כתבה משנית דף הבית

"על הכשל הגדול והנורא שקרה לא נכון להסתכל כמו על תחקיר רגיל. כשהתקלות הן רחבות, מקיפות ונוגעות בהרבה תחומים – יש בעיה יסודית. הבעיה שאני מזהה היא שהיו כאן תהליכים ששינו את התרבות בקהילת המודיעין בצורה כזו שפגעה ביכולת לגבש את הערכת המודיעין כפי שהיא נדרשה לקראת ה- 7/10; כפי שהיא נדרשת תמיד". 
איך יכול להיות שיכולות איסוף ועיבוד שהביאו להצלחות מודיעיניות ומבצעיות אדירות לפני ה- 7/10 ובמהלך המלחמה עצמה לא עזרו לנו לזהות ולהתריע על ההחלטה של חמאס לממש את התכנית שלו לפלוש בישראל? האם יתכן שדווקא ההצלחות האלו יצרו מעגל של בטחון יתר והטיה בפעילות של אמ"ן בפרט ושל צה"ל בכלל, שהם בעצמם עומדים בבסיס הכשל?העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר "המודיעין והשבעה באוקטובר" שיוצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק השני אירחנו את ד"ר אסף הלר לשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר ומנתח את סיבות העומק לכשלון המודיעיני הגדול. אסף מונה מספר מגמות ותהליכים שאיפיינו את אמ"ן בשנים האחרונות, ביניהם הזנחת העיסוק בתעלומות לטובת סודות, מיקוד בטכנולוגיה ושינויים תרבותיים עמוקים בשיח ובהתנהלות של קצינים בכירים וזוטרים. רק הבנה ותיקון שלהם יאפשר לנו להתמודד עם האיומים וההזדמנויות שנוצרים בימים אלו ממש, עם השתנות הסביבה והשחקנים בכלל הזירות. מנחה: אלון ששון

"אני רואה את איום הסייבר כמו מחלה או וירוס שמתפשט מאד מהר. בעולם האמיתי אנחנו כל הזמן נחשפים לאיומים, אבל הגוף שלנו נלחם כל הזמן והוא יודע להגן על עצמו. זה מקביל למה שאני מצפה מחברות וארגונים בעולם הסייבר."בעולם הבטחוני אנחנו רגילים לדבר על מספר מרחבי פעולה – יבשה, אוויר, ים וחלל, שעליהם נוסף מרחב הסייבר. בניגוד לקודמים, מרחב הסייבר משרת ונשלט קודם כל על ידי גופים אזרחיים וחברות שמתנהגות לעיתים כמו מדינות, וארגוני הבטחון והמודיעין צריכים להבין היטב את כללי המשחק בו כדי לא לפספס הפתעות שצומחות בו. מרחב הזיהוי וההתרעה הם בעלי אופי שונה לחלוטין ממה שהכרנו.בפרק השישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם גיא בר-חן, מי שהוביל חטיבה שעוסקת בסיכול איומי סייבר במשרד ראש הממשלה על המשמעות של הפתעות בעולם הסייבר. גיא נתן דוגמאות להפתעות גדולות במרחב הסייבר שאנחנו יכולים ללמוד מהן על הפערים ועל הכיוונים שנדרש לפתח. ממש כמו תפיסה רב-שלבית בעולם הרפואה שמאפשרת לנו להיחשף לאיומים, לזהות אותם ולטפל בהם כשאלו מתגלים – כך ניתן לבנות תפיסה דומה עבור איומים במרחב הדיגיטלי. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

"כאשר מדובר בתופעות מפוזרות, גופי המודיעין צריכים לצאת מתוך הקופסה שבה הם נמצאים ולעבוד ביחד עם גופים אזרחיים שמנתחים אירועים חברתיים. הגופים האלו אינם מוטים, בעוד שארגוני המודיעין נגועים לגמרי בהטיות".ארגוני מודיעין מורגלים בעבודה מול שחקנים גדולים, מרכזיים, מוכרים, ויש להם מנגנוני איסוף וניתוח שנועדו לחשוף את הכוונות הנסתרות שלהם להשיג יתרון כמו מתקפת פתע.אבל מה לגבי הפתעות מפוזרות, כאלו שמתפתחות בהדרגה ואינן תוצאה של מאמץ מתואם מצד יריבים או אויבים מוכרים? הפתעות אלו נוצרות כתוצאה מתהליכים חברתיים, אזרחיים ועוד, ולכן קשה לזהות אותן מראש בכלי המודיעין המסורתיים.בפרק החמישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, שוחחנו עם ד"ר אבנר ברנע על ההמשגה שיצר שמבחינה בין שני סוגי ההפתעות, על הביטויים של הפתעות מפוזרות בעולם הבטחוני ובעולם העסקי ועל כיווני פעולה שנכון לאמץ כדי לזהות ולהתמודד עם הפתעות כאלו.מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

לקראת סיום חמש שנותיו כראש חטיבת המחקר באמ״ן, בתחילת יוני 2006, והוא בדרכו לגמר גביע העולם בכדורגל בגרמניה, ביקר תת-אלוף יוסי קופרווסר בגבול לבנון עם מפקד אוגדה 91, תא״ל גל הירש. שניהם העריכו - וחששו - מפיגוע חטיפה של חיזבאללה בגיזרת הקו. למרות ההערכה, שהתחזקה בעקבות חטיפת גלעד שליט מגבול עזה בהמשך החודש, נכשלו כוחות האוגדה בסיכול חטיפתם של לוחמי המילואים רגב וגולדווסר.על קו דק זה, בין ההערכה להיערכות, המודיעין למבצעים, האיסוף למחקר והקמ״ן לקברניט מסייר קופרווסר עם אמיר אורן ב״אפרכסת״. הוא מספר על מסלולו בצה״ל, מעתודאי במלחמת יום הכיפורים ותותחן לזמן-מה, לקצין צעיר בענף הכלכלי באמ״ן באמצע שנות השבעים, לענפי מחקר שהתמקדו בפלסטינים, במצרים ובסוריה ללשכת ראש אמ״ן, אלוף אורי שגיא, והלאה - לנספחות המודיעין בוושינגטון, למשרת עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה ולתפקיד קצין המודיעין בפיקוד המרכז בסוף שנות ה-90׳.כראש חטיבת המחקר הופתע ״קופר״ ככל עמיתיו מהחלטת שרון על פינוי עזה. הוא השמיע הערכה שחלקה על דעת המחליטים: נסיגה מציר פילדלפי תקל על התעצמות חמאס. לאזהרתו, ששיתוף חמאס בבחירות למועצת הרשות הפלסטינית יביא לחיזוקו, ככוח משמעותי ואולי אך לנצחונו, לא שעו.לאחרונה פירסם מאמר מחקרי המתאר את שרשרת הליקויים והמחדלים של ליל 6-7 באוקטובר 2023, ובעצם את החודשים והשנים שקדמו לו, כ״סערה מושלמת״. כל מה שהיה עלול להשתבש - אישית, תודעתית, אירגונית - אכן השתבש. מרפי האגדי התגייס לשירות קבע, התמנה לתפקידים הבכירים והרגישים ביותר באמ״ן ובאותו ליל אסון היה רמטכ״ל, ראש אמ״ן, רח״ט מחקר, מפקד יחידה 8200, קמ״ן פיקוד הדרום וקמ״ן אוגדת עזה גם יחד (תאומו היה באותה עת בשב״כ). 

