותפים שהתחבר אליהם, כך היה קל יותר לקדם תהליכים משותפים.