כתבה משנית דף הבית

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, המסמך כולל גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהניוזלטר מופק בשותפות עם מחלקת תורה ותפיסות באמ״ן.

בפרק השמיני בעונה השמינית של "מודקאסט” משוחחת שירה ברביבאי-שחם עם פרופ׳ מאיר ליטבק חוקר איראן שמסביר כיצד תודעת האימפריה העתיקה, לצד זיכרון ההשפלות וההתערבות המערבית, מעצבות את האסטרטגיה של הרפובליקה האסלאמית. בשיחה הוא מנתח את הטעויות הישראליות ב״שאגת הארי״, את הסיבות לחוסנו ושיקומו של המשטר ואת הקושי לגבש הערכה אסטרטגית בעידן רב־זירתי. דרך מחאת הנשים והחיג׳אב הוא מציג מקרה יוצא דופן של מחאה עממית שהצליחה לחולל שינוי היסטורי, ומה ניתן ללמוד ממנו. לבסוף הוא מציג כיצד עושר הכתיבה, המחקר וההגות באיראן מאפשר לפענח את רבדי העומק של החשיבה האסטרטגית שלה.  

במאמר דעה שפורסם ב״ישראל היום״, טוענים סא״ל (מיל׳) דודי סימן טוב, סגן ראש מכון הרכבי לחקר המודיעין, ואל״מ (מיל׳) ד״ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון, כי הדיון הציבורי בשאלה איזה מידע הגיע לראש הממשלה ערב 7 באוקטובר מחמיץ את הכשל העמוק יותר ביחסים שבין הדרג המדיני לקהילת המודיעין. לטענתם, הכישלון לא נבע רק מהיעדר התרעה, אלא גם ממעגל של חיזוק הדדי בין תפיסת הדרג המדיני, שביקש לשמר את השקט בעזה, לבין הערכות המודיעין שלפיהן חמאס מורתע ואינו מעוניין במלחמה. מעגל זה הקשה על זיהוי סימנים שסתרו את התפיסה הקיימת ועל בחינה מחודשת של הנחות היסוד. סימן טוב וגוטרמן מדגישים את הצורך בהסדרה מחודשת של יחסי המודיעין והדרג המדיני, ובכלל זאת חיזוק מנגנוני הערכת המודיעין הלאומית, הסדרת העברת מידע המגיע בערוצים מדיניים לבחינה מודיעינית מקצועית, והגדרת אחריותו של הדרג המדיני לתהליך ההערכה.

ציון יום השנה השלישי למתקפת הטרור הנפשעת שביצע חמאס בשבעה באוקטובר מתרחש כאשר טרם הוקמה ועדה לחקירת כשל המודיעין שגרם להפתעה הבסיסית והעמוקה ערב הטבח. גם לא התבצע תחקיר משותף של ארגוני המודיעין באשר לסיבות הכשל, כשכל אחד מהם הסתפק בתחקיר עצמאי ונפרד שעל בסיסו הוא מבצע תהליכים של לימוד לקחים, תיקון ליקויים ושיפור דרכי הפעולה. "מכון הרכבי לחקר המודיעין", תחת שמו הקודם "המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין", פרסם לפני כשנה את הספר "המודיעין ושבעה באוקטובר", המציג תובנות ממספר רב של נקודות מבט לגבי הכשל המודיעיני החמור. הספר לא נועד להוות תחליף לחקירה הדרושה, אלא כלי ללימוד רבות מהבעיות שהתפתחו בהדרגה ושהביאו לתוצאה הקשה. לרגל יום השנה למתקפה, אנו שבים ומפיצים את הספר, על שלושה-עשר פרקיו, מתוך תקווה שהוא יביא להעמקה נוספת בלימוד הלקחים מזווית קהילתית וארגונית כאחד. המסר העיקרי של הספר הוא ששורשי המחדל המודיעיני טמונים לא רק בחוסר התפקוד ובדבקות בקונספציה בליל ה-6-7 באוקטובר, אלא בשורה ארוכה של כשלים ועיוותים שהתחברו לסערה מושלמת ומנעו מהמודיעין, גם כאשר התקבלו הידיעות המתריעות, להכיר בצורך להתריע מפני המתקפה הממשמשת ובאה. בראש ובראשונה גרמה לכך השחיקה במקצועיות המודיעין ובכשירותו בכל הקשור לנושא ההתרעה האסטרטגית, בין השאר לאור הגברת העיסוק באספקת מודיעין לצרכים אופרטיביים וטקטיים. גורם חשוב נוסף היה התפתחות תרבות ארגונית של חוסר סובלנות לדעות אחרות, אחידות ברקע של אנשי המודיעין, חשיבה קבוצתית, העדר זיכרון ארגוני (שבא לכדי ביטוי בהתעלמות מתוכנית 'חומת יריחו' ברגע האמת) והעדר פיקוח ובקרה. ברמה הקהילתית, בולטות הבעיות בחלוקת האחריות בין הארגונים השונים, ומיעוט השיח ברמה האסטרטגית (כשהדגש היה על שיתוף פעולה ברמה הטקטית והמבצעית). גורמים נוספים שתרמו לסערה היו מיקוד האיסוף במקורות טכניים תוך הזנחת המודיעין האנושי והגלוי ובעיות במערכת היחסים עם הדרג המדיני. כל אלה הובילו לכך שגורמי המודיעין והמערכת המבצעית בכל הדרגים נשבו בקונספציה שחמאס חלש, מורתע וממוקד בשיפור איכות החיים בעזה, ולא העלו על דעתם כלל שיתכן שהוא מתכנן מתקפה נרחבת, ובוודאי לא בהיקף שבו בוצעה. הם אמנם התריעו כי המתח הפנימי בישראל מעלה את הסיכוי להסלמה מצד אויבינו אך לא סברו שמדובר באיום קונקרטי ובוודאי לא מחמאס בעזה.הספר, שבכתיבתו השתתפו עמיתי המכון ומומחים נוספים, ובהם יו"ר המרכז למורשת המודיעין, אלוף (מיל.) אהרון זאבי-פרקש, תא"ל (מיל.) איתי ברון, פרופ' אורי בר יוסף, ח"כ לשעבר, עופר שלח, סא"ל (מיל) שרית שפירא, ובכיר השב"כ לשעבר, יוני הרץ, נערך על ידי סא"ל (מיל.) דודי סימן טוב, סגן ראש המכון, ואל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. אנו מקווים שהספר יתרום להבנה טובה יותר של שורשי הכשל ולקידום ביצוע השינויים המומלצים בו, הדרושים על מנת לצמצם את הסיכוי להישנות של מחדל מודיעיני מסדר גודל כזה.תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסרראש מכון הרכבי לחקר המודיעיןהמרכז להנצחה, מורשת ומחקרי המודיעין  