הכנס מודיעין בעידן העכשווי בחן כיצד ארגוני מודיעין מתמודדים – ולעיתים נכשלים – בזמנים של אי־יציבות גיאופוליטית, ובשילוב של שינויים תרבותיים, תפניות אסטרטגיות וחדשנות טכנולוגית מאסיבית. הדיונים הציפו דפוס חוזר: כישלונות מודיעין לרב לא נובעים מחוסר מידע, אלא מפרשנות שגויה, מסגרות חשיבה נוקשות, פוליטיזציה ודיכוי ביקורת פנים ארגונית. במיוחד הודגשו כשלים קוגניטיביים עבודה בסילואים ארגוניים, היעדר פלורליזם אנליטי, חשיבה הדבקה בסטטוס קוו ודעיכת תרבות ארגונית המאתגרת הנחות עבודה ותפיסות מרובדות. הכנס קרא לחיזוק מנגנונים של ביקורת פנימית, עידוד גיוון לא כסמל אלא כצורך אסטרטגי למניעת עיוורון מערכתי, והשקעה בדור צעיר באמצעות מנטורינג ורפורמות במנגנוני גיוס וקידום. לצד זאת, נדונו ההזדמנויות והסיכונים שבשימוש בבינה מלאכותית: כלי שיכול לסייע בזיהוי דפוסי חשיבה ולהרחיב יצירתיות אנליטית, אך גם עלול לשעתק הטיות קיימות אם לא ינוהל באחריות ובשקיפות.במישור המדיניות, הובהר הצורך בהשקעה ברפורמות מוסדיות, בשמירה על עצמאות אנליטית ובטיפוח תרבות המעודדת אי־הסכמה וביקורת. עבור קהילת המודיעין – השימוש בשיטות אנליטיות מובנות, גיוון ותהליכי בקרה – הפכו להכרח. לאקדמיה, הכנס הצביע על אתגר חינוכי בהצמחת דור האנליסטים הבא:  כיצד לא רק לאסוף ולנתח מידע, אלא גם לעודד את היכולת לשאול, לדמיין ולאתגר את הנחות העבודה בסביבה משתנה. ראש המכון יוסי קופרוסר, סגנו דודי סימן טוב והחוקרים ד"ר שי הרשקוביץ, ד"ר עופר גוטרמן ושירה ברביבאי-שחם הציגו את מחקריהם בנוגע לקהילת המודיעין הישראלית טרום ולאחר הפתעת השבעה באוקטובר.את הקובץ ערכו ד"ר פרדריק למייה, ד"ר שי הרשקוביץ וד"ר שאדי אבו זיד. 21 במאי 2025, אוניברסיטת ג'ורג'טאון, וושינגטון.

במאמר טוען תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו  כי בין שני התחומים – הערכת כוונות אסטרטגית ומודלי התרעה מפורטים המבוססים בין היתר על סימנים מעידים טקטיים, "מסתתר" תחום ביניים עקרוני – היכולת להבין את הרובד האופרטיבי - מה היא תפיסת המלחמה, מאפייני "מכונת המלחמה" ותוכניות המלחמה של האויב, מתוך מידע עקרוני, כמותי, הנגיש לקציני מודיעין ומפקדים רבים. לשיטתו צורת ניתוח זו רלוונטית גם להבנת הכישלון בשבעה באוקטובר. לאורך המאמר הוא מונה כמה תחומים שבהם היה פוטנציאל להצביע בצורה נכונה על "סוג האויב" ומציג כמה תנאים שיש לעמוד בהם כדי להצליח לייצר חלופות תפיסתיות חדשות. לבסוף, מציג פינקל כמה לקחים כשהמרכזי שבהם הוא הצורך בחיזוק המחקר התפיסתי-תורתי והחשיבה האופרטיבית על האויב. 

דוח זה מסכם את תחרות הניבוי הראשונה שנערכה במסגרת אתר "מבט-על" – האתר המחקרי הראשון מסוגו בישראל לחיזוי אירועים עתידיים באמצעות חוכמת ההמונים. האתר נועד לשמש בסיס למחקר בסיסי ויישומי, במטרה להפיק תובנות על היכולת האנושית לחזות את העתיד, וכן לתרום להפצת והטמעת עקרונות של הערכה נכונה בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות בישראל.התחרות נועדה לזהות בעלי פוטנציאל להיות מנבאי-על – אנשים עם יכולות חיזוי גבוהות ביחס לאוכלוסייה הכללית – ובמסגרתה התבקשו המשתתפים להעריך את הסיכוי להתרחשותם של 25 מאורעות בעלי עניין ציבורי בטווח של חודשיים קדימה. בשלב זהה נותחו התחזיות לפי שלוש קבוצות עיקריות: מומחים לתחום השאלה, משתתפים שאינם מומחים, ומודל בינה מלאכותית (GPT-5 של OpenAI). כאשר תוצאות המציאות יתגלו נוכל לזהות מי מהמשתתפים הפגינו את הדיוק הרב ביותר, ובהמשך גם לבחון האם קיימים קשרים בין רמת מומחיות או מאפיינים דמוגרפיים אחרים לבין מי שיזוהו במחקר כמנבאי-על.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר חדש מאת עמיתת המחקר ד"ר יונית רושו, פרופ' דפנה רבן, ד"ר מיכל חלמיש וד"ר ורד פנואלי שפורסם לאחרונה בכתב העת "Future Internet". כותרת המאמר היא "Software Agents as Information-Sharing Enhancers in Security-Sensitive Organizations" ובמסגרתו בוחנות הכותבות כיצד סוכני תוכנה (software agents) משפיעים על דפוסי שיתוף מידע בקרב ארגונים רגישים מבחינה ביטחונית. הן חושפות תובנות חשובות על התנהגות אנושית באינטראקציה עם סוכנים — במיוחד כאשר מדובר במידע סודי מול מידע ציבורי, ובהתאם למודעות המשתתפים לקיומם של הסוכנים.

"הטיפוס הנפוץ של ההפתעה הוא כאשר אנחנו מבינים את המציאות, ואז מתרחש שינוי – אצל האויב, בסביבה או אצלנו –ואת הסיבוב הזה אנחנו לא לוקחים. במובן הזה ההפתעות של יום הכיפורים ושל השבעה באוקטובר הן די דומות".הפתעה היא תופעה בסיסית, שמתקיימת בהרבה תחומי חיים, ולא רק בעולם המודיעין. המבנה של הפתעות צבאיות אינו שונה ממה שקורה במשברים כלכליים או לחברות עסקיות; IBM, בלוקבאסטר, נאסא, המשבר הכלכלי ב- 2008, הקורונה או משבר בזוגיות – לכולם מבנה דומה. במבט מבחוץ נראה שהכל בסדר ופתאום אנחנו מגלים שהיה שם משהו שפספסנו.בפרק הרביעי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את איתי ברון, לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן. ביחד עם איתי יצאנו לפרק את המרכיבים הבסיסיים ביותר של הפתעה אסטרטגית, את הקשר בין תפניות לבין הפתעות, ואת האופי האוניברסלי של הפתעות. בהקשר המודיעיני, איתי הסביר מדוע שינויים ארגוניים שמגבירים ספק וביקורתיות הם הכרחיים, אך אין להם סיכוי מול תרבות שבה לא יתכן שיש פער בין מה שאנחנו מבינים לבין המציאות. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על ה"חזרה ליסודות" של אמ"ן המתבטאת בהשקעה המחודשת בהוראת הערבית והאסלאם במסגרת חשבון הנפש לאחר כישלון ה-7/10. בין המרואיינים לכתבה אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. לדבריו, על ישראל לבנות מחדש את התרבות המודיעינית שלה ובמסגרת זאת להשקיע בהכשרות שיאפשרו התמודדות עם "תעלומות", כלומר ידע מתחומי מדעי הרוח. 

"אני בעד שלכל איש מודיעין יהיה מישהו שאיתו הוא יכול להתייעץ ומביא עימו זווית אחרת – מישהו מדיסציפלינה אחרת, מזירה שונה, אפילו מארגון עמית – יש יותר סיכוי שהוא לא מקובע באותן הטיות חשיבה שלי, מאשר עמית שיושב בשולחן לידי והרקע שלו דומה לשלי".
 יצא לכם פעם להיות בהופעה, ובמקום להתרכז במי שמופיע על הבמה הסתכלתם כל הזמן על הקהל סביבכם? זו אחת הדרכים שבהן באה לידי ביטוי הטיית האישוש: אנחנו מחפשים ומעדיפים אינדיקציות שמחזקות את האמונות וההשערות שלנו, למשל שאנשים רבים כמונו סבורים שההופעה הזו שווה את הזמן והכסף שהשקענו בה. אבל מה קורה כשהטיות חשיבה "מתגנבות" לאופן שבו אנחנו בונים את הערכת המודיעין שלנו? אנחנו עלולים לטעות בהערכת המידע עצמו או בהערכת הסבירות לאירועים שונים. בפרק השלישי של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, התחלנו בשאלה מדוע כל בני האדם חשופים באופן קבוע להטיות חשיבה. הסברנו מדוע אנשי מודיעין, שעוסקים במידע, בבירור מציאות ובקבלת החלטות, חשופים במיוחד להטיות חשיבה ומה ההשלכות שלהן. לבסוף הצענו גם כמה דרכים להתמודד עם אותן הטיות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

איתי אילנאי מארח בפודקאסט "שמעו סיפור" את סא"ל (מיל') דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר העוזר למודיעין של המזכיר הצבאי לראש הממשלה

כישלון ה-7 באוקטובר הביא עימו מתיחות רבה ביחסים שבין המודיעין לדרג המדיני בישראל. בשעה שהממשלה עדיין מונעת את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, הציבור חשוף לחילופי מהלומות, האשמות והדלפות מהונדסות המעידות על חוסר האמון המתמשך. מצב זה הגיע לנקודת רתיחה בחודשים האחרונים, כאשר הממשלה ביקשה לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, ונתקלה בהתנגדות הן מצד בר עצמו והן מצד החברה האזרחית. סוגיה זו ממחישה יותר מכל את המתח בין הצורך בפיקוח אזרחי על המודיעין ובאמון בין הממשלה לארגונים החשאיים לבין הצורך בשמירה על העצמאות וחוסר הפניות של האחרונים. אך בעוד שישראל היא במובנים רבים מקרה ייחודי, והכישלון הקולוסאלי ב-7 באוקטובר הוא אירוע סינגולרי, היא גם איננה ייחודית. יחסי מודיעין-קברניט עוברים טלטלות ברחבי העולם הדמוקרטי בעידן של פופוליזם, אשר חלק רואים בו את הכוח המניע של הנסיגה הדמוקרטית ואחרים ככוח מתקן, המבקש לכונן רפורמה במבני הכוח.כפורום המרכזי ללימודי מודיעין בישראל, וכחלק מהקהילה האקדמית העולמית של סטודנטים למודיעין, הרגשנו חובה לדון בנושא דחוף זה. במהלך חודש מאי 2025, קיימנו סדרת וובינרים הבוחנת תופעה זו מזוויות שונות ומציבה אותה בפרספקטיבה רחבה יותר, לא רק מודיעין אלא השירות הציבורי בכלל, לא רק ישראל אלא גם מדינות אחרות.סדרת הוובינרים כללה שלושה מפגשים: במפגש הראשון ד"ר אילנה שפייזמן ופרופ' קובי מיכאל לקחו אותנו לדיון על היחסים בין נבחרי ציבור לעובדי מדינה בדגש על הלקחים לקהילות המודיעין. דנו בין היתר בשאלות של נורמות ההתנהגות המצופות; ההשלכות של פוליטיזציה; והיישום של המסגרת הנורמטיבית ליחסי דרג נבחר ומודיעין/ במפגש השני קולונל גז'גוז' מווצקי, לשעבר ראש המוסד הפולני,  ופרופ' דיויד ג'יו, לשעבר אנליסט ב-CIA, תרמו לנו את הפרספקטיבות שלהם על יחסי מודיעין-קברניט במדינות שבהן כיהנו ממשלות פופוליסטיות. במפגש השלישי והאחרון פרופ' מיכאל באואר שוחח איתנו על אתיקה בירוקרטית בתקופות של נסיגה דמוקרטית.שאלנו האם הבירוקרטיה צריכה לשמש כשומרת הדמוקרטיה הליברלית? האם לבירוקרטיה יש את הזכות - או החובה - להתנגד לאי-ליברליזם? ומה מצדיק התנגדות?