בפרק זה העולה בערב שמחת תורה, ד״ר שגיא פולקה, מחבר הספר לחשוב אסלאמית ו״תלמיד של ארגוני המוקאוומה״ כהגדרתו, משוחח עם שירה ברביבאי־שחם ומציע לקרוא את האסטרטגיה של חמאס דרך השפה האסלאמית שלה. הוא מתחיל בנאומו של מוחמד דף בבוקר המתקפה, חוזר לנאומי סינוואר מתקופת "שומר החומות”, ומחבר ביניהם לבין "חומת יריחו” והלוגו שפרסמה חמאס למתקפה. באמצעות פסוקי קוראן, סמלים וטקסטים דתיים ואידאולוגיים, פולקה מראה מדוע ניתוח צבאי לבדו, במערכה מול ארגוני טרור איסלאמיים - אינו מספיק.  לבסוף הוא מציע: ח׳יר אל־אומור אווסטוהא (דרך האמצע-שביל הזהב) יש לשלב בין ידע אסלאמיסטי למומחיות צבאית ובכך לשכלל את הפרשנות הישראלית לאתגרי קריאת המציאות הישראלית-פלסטינית. 

פרק מיוחד של "מודקאסט” עם יוסי קופרווסר ודודי סימנטוב, לרגל שינוי שמו של המכון למכון על שם פרופסור יהושפט הרכבי, ראש אמ"ן לשעבר וממייסדי החשיבה והכתיבה בתחום. בשיחה אנו חוזרים לעשייתו ולכתיבתו של הרכבי כראש אמ״ן וכאחד ממייסדי תחום המודיעין הלאומי בישראל, ובוחנים את השינוי שעבר המכון בעקבות 7 באוקטובר. עוד בפרק: מחקרי המכון על הכשל, ההמלצות לעיצוב מחדש של קהילת המודיעין והדרכים לחיזוק תהליכי הלמידה והפקת הלקחים בה ובעשייה המודיעינית האזרחית בישראל.

שמחים לבשר כי במלאת עשור לפעילותו מ"המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין" שינה את שמו ל"מכון הרכבי לחקר המודיעין". המכון נקרא מעתה על שמו של אלוף פרופ' יהושפט הרכבי ז"ל, מראשי המודיעין הישראלי ומגדולי החוקרים בתחומי האסטרטגיה והמזרח התיכון. קריאת המכון על שמו היא ביטוי של כבוד והוקרה למורשתו, ומחויבות להמשיך וללכת לאורה.

בפרק השישי בעונה השמינית של "מודקאסט", אסף (פיזר) כהן, לשעבר סגן מפקד יח' 8200, משלים את החתיכה הטכנולוגית בתמונת האוסינט. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מסביר שבעידן של התפוצצות מידע, האיסוף מן הגלוי נשען על מומחיות בטכנולוגיות המסוגלות לכרות, למיין ולנתח כמויות עצומות של מידע, כאשר מיצוי מהרשתות החברתיות מוביל. כהן מסביר כיצד מחלצים תובנה מתוך המכונה, והאם מערכת המנתחת רשתות חברתיות באמת יכולה לקרוא הלכי רוח. דרך התנהגות הציבור האיראני במהלך "שאגת הארי", הוא מדגים גם מה אפשר ללמוד ממה שאינו מופיע במידע, ואיך נראית התעוררות של ציבור? או מחאה? שיחה על "ידיעת הזהב" באוקיינוס הנתונים ועל מהפכת הווידאו שמשנה את האופן שבו אוסינט נאסף ומנותח.

איומי השפעה והתערבות זרה מוכרים מאוד בהקשרי מערכות בחירות כשהספרות מצביעה על הבחירות לנשיאות ארה״ב ב-2016 כנקודת מפנה בהתמודדות המערבית עימם. מטרת המסמך שלפניכם היא לעדכן על התפתחויות מרכזיות בנושא בשנים האחרונות באמצעות דיון בשלושה מקרי מבחן: רומניה, אוסטרליה וקנדה. מהדיון שבה ועולה חשיבותן של שילוביות ושיתוף הציבור כדרכי התמודדות מרכזיות. עוד עולה כי יש צורך להרחיב את הדיון בשאלות ההשפעה וההתערבות הזרה גם לבחירות מקומיות. 

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, המסמך כולל גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהניוזלטר מופק בשותפות עם מחלקת תורה ותפיסות באמ״ן.

״הבעיה שלנו הייתה בעברית יותר מבערבית״, טוען ״סטיב״, בכיר שב״כ ולשעבר ראש אגף החקירות בארגון, שפרש חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר. בפרק 5 בעונה השמינית של ״מודקאסט״, המוקדשת לחשיבות השפה והמידע הגלוי בעבודת המודיעין, השיחה נעה בין שחיקת הערבית לשחיקת השיח המודיעיני. לדבריו, בשב״כ, ארגון שמעמד הערבית בו לא נשחק, הבעיה לא הייתה בהבנת השפה הערבית, אלא בחלקה בשיח שהתנהל בעברית: בין אנליסטים למנהליהם ובינם לבין עצמם.בשיחה עם שירה ברביבאי־שחם הוא מדבר על יתרונות האוסינט ואתגריו כיום, על השב״כ ב־7 באוקטובר ומאז, ועל מה שלמד על ״האחר״ מניסיונו בחקירת מחבלים מתאבדים. לסיום הוא חוזר אל אבני היסוד של עבודת המודיעין: סקרנות, העמקה והאומץ להביע דעה, גם ובעיקר כשהיא אינה נוחה וחותרת נגד הזרם.