"הפתעה לא חלה רק על היריב, אלא גם עלינו. גם אני התקשיתי להאמין שממשלת ישראל תאשר את חיסול נצראללה".הפתעה היא עניין של נקודות מבט. לארגונים ביטחוניים יש סדרי עדיפויות והם מסתכלים על הסביבה דרך עיניים של איומים והזדמנויות. ארגון שלא מכיר את זוויות העיוורון שלו יופתע כאשר הוא לא מוכן לכך, מפני שהוא כלל לא מבין שהוא מסתכל בצורה לא נכונה. דווקא בחינה של אירועי טרור ממקומות רחוקים בעולם – דאע"ש, בוקו חראם או טבח בבורקינה פאסו נראים לנו לא רלוונטיים לאיזורנו, אבל זו רק דוגמה אחת לעיוורון.בפרק השני של העונה החמישית, שמוקדשת להפתעות, הטיות וטעויות במודיעין, אנחנו מארחים את אל"מ (מיל.) מירי איזין, לשעבר יועצת ראש הממשלה לתקשורת הזרה ומנכ"לית המכון המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מירי שיתפה בזווית האישית שבה היא מנתחת הפתעות, כמו גם בהפתעות שחוותה בעצמה, דוגמת המחשבה המיידית שלה שהאזעקות ב- 7 באוקטובר קשורות לזירה הצפונית, אותה היא מכירה היטב.  מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

הזרקור שלפניכם משתמש באתנוגרפיה מאת ברידג'ט נולן שנערכה במרכז הלאומי האמריקני לסיכול טרור (NCTC). הזרקור מהווה המשך של עבודה קודמת שביקשה להציג את הפרספקטיבה של הסוציולוגיה של הידע המדעי בהקשר של המחקר המודיעיני. בעבודה הזו הרעיון הוא לצלול יחד עם העובדת הזוטרה, האתנוגרפית, לתוך היומיום של עובדי הסוכנות. כפי שנולן מראה החיים של עובדת הסוכנות נעים במידה רבה סביב המתח שבין ידיעה וחוסר ידיעה. נולן לא רק תיארה פנים שונים של אותו מתח אלא סיפקה הצצה למנגנונים שבהם אותו מתח מטופל. כותב הזרקור, לשעבר זוטר בעצמו, מציע לתפוס את הדיווח שנולן מביאה כמקור השראה, כהזדמנות ל"מבט מבפנים" לחייהם של אנשי המחקר המודיעיני, או לכל הפחות של מקצתם. 

"פיגועי ה- 11 בספטמבר הביאו לקדמת הבמה את המושג "כשל הדמיון", מלחמת המפרץ הראשונה הובילה לביטוי The Unknown Unknown; מלחמת יום הכיפורים יצרה את הקונוטציה השלילית של המושג "קונספציה"; כל הפתעה גורמת לנו להבין טוב יותר את ההפתעות הבאות, אבל לא בהכרח למנוע אותן".אנשי מודיעין אוהבים הפתעות, או שבעיניהם האינסטינקט הראשוני הוא לראות הפתעה בתור פספוס?העונה החמישית של מודקאסט מוקדשת לנושא ההפתעות, הטעויות וההטיות בעולם המודיעין. רובו של העיסוק בתחום זה, בוודאי בישראל, הינו בצד המופתע – זה שטועה בהבנה של מידע, בהערכה שלו או בתרגום שגוי שלו לפעולה. אבל הפתעות בעולם המודיעיני קיימות בשני הצדדים.המוטיבציה מאחורי העונה הנוכחית היא הכשלון של המודיעין הישראלי בשבעה באוקטובר, שמחייב אותנו לחשיבה ביקורתית - כזושמחפשת באופן אקטיבי את ההפתעות מצד היריב; יחד עם זאת, נרחיב את העיסוק גם להפתעות והטיות אחרות בישראל ובעולם.בפרק הראשון נעשה סדר במושגים הבסיסיים של מרכיב ההפתעה וגם נסתכל על אותה הפתעה כמרכיב קריטי בשיפור, למידה והשתנות. מנחים: שירה ברביבאי שחם ואלון ששון

המסמך מציע הסתכלות על פן מיוחד של "עם כלביא" - שיטת ההתרעות התלת שלבית. הוא מנסה לבחון מהן המשמעויות של שיטה כזו על הציבור כמו גם על היחס שלו אל המודיעין. 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה על המודיעין הישראלי שפורסמה לאחרונה ב-Sunday Times הבריטי. בין המרואיינים לכתבה אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, עמית מחקר בכיר במכון. הכתבה עוסקת בהצלחותיו של המודיעין הישראלי בזירה הצפונית כמו גם מול איראן, כשברקע, הכישלון של השבעה באוקטובר. הכתבה נחתמת באמירה שאמנם מודיעין יכול לייצר הישגים מדהימים אך שניתן לקצור את הםירות של אלה רק על ידי רתימתם להשגת יעדים ברי השגה. 

קוראות וקוראים יקרים, מצורף לפניכם ניוזלטר המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במהדורה מיוחדת לרגל מבצע "עם כלביא". הניוזלטר מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. המכון בוחר את התכנים הכלולים בניוזלטר זה על בסיס שיקולים מקצועיים ושיקולי עריכה. המכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.קריאה מועילה!

המאמר שלפניכם עוסק בהשפעת התרבות הארגונית באגף המודיעין על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת. הוא מציג מתחים אירגוניים, כגון בין עבר לעתיד, בין טכנולוגיה למחקר ובין היררכיה לנועזות מחשבתית. המאמר מזהיר מפני השתקה ותוקפנות כלפי דעות חריגות, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של אקלים אירגוני בטוח המאפשר שיח פתוח וביקורתי כתנאי לשיפור תפקוד הארגון והפקת לקחים לעתיד.המאמר נכתב על ידי סא"ל (מיל). שרית שפירא, יועצת ארגונית שכיהנה עד אמצע שנת 2023 כראשת מערך מדעי ההתנהגות של אגף המודיעין. לפני כן הובילה את תחום הפיתוח הארגוני ביחידה 8200 ושימשה כיועצת ארגונית של מגוון יחידות באגף המודיעין, של המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם), ושל מגוון יחידות שעוסקות בבניין הכוח והפעלתו בצבא היבשה. לבסוף, נציין שהמאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת ד"ר אופק רימר וד"ר אהוד ערן שפורסם ב"זמן ישראל". במאמר הם קוראים על רקע המשבר ביחסי הממשלה וקהילת המודיעין לכמה צעדים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית שמסקנותיה יהיו נקיות מהשפעה פוליטית; לממשלה לשוב ולנהוג באחריות ממלכתית, ולהימנע מהמשך הפגיעה בארגוני המודיעין ובכיריהם; לקהילת המודיעין לנהוג בממלכתיות, אחריות ויושרה. ועל אף הלחצים, להמשיך ולהיצמד לאתוס של אמת, עצמאות ודבקות במשימה; ולכנסת, להוביל רפורמה מעמיקה במערך הפיקוח על גופי המודיעין.

הניוזלטר שמפיץ המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. המכון בוחר את התכנים הכלולים בניוזלטר זה על בסיס שיקולים מקצועיים ושיקולי עריכה. המכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

בנושא הזה יש פער, כי הוא לא מטופל בצורה מערכתית, אבל בגיליון יש גם הצצה לפתרונות שמשלבים את גופי המודיעין ואת החברה האזרחית".בעשור האחרון נחשפים בהדרגה ההיקף והעוצמה של פעילויות השפעה והתערבות זרה בישראל מצד מדינות ויריבים. לצד ההבנה הקיימת של מהות ואופי האיום, אין עדין לישראל תשתית ומנגנונים מספקים להתמודדות עם התופעה בצורה מערכתית. גיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" בוחן את התופעה ממספר זוויות מבט.בפרק אירחנו את דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וחוקר בכיר ב- INSS, ואת ניצן יסעור, רכז תחום דיסאינפורמציה ותחקירים דיגיטליים באיגוד האינטרנט הישראלי. דיברנו על היריבים והאיומים שמייצרת ההתערבות הזרה שלהם במרחב הישראלי, על הווקטורים השונים בהם מופעלת ההשפעה ועל כיווני המענה האפשריים והנדרשים בצד הישראלי – הבטחוני-מודיעיני כמו גם האזרחי.מארח: אלון ששון

מוזמנות ומוזמנים לקרוא כתבה שפורסמה ב-Christian Science Monitor שעוסקת בהטייה הטכנולוגית במודיעין שתרמה לשבעה באוקטובר. לכתבה התראיין עמית המחקר אל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן. הוא ציין שלא רק המודיעין הישראלי היה חשוף להטייה טכנולוגית אלא שזה מאפיין של סוכנויות מודיעין מערביות נוספות וכן עמד על הצורך בחזרה לעיסוק גם ב"יסודותיה" של מלאכת המחקר המודיעיני - לימוד תרבותו של מושא המחקר. 

מטרת זרקור זה לספק הצצה ראשונית אל האופן שבו המחקר המודיעיני נראה מבעד לעדשות ה"סוציולוגיה של הידע המדעי". הפרספקטיבה הזו מפנה את המבט פנימה ועוסקת באופנים שבהם מתגבש הידע כתהליך חברתי (ולכן לעולם לא יכול להיות "אובייקטיבי"). התובנות והאמירות בזרקור מבוססות על רעיונותיו של Jeffrey Tang כפי שביטא אותם במאמר ב"Journal of Intelligence and National Security" וכן באמצעות המקרה של ה-CIA בראשית שנות האלפיים כפי שמוצג על ידי Johnston Rob באתנוגרפיה פרי מחקרו. הקריאה המרכזית בזרקור היא ליתר צניעות, כשהדבר חשוב שבעתיים במציאות של שינוי ותיקון בעקבות השבעה באוקטובר. 

"יש בשנים האחרונות מתח בין תתי התרבויות באמ"ן - בין התרבות האיסופית והמבצעית, שהן הרבה יותר סדורות, מאורגנות ומקדשות חדות, לבין תת התרבות המחקרית שמקדשת דווקא את העמימות".תרבות מודיעינית לאומית היא מערכת התפיסות, האמונות וההרגלים שמייצרים את ההקשר לעשייה המודיעינית. אם רוצים להבין את הארגון, התהליך ואפילו את התוצר המודיעיני – נכון לבחון אותם גם על בסיס התרבות המודיעינית הייחודית לכל מדינה. זה נכון במיוחד בישראל, שבה יש מאפיינים ייחודיים שהובילו להיווצרותה של תרבות ייחודית, ותתי-תרבויות מתחרות בתוכה.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק השביעי שוחחתי עם אל"מ (מיל.) ד"ר איתי שפירא, שאחרי שורת תפקידים בכירים באמ"ן ממשיך לחקור את תחום המודיעין גם מההיבטים התיאורטיים שלו. הספר מבוסס על ראיונות עומק עם עשרות בכירים במודיעין הישראלי. הוא מניח את ההסברים לאופן הייחודי שבו אנשי מודיעין כאן רואים את האתגרים מולם הם מתמודדים, ולכן גם את הפתרונות הייחודיים שהם מצפים מעצמם לייצר.מנחה: אלון ששון