בזמן שישראל הייתה שקועה בענייניה הפנימיים, או "צרכה חומרים מאלחשים", כפי שכותב ג'קי חוגי בספרו החדש חמש נקישות בדלת, חמאס הפעילה לאורך שנים מערכת אוסינט יעילה שהתבוננה בישראל, למדה אותה וזיהתה את נקודות התורפה החשופות שלה. בפרק הרביעי בעונה השמינית של "מודקאסט", שירה ברביבאי־שחם משוחחת עם חוגי, כתב גלי צה"ל לענייני ערבים, על כתביו של יחיא סינוואר משנות הכלא, על מערכת האוסינט שבנתה חמאס בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר, ועל האופן שבו קראה את ישראל ממידע גלוי. השניים שואלים מדוע החברה הישראלית כמעט שלא צרכה מידע גלוי על עזה, ומה נדרש מאנשי מודיעין, עיתונאים והציבור הישראלי על מנת להתגבר על הרתיעה מהתבוננות בפלסטינים, ולהבין את הצד האחר, מבלי לחזור על טעויות ה-7 באוקטובר. 
הפרק נוגע גם בחשבון הנפש האישי והמקצועי שחוגי עורך בספרו, ושואל לא רק מה מערכת המודיעין לא ידעה, אלא גם מה העיתונות והחברה בישראל ביקשו לא לראות.

סגן ראש המכון, סא״ל (במיל׳) דודי סימן-טוב התראיין לפודאסט ״אחד ביום״ מבית ערוץ 12. הראיון התמקד בסוגיית ההשפעה וההתערבות הזרה בואכה הבחירות בישראל הצפויות באוקטובר. 

״דווקא בעידן הטכנולוגי אין תחליף למומחיות האנושית, להבנת ההקשר והניואנסים שהשפה נושאת עמה"בעונה העוסקת בחשיבות השפה, התרבות והאוסינט בעולם המודיעין, מתארחת קרן בר, לשעבר ראש ענף שפות ביחידה 8200 וכיום סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת "דיקסילנג". בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם היא מתארת את התפתחות מעמדה של השפה בקהילת המודיעין לאורך העשורים האחרונים: מתקופה שבה מומחי השפה עמדו במרכז העשייה, דרך שחיקת מעמדם על רקע השתנות האתגרים הביטחוניים והתפוצצות המידע, ועד לעידן שבו הבינה המלאכותית ולקחי ה7 באוקטובר מחזירים את השיח על חשיבות המומחיות האנושית. בהמשך למאמר שפרסמה במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, קרן מזכירה את אנשי המקצוע שנשאו על כתפיהם את עולם השפה, בנו את התשתיות הלשוניות והמילונאיות, והניחו את היסודות העשירים עליהם נשענות גם טכנולוגיות השפה של ימינו.הפרק עוסק גם בטיפוח דור העתיד של אנשי השפה באמצעות קהילת בוגרי 8200, "משוגעים לשפה ולתרבות" שפועלים בהתנדבות להנחיל את האהבה לערבית ולתרבות הערבית גם מחוץ למערכת הביטחון, דרך עבודה עם תלמידי בתי ספר ויוזמות קהילתיות. "ערבית היא גם שפה של שלום", מזכירה לנו קרן, היא אינה רק שפת מודיעין וביטחון, אלא גם שפתם של שכנינו וגשר הכרחי לדיאלוג בתוך מדינת ישראל ובמזרח התיכון.הצטרפו אלינו לפרק השלישי של עונה 8.

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, המסמך כולל גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהניוזלטר מופק בשותפות עם מחלקת תורה ותפיסות באמ״ן.

בפרק השני של העונה ה8 של "מודקאסט" מתארח ד"ר תום שרון, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ומתמחה במחקר מגמות ושיח בתקשורת הערבית. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם תום לוקח אותנו בנבכי תחום המודיעין הגלוי, כפי שהוא חוקר אותו בשנים האחרונות, מ"אל קאעדה", דרך "אביב האוסינט הערבי", הייחוד התקשורתי של "דאעש" ועד חמאס במתקפת ה7 באוקטובר. הוא מנתח כיצד ארגוני הטרור משתמשים בתקשורת הגלויה לא רק כתקשורת אלא כמתודת לחימה והפצת התורה. בפן המתודולוגי שוחחנו על ההבדל בין כל גולש החשוף לאמצעי התקשורת ובין חוקרי המודיעין, מה הופך צריכת תקשורת גלויה לעבודת מודיעין סדורה, ומהו התהליך ההופך נאום, פוסט או פרסום ברשת לרכיב בתמונת המודיעין השלמה?

בעונה 8 של "מודקאסט" -"אוסינט, שפה ותרבות", המוקדשת לחשיבות האוסינט ולהיכרות עם השפה, התרבות והדת של היריב, האורח הראשון הוא ד"ר מיכאל מילשטיין. בשיחה עם שירה ברביבאי-שחם הוא מתאר את התהליכים שעברה קהילת המודיעין בעשור שקדם ל־7 באוקטובר, ובעיקר את המעבר ממודיעין הנשען על מומחיותם של ערביסטים למודיעין הנשען על אנליסטים. כיצד נשחקה ההבנה העמוקה של השפה, התרבות והדת, ואת מקומה תפסו לא רק טכנולוגיות חדשות, אלא גם תפיסה שלפיה מומחיות שפתית ותרבותית היא מיומנות מיושנת שאינה חיונית עוד?בהמשך מתייחס ד"ר מילשטיין לתחקירי ה־7 באוקטובר ולשאלה כיצד בחנו את הפער הזה: מה השתנה מאז מלחמת יום הכיפורים, האם הופקו והוטמעו הלקחים, וכיצד כל זה קשור גם למקומה של השפה הערבית במערכת החינוך בישראל. ולבסוף לסיום, גם המלצות קריאה, איך לא, בערבית.

קוראים וקוראות יקרים, מוזמנים לעניין בשני כלי המחקר החדשים שהתווספו לארגז הכלים של המכון. השני, "בין 'שומע, אחי' לבין 'מודוס אופרנדי' – איך לשמור על משלב מקצועי אך ברור בתוצרים כתובים" מאת ד"ר עדי אברמסון, עוסק בבחירת רובד השפה המתאים לתוצרים מקצועיים. המסמך מדגיש כי מקצועיות אינה נמדדת בשפה גבוהה או מסורבלת, אלא ביכולת להעביר מסר מדויק, בהיר, תקין ומותאם לקהל היעד. הוא מציע להעדיף "טון עבודה” טבעי ומכבד, להימנע מהגבהת משלב מלאכותית ומטעויות נפוצות שנובעות ממנה, ולבחור במילים פשוטות וברורות ככל האפשר. בנוסף, הוא ממליץ לצמצם לועזית וז'רגון שאינם הכרחיים, להשתמש בזהירות במירכאות, ולפתוח ראשי תיבות שאינם מובנים מאליהם.


קריאה מהנה ומועילה

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, המסמך כולל גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהניוזלטר מופק בשותפות עם מחלקת תורה ותפיסות באמ״ן.

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, המסמך כולל גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהניוזלטר מופק בשותפות עם מחלקת תורה ותפיסות באמ״ן.

כיצד משפיעים אירועי ה־7 באוקטובר על האופן שבו ישראל חושבת על מודיעין, התרעה והפתעה אסטרטגית? בכתבת המגזין של ישראל היום נבחנות שאלות יסוד הנוגעות לכישלון המודיעיני, להפקת הלקחים ולבניין הכוח המודיעיני לעתיד.בין המרואיינים לכתבה נמצא גם עמית המחקר הבכיר אל״מ (מיל.) ד״ר עופר גוטרמן, אשר מציג את נקודת המבט המחקרית של המכון על שורשי ההפתעה, על האתגרים המתודולוגיים של הערכת מודיעין ועל הצורך בחשיבה מחודשת לנוכח המציאות הביטחונית החדשה.לקריאת הכתבה

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני המהווה פרי של שיתוף פעולה עם חברת BDO. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, המסמך כולל גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהמכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

מודקאסט, עונה 7, פרק 7 – בין קוסובו לטהראן: האם אפשר לנצח מלחמה מהאוויר?
תא"ל במיל. איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר ומרצה באוניברסיטאות רייכמן, חיפה ותל אביב, ומחבר הספר "מעליונות אווירית למהלומה רב-מימדית" מנתח את מבצע "שאגת הארי" שהובילו חילות האוויר הישראלי והאמריקאי לאור ההיסטוריה של שימוש בכח אווירי במלחמות בעולם וכאן בישראל. האם כח אווירי מסייע במאמץ הכרעת מלחמות או יכול גם להוביל ולהכריע אותן עצמאית וללא תלות בצבא היבשה? 
האם קוסובו היא מקרה חריג של הכרעה מהאוויר או שקוסובו מלמדת שזה דווקא אפשרי? כיצד ההפעלה של כח אווירי בעזה לאורך השנים עיצבה את התפיסות שהובילו את ישראל לבניית יכולות המודיעין והאויר שאת שיאן ראינו במלחמת איראן? 
שיחה על "שאגת הארי" שמשלבת בתוכה תהייה על מהי הכרעה צבאית, האם ניתן להשיגה בכח אווירי ומודיעיני בלבד והאם הנפת דגל בערי בירה של מדינות היא המסמלת ניצחון במערכה או שיש לניצחון והכרעות צורות שונות. איתי ברון מנתח מערכות אוויריות על הישגיהן ומגבלותיהן. פרק מרתק שיש בו רפרור לספרות רלוונטית ומקרי בוחן רבים שמאפשרים את הרחבת היריעה ביחס לכח אווירי והאתגר האיראני. 

קוראות וקוראים יקרים,
מוזמנים לקרוא את המאמר "שחיקת מקצועיות השפה בעידן ההשתנות באמ״ן" מאת סא״ל (מיל') קרן בר, העוסק בשחיקה ההדרגתית במעמד השפה ובמקצועיות השפתית באמ״ן על רקע שינויים מבצעיים, טכנולוגיים וארגוניים. המאמר טוען כי המעבר ממודיעין קלאסי המבוסס על מומחיות לשונית עמוקה אל מודיעין מהיר, רב־תחומי וטכנולוגי, החליש את מעמדם של אנשי השפה, פגע בהכשרה, בזהות המקצועית ובמנגנוני פיתוח הידע, ואף ערער את היכולת להפיק הבנה מודיעינית עמוקה ורגישה להקשר. זאת תוך בחינה היסטורית של שלוש תקופות שינוי מרכזיות. לאור זאת, ממליץ המאמר לחזק את ההכשרה והסמכות המקצועית בתחום השפות. לצד זאת, המאמר מדגיש כי טכנולוגיות שפה הן מכפיל כוח אדיר בעולמות הפקת המודיעין - כאשר הן משולבות נכון עם האדם והמומחיות השפתית, ולא מחליפות אותם.


קריאה מהנה ומועילה

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני המהווה פרי של שיתוף פעולה עם חברת BDO. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, המסמך כולל גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהמכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

האם ייתכן שבתום שתי מערכות צבאיות מול ישראל, איראן מתקרבת לנשק גרעיני יותר מאשר לפניהן? 
בשיחה עם אל"מ (במיל.) יואב רוזנברג, לשעבר סגן רח״ט מחקר באמ״ן, יואב חוזר להיסטוריה של הפתווא- פסק הדין ההלכתי- שהוציא ח'מינאי ושבו אסר על ההתקדמות לעבר פצצת גרעין. הפתווא שנדונה רבות בארגוני מודיעין ברחבי העולם והיוותה סוגייה כבדה בהערכת האיום מאיראן לאורך השנים, כולל בהגעה להסכם הגרעין של 2015,  לא בוטלה עד "עם כלביא" ואולי עד מותו של ח'מינאי (עפ"י פרסומים גלויים). איך מוסבר הפרדוקס, ומה חילופי הגברי במשטר שנותר על כנו לאחר "שאגת הארי" יעשו לפתווא בתום שתי מלחמות, יואב מנתח את התרחישים האפשריים. מכאן עולה שאלה קריטית: האם שתי מלחמות והיציאה מהסכם הגרעין ייתכן והאיצו את המוטיבציה האיראנית לפרוץ לפצצה גרעינית ושינו את אסטרטגיית המשטר, או הישארות כמדינת סף גרעינית? 
הפרק עוסק במתח בין גישות שונות בישראל ובארה״ב, הגישה שביקשה למקד מאמץ בסיכול הגרעין בלבד, ובין הגישה המקסימליסטית המבקשת להפיל את המשטר ואת כלל האיומים שהוא מציב לישראל: גרעין, טק"ק והפעלת מליציות הטרור. יואב רוזנברג מנתח את חיבור ההישגים הצבאיים בשתי המלחמות למעשה מדיני אפשרי שפוגש את יעדי המלחמה האסטרטגיים. המקום בו הוא דווקא מזהה הזדמנות היסטורית לחבר מעשה צבאי למעשה מדיני הוא בזירה הלבנונית ובפירוק הנשק של חיזבאללה.