דודי סימן טוב, עופר גוטרמן ונעם אלון מציעים לבחון את הצורך בהוספתה של קומה אופרטיבית-מערכתית לתורת ההתרעה של אמ"ן, ולטפל במורכבותה באמצעות פיתוח ידע מסודר. כזה שיעסוק לא רק בהגדרות לשוניות אלא ימחיש את ייחודה וחשיבותה של ההתרעה המערכתית, באמצעות דוגמאות אמיתיות מהעבר הקרוב והרחוק, וישים סימנים ביכולת לממש את האחריות ההתרעתית ברמה זו, באמצעות הגדרות ברורות של צורות ארגון ומבנה, תפקידנים, סוג ההכשרה הנדרשת, ותהליכים ותוצרים ייעודיים.

"הראיה של אמ"ן את הקונספציה כחומה בצורה, שכל דבר שמאיים על תקפותה מתנפץ אל הקיר – זה דבר שצריך לבער. לא יכול להיות שקונספציה תהיה דבר דומם, דבר קבוע".
כמה אפשר לחדש במחקר של ההפתעה והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים, עליה נכתבו הרים של מאמרים, מחקרים וספרים? מתברר שלא מעט. מהמשקל המצומצם שניתן לאחריותו של המוסד לכשלים בשבוע שלפני המלחמה, דרך מקורות מצריים ששופכים זוית ראיה שונה מזו המוכרת לנו ועד ההסתכלות על אשרף מרואן, המקור המודיעיני האסטרטגי, כאפשרות שפוספסה לערוץ מדיני חשאי מסוג שלא הכרנו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק השישי שוחחתי עם אל"מ (מיל) ד"ר רפאל בוכניק חן, מי שהיה בין שלל תפקידיו ראש מחלקת הבקרה. עבור רפאל ספר זה היה השלמה של תשוקה אישית ואמצעי להעברת הלקחים לדור הבא של הקצינים שעוסקים ויעסקו במדינה, לאור כשלונו של הגניוס היהודי באותה מלחמה. הדמיון המצמרר בין חלק מהכשלים במלחמת יום הכיפורים לאלו שנחשפו בכשל של אוקטובר 2023 הופך את הפרק והמסקנות של רפאל לרלוונטיות מתמיד.מנחה: אלון ששון

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת דודי סימן טוב, אופק רימר ואהוד (אודי) ערן שפורסם לאחרונה בכתב העת "תלם". לדבריהם, אירועי ה-7 באוקטובר מחייבים אכן, חשבון נפש מעמיק ושינוי מערכתי נרחב – הן בתחום המדיני והצבאי והן בקהילת המודיעין. עם זאת, הדרך הנכונה לביצוע שינויים כאלה היא באמצעות חקירת עומק עצמאית של ועדת חקירה ממלכתית, ולא דרך הצעות חוק פרטיות ומהירות. אחת ממסקנותיה של ועדת החקירה הממלכתית עשויה בהחלט לקרוא להקמת גוף בקרה מודיעינית ברמה הלאומית, אך זאת כחלק מראייה רחבה של המערך. ראייה כזו צריכה גם לקחת בחשבון את ניסיונות העבר בהקמת גופים כאלה בישראל, כמו את הפתרונות שאומצו בקהילות מודיעין במערב. בתוך כך חשוב להדגיש כי שינויים מבניים לבדם אינם מספיקים; נדרש שינוי עמוק בתרבות הארגונית, בערכי הארגונים המודיעיניים ובמקצועיות אנשי המודיעין.ביחס להצעת החוק שהועלתה לאחרונה ולפיה תוקם "מחלקה להערכות חלופיות" תחת רה"מ. לטענתם, זו משתלבת היטב במגמה הכללית של שינוי המשטר: ריכוז סמכויות בידי ראש הממשלה, החלשת הגופים המקצועיים בשירות המדינה, ויצירת מנגנוני לגיטימציה חדשים בעיני הציבור, תוך פגיעה בערכים ממלכתיים ובתהליכי עבודה מסודרים.  

הניוזלטר שמפיץ המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. המכון בוחר את התכנים הכלולים בניוזלטר זה על בסיס שיקולים מקצועיים ושיקולי עריכה. המכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

מאמר דעה מאת שירה ברביבאי שחם המתייחס להצעת החוק להקמת מחלקה "איפכא מסתברא" תחת ראש הממשלה. המאמר פורסם ב"מעריב" ב-26 בנובמבר 2024. 

"השאלה המרכזית היא האם הגוף החדש יעזור להתמודד עם קשיי ההערכה המודיעינית". לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה להקמת מחלקת מודיעין חדשה במאפייני "איפכא מסתברא", שתמוקם מחוץ לאמ"ן. הרעיון של גוף חיצוני שיוכל לאתגר את ארגוני המודיעין אינו חדש, ועלה מחדש בעקבות הכשל המודיעיני של ה- 7 באוקטובר. עם זאת, ההצעה הישנה-חדשה מעוררת דיון מודיעיני וציבורי, עקב הכוונה למקם את המחלקה ישירות תחת ראש הממשלה.בפרק אנו מארחים את תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר רח"ט מחקר וראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ואת ד"ר אל"מ (מיל.) עופר גוטרמן, עמית מחקר במכון. בשיחה מנותחים שלל ההשלכות של ההצעה - מקצועיות-מודיעיניות, חברתיות, פוליטיות ועוד.מארח: אלון ששון 