 ד"ר כריסטיאן גוסטפסון, חוקר מודיעין וביטחון באוניברסיטת ברונל ואיש צבא לשעבר, מצטרף אלינו בשיחה הזו ב"מודקאסט" לניתוח חד על מלחמת איראן. "אנחנו צופים בשתי מלחמות שונות, את המלחמה הישראלית אנחנו מבינים, את המלחמה האמריקאית אנו מתקשים להבין, מהן מטרות המלחמה? ואיך המהלכים עד כה משרתים את המטרות האלה?"ד"ר גוסטפסון רואה במלחמת איראן המשך של מלחמת רוסיה אוקראינה, מתפעל מיכולת המודיעין למתקפה של ישראל אך גם מזכיר לישראלים אמת לא נוחה: גם מודיעין מצטיין לבדו "לא מנצח מלחמות". במלחמה האמריקאית הוא מזהה קווי דמיון למלחמת עיראק, ולאור עמימות במהלכי המלחמה מתריע מפני סכנה מוכרת: פוליטיזציה של הערכות מודיעין. בסיום, מבט החוצה: איך נאט"ו קוראת את הברית הישראלית-אמריקאית שמובילה את המלחמה הזו ומה המשמעות עבור סדר הבריתות הגלובלי? 

בתום חודש של מלחמת איראן-ישראל, הזמנתי את ד"ר עופר גוטרמן, אל"מ במיל' ומי שהיה ראש זירת איראן להגביה עוף ולבחון את מהלכי המלחמה ממרום המודיעין האסטרטגי. מה מייחד אנשי מקצוע שהמודיעין האסטרטגי הוא מומחיותם? כיצד נראה במערכה הזו המודיעין הטקטי ומה המרחק שנדרש לקחת על מנת לעלות לגובה האסטרטגי? כיצד נראה הפער בין הצלחות טקטיות בשטח לבין הבנה של מהלכי עומק של האויב במיוחד לאחר חיסול חלק משמעותי ממקבלי ההחלטות שלו כבר במכת הפתיחה?בשיחה דנו גם במתח בין רלוונטיות לאובייקטיביות, האם מודיעין צריך להיות קרוב למקבלי ההחלטות או לשמור מרחק כדי לשמר עצמאות מחשבתית וכיצד הפער הזה בא לידי ביטוי בין קהילת המודיעין הישראלית לאמריקאית? ולבסוף, שאלת הליבה: האם מצוינות טקטית באמת מתורגמת להישגים אסטרטגיים? פרק על מודיעין, אחריות מקצועית והחובה לראות מעבר לקרב עצמו.הצטרפו אלינו!מנחה: שירה ברביבאי-שחם

מוזמנות ומוזמנים לקרוא סיכום וובינר שקיים המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ב-11 במרס 2026 עם חוקרים אמריקניים מובילים מתחום לימודי המודיעין, כדי לדון בהיבטים מודיעיניים שונים שעולים מתוך ניתוח המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן. מהצד האמריקני נכחו: פרופ׳ ג׳ושוע רובנר, ד״ר בארי זולאוף, ד״ר מרק לוונטל, כריס קוסטה, ד״ר מייקל ארד, גב׳ קת׳י פרסון וד״ר איימי זגארט. הוובינר התמקד בשאלות של היתכנות לשינוי משטר עקב המלחמה ותפקיד המודיעין בנושא, מקומו של המודיעין האסטרטגי ביחס לטקטי בתהליכי קבלת החלטות, יחסי המודיעין והמגזר הפרטי ועוד.  

במלחמת "עם כלביא" חיזבאללה ישב על הגדר, למרות הפגיעה בפטרוניתו איראן. כעת, למרות חולשה צבאית ולחצים פוליטיים מבית, הוא בוחר להצטרף למערכה ולירות על ישראל. מדוע? התנהלות חיזבאללה בראשות נעים קאסם מעידה על קבלת החלטות אסטרטגית שמוכנה לשלם מחירים אסטרטגיים. כיצד ארגון טרור מקבל החלטות אסטרטגיות והאם קהילת המודיעין של ישראל מיומנת להעריך קבלת החלטות אסטרטגית של היריב גם כאשר היא נראית 'לא סבירה' ובעלת מחירים 'לא הגיוניים'?קהילת המודיעין בישראל כשלה בהערכת החלטותיו של סינוואר, אך האם שני מקרי הבוחן של חיזבאללה במערכות נגד איראן עומדים בציפיות והערכות המערכת? העימות עם חיזבאללה מצית עימות צפוי ומציף שתי אפשרויות מנוגדות להמשך: פלישה קרקעית ישראלית  מול ניסיון דיפלומטי שמוביל נשיא לבנון לייצוב הגבול וריסון חיזבאללה.נשאל מה השתנה במערכת הלבנונית במלחמה הנוכחית וכיצד זה משפיע על המודיעין, ובעיקר- האם פירוק מנשק של הארגון הוא מהלך מציאותי וישים? לשיחה המרתקת הזו מצטרפים אליי מירי איזין לשעבר ראשת המכון לחקר הטרור באוניברסיטת רייכמן וכן גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה וראש תכנית "חבצלות" בחמ"ן, שני אנשי מודיעין מנוסים שהזירה הצפונית היא תחום מומחיותם. הצטרפו אלינו!