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר דעה מאת אל"מ (מיל.) ד"ר עופר גוטרמן וסא"ל (מיל.) דודי סימן טוב שפורסם לאחרונה באתר 12N. במאמר, מביעים השניים את התנגדותם להצעת החוק להקמת מחלקה "איפכא מסתברא" תחת ראש הממשלה, שתהיה אחראית "לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית מגופי המודיעין".  במקום זאת, הם מציעים מהלך כפול - מהצד האחד הקמת מסגרת מודיעינית לאומית חדשה, במתכונת מצומצמת, ומהצד השני חיזוק של מסגרות הניהול המשותפות בתוך קהילת המודיעין.לפי הצעתם, המסגרת החדשה - רשות לאומית למודיעין - תוגדר כמעריך הלאומי וכגוף האמון על קביעת מדיניות ופיקוח על ארגוני המודיעין בישראל. הרשות תהיה אחראית על גיבושה של הערכת מודיעין לאומית עצמאית, תוך שיקוף והבלטה של מחלוקות הערכתיות בין הארגונים השונים בפני מקבלי ההחלטות, ומכל מקום לא תהווה חסם בפני ארגוני המודיעין שימשיכו להעביר את הערכותיהם באופן בלתי אמצעי למקבלי ההחלטות. בנוסף, היא תחזיק בכמה סמכויות אסדרה: קביעת סדרי העדיפויות במשימות ובחלוקת המשאבים של המודיעין, אסדרת הטיפול בסוגיות אסטרטגיות שכיום המודיעין אינו מטפל בהן (דוגמת אתגר ההשפעה הזרה), תיקוף ועדכון חלוקת האחריות בין ארגוני המודיעין, קידום כללי אתיקה וסטנדרטים מקצועיים ואכוונת מו"פ מודיעיני ארוך-טווח. לדבריהם, הרשות החדשה צריכה לקבל מעמד סטטוטורי עצמאי מעוגן בחקיקה, וכדי להתמודד עם סכנת הפוליטיזציה ביחסים עם הדרג המדיני, העומד בראשה יהנה ממעמד עצמאי בדומה למבקר המדינה, נגיד בנק ישראל או היועץ המשפטי לממשלה. במקביל למהלך זה, הם טוענים שארגוני המודיעין צריכים כבר כעת לשפר את ההתנהלות הפנימית המשותפת שלהם, ולהקים מנגנונים לניהול המשותף של היבטי בניין והפעלת כוח מודיעיני. זאת כשהאתגר הניהולי הראשי שניצב לפתחם של ראשי הארגונים, הוא להתקין מנגנונים אלו תוך שמירה על האיזון הנכון בין הידוק שיתופי פעולה ושילוביות במקומות הדרושים, לבין טיפוח תחרות בריאה ותרבות של ויכוח ופלורליזם.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא ריאיון שהעניק ראש המכון, תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר לאתר "דבר" על המחדל המודיעיני של 23'. הריאיון מקיף את המרכיבים השונים של עבודת המודיעין: איסוף המידע, פרשנות וניתוח כוונות האויב ויכולותיו, והתרעה על פעולה קונקרטית בזמן אמת. במסגרת הריאיון קופרווסר מנתח כל אחד ממרכיבים אלו בנפרד, ומצביע על כמה בעיות וכשלים שהובילו, לתפיסתו, למחדל.

מוזמנים ומוזמנות לקרוא סיכום של מפגש וירטואלי (וובינר) משותף למכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולבית הספר ללימודי המשך (SCS) באוניברסיטת ג'ורג'טאון. בוובינר עסקנו בסוגית לימודי המודיעין בהווה ובהסתכלות קדימה, ובמסגרת זאת דנו במקרי מבחן שבהן התחוללו הפתעות אסטרטגיות: המלחמה באוקראינה ומתקפת ה-7 באוקטובר. כמו כן, התייחסנו לסוגית ההכשרות בעולם המודיעין וניסינו יחד לזהות פערים ואזורי שיפור שהתמקדות בהם תוכל לתרום למוכנות טובה יותר של פרקטיקנים כמו גם מומחים בעולם הנוטה לשינויים תכופים. אנו רואים בוובינר המשותף צעד ראשון במסגרת שיתוף פעולה מתהווה בין המכון לחקר המתודולוגיה ולג'ורג'טאון כאשר פעילויות משותפות נוספות כבר מתוכננות בהמשך השנה. מטרתו של שיתוף הפעולה מבחינתנו היא עידוד שיתופי פעולה בינתחומיים בין אנשי ונשות מודיעין, עולם האקדמיה ושחקנים נוספים. אנו מעוניינים ומקווים גם ששיתוף פעולה זה יוליד גישות בינתחומיות להעצמת האפקטיביות של עבודת המודיעין ובפרט כאלה שיתרמו להתמודדות עם אתגרי השעה.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא מאמר מאת אהוד ערן, עופר גוטרמן ודוד סימן טוב שפורסם לאחרונה באתר האמריקני War on The Rocks. כפי שמעידה הכותרת, הכותבים דנים במאמר בסוגיית מחדל ההתרעה המקדימה למתקפת השבעה באוקטובר - שהפכה זה מכבר למוקד למחלוקת פוליטית בין ראש הממשלה וקהילת המודיעין. הכותבים מתבססים על החלוקה שעושים גופי המודיעין בין התראה טקטית, אופרטיבית ואסטרטגית ומראים את הכשלים השונים של המודיעין הישראלי בהתייחס לכל אחד משלושת סוגי ההתראה הללו. 

"האירוע הטקטי נדיר שהוא מעניין כשלעצמו. מה שמעניין זה האנשים – למה הם יצאו מאחורי הקיר ל"פעל"; מה היו היחסים ביניהם; מה הם הרגישו – לפני וגם ברטרוספקטיבה של 30, 40 ו- 50 שנה; מי היה ה- unlikely hero בכל אירוע, וכמעט תמיד יש כזה - לא מישהו שהתכוונו או שהוא בעצמו התכוון, אבל מישהו שיצא לו לחסל את המחבלים או להציל את היום".תפקידו של הקמ"ן במבצעים מורכבים ורגישים, שבהם הזמן והסיכון משחקים תפקיד קריטי, אינו דומה לתפקידיו של קמ"ן במשימות אחרות. לעתים הוא יהיה זה שמחולל בעצמו את המבצע על סמך זיהוי הזדמנויות; פעמים אחרות הוא יצטרך לשכנע את המפקדים ואת מקבלי ההחלטות שניתן וראוי לממש את המשימה בשיטה שטרם נוסתה בעבר; ותמיד פעילותו נדרשת להיות סימביוטית עם המפקד בשטח.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין. בפרק החמישי שוחחתי עם אבירם הלוי, מי שהיה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, על הספר שכתב ביחד עם אבנר שור, לוחם סיירת לשעבר.  הספר מאפשר מבט נדיר ומרתק ל- 25 מהמבצעים המוכרים יותר והמוכרים פחות של "היחידה". חיסול אבו ג'האד, מבצע החטיפה של שיח' עביד, מבצעי שחרור בני ערובה והנסיון לשחרר את נחשון וקסמן – כל אלו מהווים תפאורה למוקד של הספר – הלוחמים, הקמ"ן והמפקדים בשטח, שדרך העיניים שלהם מוצגים המבצעים.מנחה: אלון ששון