בשיחה עם ג', בכיר לשעבר בקהילת המודיעין ואיש מקצוע שאיום הטילים האיראני ואיומים נוספים היו לחם חוקו, אנחנו עושים סדר בסוגי הטילים, סוגי האיומים ואיך מפתחים נגישות מודיעינית להערכת האיומים הללו, איומים משמעותיים או קיומיים? והדומה והשונה בתפיסה המודיעינית של ישראל וארה"ב את איום טילי הקרקע קרקע.
ג' מסביר כיצד מעריכים איומים מסוג זה, האם הם מהווים "איום קיומי" ואם יש בכלל הגדרה מוסכמת למונח הזה. עוד דיברנו על ההשקעה ארוכת השנים של איראן בתוכנית החלל שלה ומה ההסברים לה, ועל הקשר בין פיתוחים אלו לבין יכולות טיליות בעלות טווחים ארוכים יותר. איראן אגב יורה על ישראל את טילי הטווח הבינוני שלה, אז למה מיועדים הטילים ארוכי הטווח שהיא מפתחת?
מה יכולים להיות ההסברים להפתעות שחווינו בהקשר זה, מאז מלחמת "עם כלביא", למשל בשאלת יכולות השיקום האיראנית, מה ההסברים לטעויות בהערכה וכיצד תחקירים יכולים לסייע בלמידה ושיפור בתום שתי מערכות עצימות וחסרות תקדים כאלו. 
לבסוף, השיחה נוגעת גם בשאלות רחבות יותר על מודיעין למערכה צבאית, ועל האתגרים שיעמדו בפני ישראל ביום שאחרי המערכה הנוכחית.

כמה מודיעין צריך כדי לפתוח מלחמה והאם מודיעין יכול גם להפיל משטר?בשיחה עם תא"ל יוסי קופרווסר ראש המכון, אנחנו צוללים אל מאחורי הקלעים של מודיעין הנדרש להכנת מכת פתיחה כמו זו שנראתה במלחמת איראן–ישראל השנייה: מודיעין המכוון ליעדי איש ולתשתיות, ומבינים כיצד נבנית תמונת מודיעין למתקפה רחבת היקף.עוד דיברנו על שאלה אסטרטגית מסקרנת במיוחד: האם מודיעין יכול לבנות תמונה והכנה להפלת משטר? מהם התקדימים והניסיון בעולם, כיצד מעריכים את עמידותו של משטר והאם יש מודיעין אפקטיבי לסוגייה? עוד נגענו במושג מודיעין להערכת כשירות היריב, סוגיה שהפכה קריטית במלחמה הזו לאור הזמן הקצר שעבר בין שתי מלחמות איראן וישראל, וכן על מנת להתבונן קדימה על האופן בו קהילות המודיעין הישראלית והאמריקאית נערכות להמשך המערכה מול איראן ומשטר הרפובליקה האיסלאמית. השילוב בין מודיעין טקטי למודיעין אסטרטגי ומערכתי מאפיין את המלחמה הזו, הצטרפו אלינו!

"האמונה שהיתה לאיראנים שהם מרתיעים את ישראל, כאשר ההרתעה הזו כבר לא אפקטיבית, היא מה שעומד בסיס כל כשלון בהתרעה על מתקפת פתע ".

מה היו הסימנים הגלויים שעמדו בפני האיראנים טרם מתקפת הפתע של ישראל כנגדה ביוני 2025? מדוע הם לא הצליחו לזהות או להבין אותם? שבוע לאחר תחילת המלחמה בין ישראל לאיראן אירחנו בזום את פרופסור אורי בר יוסף, מבכירי החוקרים הישראליים בתחום המודיעין, למפגש זום לא מתוכנן שהפך לפרק פתיחת העונה החדשה, על הפתעות ומתקפות פתע.
למרות שאין לנו עדין פרספקטיבה מספקת ומידע מבוסס, אפשר להעריך מהם הגורמים שעמדו בבסיס ההפתעה, ואולי גם על הקשר בין הכשלון המודיעיני של 7 באוקטובר 2023 להצלחה של ה- 13 ביוני 2025.
העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע. לקחי יום הכיפורים והכשלון של השבעה באוקטובר מחייבים אותנו לחשיבה ביקורתית שמחפשת את ההפתעות מצד היריב. הפתעת הפתע של ישראל כנגד איראן מאפשרים מבט שונה ומפתיע על תפקידו של המודיעין בצד המפתיע, ומה ניתן להעריך שקרה לאיראנים, שלא זיהו את המהלך הישראלי.

מארחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני  המהווה פרי של שיתוף פעולה עם חברת BDO. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, גרסה חדשה זו כוללת גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהמכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

מצורף דוח סיכום תחרות הניבוי השנייה באתר מבט-על - תחרות "מבט לסוף השנה".בדוח תוכלו לראות אילו מהאירועים אכן התרחשו, והשוואה בין ביצועי המומחים, המשתתפים שאינם מומחים ומנצחי התחרות הראשונה. 

מוזמנות ומוזמנים לעיין בסיכום כנס "קאלאריס" שנערך באפריל 2025 באוניברסיטת ג'ורג'טאון ועסק בנושא של מודיעין ודמוקרטיה. הכנס כלל מושב שעסק בלוחמת מידע, השפעה זרה, טכנולוגיה והאתגר הדמוקרטי, הרצאה מרכזית מאת גב' אמילי הרדינג שהייתה אמונה על חקירת התערבות רוסיה בבחירות 16' ומושב נוסף בנושא ביג דאטה, AI ועתיד המודיעין. הכנס מדגיש את החשיבות בהטמעה נבונה של כלי ה-AI בעבודת המודיעין כמו גם בגיבוש מענה עמוק ומקיף לסוגיית ההשפעה הזרה שאינו מתמצה רק בעבודה הנעשית בין כותלי המודיעין.

"הביקורת שלי אם יש כזו היא לא על אימוץ החדשנות והשינויים, אלא על כך שלא נתנו את תשומת הלב הנדרשת להשלכות המשניות. זה היה מתוך תפיסה שכשעושים חדשנות לא צריך לשים לב לזה – ניתן לדברים לקרות, נזרום, "מתישהו השקדים יסתדרו במרק".  הגישה הזו היא בעייתית כי יכול להיות שהם יסתדרו במרק רק אחרי שתהיה לך טעות מודיעינית נוראית".
תשתיות ומערכות המיחשוב של אמ"ן עברו בעשורים האחרונים מספר גלגולים, שבמהלכם אומצו טכנולוגיות, תפיסות ויישומים אזרחיים גם בתוך הרשתות המודיעיניות. שינויים אלו הובילו לשיפור דרמטי ביכולת של אמ"ן לייצר מודיעין רב ובעיקר איכותי יותר; יחד עם זאת, חלק מהשינויים ערער מבנים של היררכיה, אחריות ובקרה – השלכות שבאו לידי ביטוי בתהליכי העבודה ובתרבות הארגונית של אמ"ן.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השישי אירחנו את סא"ל (מיל.) צחי דוידי, ששירת שנים רבות בתפקידי טכנולוגיה ומטה באמ"ן, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. צחי מנתח את הקשר בין החדשנות הטכנולוגית לבין השינויים הארגוניים באמ"ן, בדגש על חטיבת המחקר ואמ"ן ומציע לא להתייחס לשינויים במערכות המידע כשינויים טכנולוגיים בלבד, כדי לצמצם את הפער בין ההזדמנויות שהם יוצרים לבין פוטנציאל הפגיעה שלהם בתהליכים ובתוצרים המודיעיניים.מנחה: אלון ששון 

מוזמנות ומוזמנים להאזין לריאיון שהעניק סגן ראש המכון סא"ל (מיל') דודי סימן טוב לתכנית "הבוקר השישי" ברדיו קול רגע. הריאיון עוסק במושג ההתרעה, בהמשך לפרק בספר "המודיעין והשבעה באוקטובר", מאת דודי סימן טוב, עופר גוטרמן ואהוד (אודי) ערן שעוסק בנושא זה.  

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני בגרסה חדשה המהווה פרי של שיתוף פעולה עם חברת BDO. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, גרסה חדשה זו כוללת גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהמכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

ב-28 באוקטובר 2025 התקיים יום עיון עבור חברי וחברות פיל"ם, ומוזמנים נוספים מקהילת המודיעין הישראלית והאקדמיה בארץ ובעולם, בנושא לימודי המודיעין באקדמיה ובקהילת המודיעין, תוך הסתכלות על מצב לימודי המודיעין בארץ ובמגוון מדינות נוספות. יום עיון זה התקיים במסגרת הכנס הישראלי השנתי ללימודי מודיעין בסימן "השתנות בעקבות כישלון", ובהובלת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והמכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית ובתמיכת קרן קונרד אדנאואר (KAS).
במהלך היום התקיימו שלושה מושבים: בתחילה, התקיים שולחן עגול בנושא "לימודי מודיעין – עבר, הווה ועתיד". בהמשך נערך פאנל מחקרי בנושא "לימודי מודיעין במבט גלובלי", ואת היום סיכמנו בסדנא של ד"ר יו דילן מקינגס קולג' לונדון (KCL) על העברת שיעור אקדמי בנושא אתיקה במודיעין.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא ביקורת מאת פרופ' עזר גת דן על ספר ״המודיעין ושבעה באוקטובר״ שיצא מוקדם יותר השנה ופורסמה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). גת מאתגר חלק מההסברים המקובלים לכישלון המודיעיני בשבעה באוקטובר. לטענתו, המיקוד בכשלים ארגוניים, תרבותיים או קונספטואליים באמ״ן מחמיץ תובנה עמוקה יותר: ההתרעה האסטרטגית למלחמה נכשלה כמעט תמיד – בישראל ובעולם – לאורך יותר משישה עשורים.הביקורת מציבה את שבעה באוקטובר בתוך הקשר היסטורי ותיאורטי רחב של הפתעות אסטרטגיות, נשענת על מחקרי יסוד (ובהם רוברטה וולסטטר), ומציעה הבחנה חשובה בין פרשנות בזמן אמת לבין חוכמה בדיעבד. כך, לפי הצלחת ההתרעה האמריקנית לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה אינה הכלל – אלא חריג קיצוני, שנשען על "ידיעת זהב” נדירה במיוחד. אם כן, גת מנסה לשאול מה אפשר לצפות (ומה אי אפשר לצפות) מארגוני מודיעין. נדמה שהמלצתו העיקרית היא לוודא שאמצעי המינימום למניעת קריסה צבאית יתקיימו בחזיתות השונות גם במקרה של של הפתעה. 

"בעשור האחרון כל צה"ל, לא רק אמ"ן, הפך להיות צבא מב"ם או צבא מכוון מב"ם. נושא ההתרעה נדחק לשוליים, ואם התעסקו בו, עסקו רק בהיבטים הטקטיים של התרעה לפיגועים או לפעילות ממוקדת. לכן השאלה אינה איך הופתענו ב־7 באוקטובר אלא איך מושג ההתרעה, שהוא נושא מרכזי, הופך להיות כמעט בשוליים".
אחת השאלות הקשות ביותר שעלו אחרי אסון 7 באוקטובר היא איך נעלמה ההתרעה ממערכת הביטחון שנחשבה במשך שנים לעמוד תווך לתפיסת הביטחון לצד ההתרעה וההכרעה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי מסבירים החוקרים עופר גוטרמן, דודי סימן טוב ואודי רן כיצד ההתרעה נזנחה בהדרגה לטובת תפיסות אחרות כמו עליונות מודיעינית ומבצעים יזומים. ננסה להבין מה קרה לתרבות ההתרעה באמ"ן, איך זה השפיע על 7 באוקטובר והאם אפשר להחזיר את ההתרעה למרכז הביטחון הישראלי.

"חלק מההסבר להפתעת 7 באוקטובר קשור גם לכך שכל נושא ההתראה ירד בצורה משמעותית, בעיקר ככל שמדובר על התראה למלחמה כי חשבו שדבר כזה לא יקרה יותר, זו הייתה התפיסה באותו זמן".
ב־7 באוקטובר 2023 חוותה ישראל את אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה - מתקפת חמאס שהפתיעה את מערכת הביטחון והמודיעין. איך ייתכן שמדינה עם יכולות המודיעין מהתקדמות בעולם לא הצליחה להתריע בזמן?העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין. בפרק הרביעי אירחנו את תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר רח"ט מחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. בפרק זה הוא מסביר כי לא הייתה סיבה אחת לכישלון 7 באוקטובר, אלא הצטברות של כשלים תפיסתיים, ארגוניים ותרבותיים שיצרה "הסערה המושלמת".

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על "ספר המודיעין ושבעה באוקטובר" שפורסמה בסוף השבוע האחרון במוסף הספרים של "ישראל היום" ונכתבה על ידי איתי אילנאי. הכותב מתאר את הספר כ"אולי המפעל המחקרי המרשים ביותר על מחדל 7 באוקטובר שפורסם עד כה לציבור". יתרה מזאת הוא משבח את המכון ואת המרכז למורשת המודיעין על ההחלטה להוציא את הספר, במיוחד, ברקע היעדרה של ועדת חקירה ממלכתית עד כה. 

לכבוד פתיחת שנת הלימודים 2025-2026, עדכנו עבורכם את רשימת הקורסים בנושאי מודיעין לאומי (צבאי-בטחוני) הנלמדים היום בישראל במסגרת תארי M.A ו-B.A במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ.

כפי שניתן ללמוד מן הרשימה, במרבית האוניברסיטאות נלמדים מספר קורסים בנושאי מודיעין. עוד ניתן להתרשם ממעבר על הרשימה, כי ברוב המכריע של המקרים, הקורסים נלמדים במחלקות למדע המדינה ויחסים בין-לאומיים, ולרוב, מעבירים אותם פרקטיקנים, קרי מרצים המגיעים מרקע מעשי של שירות בארגוני המודיעין, ופחות מרקע של מחקר אקדמי בתחום.

בפרספקטיבה היסטורית, כמות הקורסים השנה הכפילה את עצמה מאז החלה ספירת הקורסים ב-2019. בנוסף, לראשונה - הרשימה כוללת גם מספר תוכניות לימוד ייעודיות בעלות מיקוד במודיעין לאומי.

למידה מהנה!

כתבה חדשה במוסף הארץ בוחנת את אחת המגמות המסקרנות של השנים האחרונות – הפיכתו של חיזוי העתיד מתחום של ניחושים ואינטואיציות לתחום מדעי ומבוסס נתונים. הכתבה מתארת כיצד מחקרים עדכניים, טכנולוגיות בינה מלאכותית וקהילות חיזוי עולמיות מנסים לשפר את יכולתנו להעריך מראש התפתחויות גיאופוליטיות, כלכליות וחברתיות – ברמת דיוק שעד לא מזמן נראתה דמיונית.במרכז הכתבה מוצג פרויקט "מבט־על”, יוזמה ישראלית חדשה שנולדה מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב לבין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. הפרויקט שואף לשחזר ולפתח את מחקרי החיזוי פורצי הדרך של פרופ' פיליפ טטלוק עבור קהילת המודיעין הישראלית, במטרה לשפר את איכות החשיבה האסטרטגית, להטמיע מתודולוגיות אמפיריות להערכת סיכונים, ולזהות "חזאי־על" ישראלים – אנשים בעלי יכולת מוכחת לחזות התרחשויות עתידיות בדיוק יוצא דופן.הכתבה סוקרת את מקורות ההשראה למחקר, את תוצאות הסבב הראשון של הניבויים בפרויקט, וגם את הדרך שבה הבינה המלאכותית עצמה הופכת לשחקן מוביל בעולם החיזוי – כשהיא כבר עוקפת בני אדם בתחרויות חיזוי בינלאומיות.

קוראות וקוראים יקרים, מצורף הניוזלטר המכוני  המהווה פרי של שיתוף פעולה עם חברת BDO. הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. יתרה מזאת, גרסה חדשה זו כוללת גם הפניות לכנסים ואירועים כמו גם לפודקאסטים וראיונות. אנו מקווים שתמצאו ניוזלטר זה מועיל ומעניין. לבסוף, נציין שהמכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

"בתקופות רגילות אמ"ן חי את הלחימה היומיומית, את השגרה, וקל להתפתות ולחשוב שהשגרה היא חזות הכל. קשה בכלל לדמיין מלחמה. אנשי המודיעין, במיוחד במודיעין השדה, יכולים להזכיר לאמ"ן שלמרות קשיי השגרה, האתגר האמיתי הוא המלחמה, ומולה חשוב להקצות את האנשים הרלוונטיים ולבנות יכולות ליום המלחמה, גם אם איננו יודעים מתי הוא יגיע."מערך מודיעין השדה שינה את המיקום ואת תפיסת ההפעלה שלו מספר פעמים לאורך השנים, בתווך שבין אמ"ן מצד אחד וצבא היבשה מהצד השני. למיקום הייחודי שלו בתפר ביניהם יש יתרונות וחסרונות – כולם באו לידי ביטוי לפני ובמהלך "חרבות ברזל". מחד – פערים בין ייעוד המערך לבין רמת המוכנות שלו, ומאידך – יכולת לזהות מהר את האתגרים ולהשתנות תוך כדי תנועה כדי להביא לידי ביטוי יכולות אנושיות ומקצועיות שמתקיימות רק במערך הזה.העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השלישי אירחנו את אל"מ (מיל.) גלעד איזין, שמוביל את כתיבת התורה של מערך מודיעין השדה, לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר. גלעד רואה חשיבות רבה בשיקוף הדיון הער שמתקיים בנושא הפערים שזוהו בתפקוד המערך, אמ"ן וצה"ל לפני ובמהלך המלחמה – כמו גם הייחודיות והתרומה הייחודית שלהם. הוא מייחס חשיבות רבה למרכיב המילואים בהבנה עמוקה של צרכי המערך והיכולת לממש אותם בתורה אפקטיבית וקורא לשינוי בתפיסת ההפעלה של אנשי המילואים כדי להפיק את המיטב מהם ומכלל יכולות מערך מודיעין השדה.