"המודיעין צריך להראות את הישגיו מדי יום ביומו. הצלחות העבר, אם יחפוץ להיתלות בהן, חשיבותן בהווה בטלה. אותה ידיעה שבמנה האירה עיניים, כיום אינה נחשבת לדבר". 
בין האתגרים הרבים של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות היה גם אתגר הקמתו ומיסודו של המודיעין הישראלי. מול סביבה מאיימת מחוץ, ואל מול אילוצים משאביים מבפנים, היה צורך לצקת רעיונות, מהות, מבנים ותפיסות לאופן שבו קהילת המודיעין, שהחלה להיבנות באותה עת, תפעל בשנים הבאות. העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים חדשים העוסקים בעולם המודיעין, אך פרק זה מוקדש לספר שגילו מעל 60 שנים, והוא עודנו רלוונטי ומרתק. "המודיעין כמוסד ממלכתי" נכתב במקור כסדרת הרצאות שהעביר יהושפט הרכבי, מי שהיה ראש אמ"ן כשהיחידה הצבאית הפכה לאגף עצמאי בשלהי שנות החמישים. הרכבי פורס את תפיסותיו, עקרונותיו והבנתו העמוקה את עולם המודיעין של ישראל באותה עת בצורה מסודרת ומפורטת, כאילו ידע מראש שיהיה זה מסמך מכונן שיצוטט גם בספרים שנכתבים בנושא ב- 2024.את הספר הוציאו לאור דודי סימן טוב ודן הרכבי, בנו של יהושפט, והוא נגיש בצורה חופשית באינטרנט בקישור הבא.מנחה: אלון ששון

מאמר דעה מאת עופר גוטרמן ואוהד ערן. לדבריהם, אמ"ן ויתר ארגוני המודיעין כשלו באופן מוחלט במשימות ההתרעה האסטרטגית, ההתרעה האופרטיבית וההתרעה הקונקרטית על כוונות ויכולות חמאס ברצועת עזה - כישלון שקשור פחות בסיבות פרסונליות והרבה יותר בשורה של בעיות מבניות ארוכות שנים. יחד עם זאת, אין בכך מלפטור את ראש הממשלה מאחריותו הכבדה למחדל.

הניוזלטר שמפיץ המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. המכון בוחר את התכנים הכלולים בניוזלטר זה על בסיס שיקולים מקצועיים ושיקולי עריכה. המכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.

"הטכנולוגיה אינה טובה או רעה. הטכנולוגיה נמצאת בקונטקסט של אנשים שמשתמשים בה, והיא מקיימת איזשהו ריקוד עם המציאות האנושית. היא לא חיצונית למציאות האנושית – היא אינהרנטית לה".אנשי מודיעין אוהבים טכנולוגיה, ויש שיאמרו גם שהם מכורים לטכנולוגיה. כל קפיצה טכנולוגית של המאות ה- 20 וה- 21 הביאה בעקבותיה עלייה משמעותית בהיקפי המידע שנוצר והמידע שנאסף על ידי המודיעין. יחד עם זאת, קפיצות אלו השפיעה בצורה דרמטית על כל אחד מהשלבים של מה שהיה מקובל לקרוא לו "המעגל המודיעיני", עד כדי איתגור של המאפיינים הבסיסיים ביותר שלו.העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר The Future of National Intelligence נכתב על ידי ד"ר שי הרשקוביץ. הספר מציג מגוון של טכנולוגיות מפציעות שהשפיעו, ועוד ישפיעו, על עבודת המודיעין, כל אחת בנפרד ובייחוד כאשר הן מתלכדות. בראייה רחבה יותר, שינויים חברתיים, שהטכנולוגיה משתלבת בהם, משפיעים גם הם על הקשר הרגיש בין אנליסטים לבין מקבלי ההחלטות ועל המרחב המשותף שבו עליהם ליצור ביחד את התוצר המודיעיני החדש.מנחה: אלון ששון

בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים בשיח הישראלי שלל פעולות השפעה עוינות שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עברה פעילות ההשפעה האיראנית להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח הישראלי סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות בתוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית ופעלה בו בזמן הן להשפיע על הציבור הרחב והן לבצע פעולות השפעה על יחידים לטובת קידום מטרות מבצעי ההשפעה.

מאמר זה בוחן את מבצעי ההשפעה האיראניים שפעלו בישראל במהלך "מלחמת חרבות ברזל" ונשען על תשתית ידע רחבה של ניתוח מבצעי השפעה ורשתות איראניות רבות שפעלו בשיח הישראלי בשנים 2020–2022 ופורסמו בתקשורת הישראלית והבין־לאומית. המאמר מביא מבט צופה פני עתיד הכולל הערכה והמלצות לרשויות המדינה, לחברות המפעילות את הפלטפורמות, לגופי תקשורת, לגורמי חברה אזרחית ולציבור.

יצוין כי מדובר במאמר המשך למאמר "התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל". שניהם חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה ואיראן), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כמו כן, הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"ם).

"החקירה הפרונטלית היא סוג של דיאלוג א-סימטרי, הכולל גם אינטראקציה לא מילולית, כגון הבעות פנים שונות, מבטים, תנועות גוף ושפת גוף. היכולת שלך להשפיע על החקירה אינה סימטרית לזו של הנחקר." החקירה המודיעינית הישירה עוסקת בבני אדם, ואפילו באדם אחד בכל פעם. מכיון שמדובר בבני אדם אקטיביים בעלי רצון חופשי, שיש להם רגשות, כבוד עצמי וגאווה, ולפעמים יש להם כוונה להונות את החוקר, אפשר לטעון שיכולת החיזוי והתיקוף הנדרשות לעיסוק המדעי אינם מתקיימים בחקירה הפרונטלית. אך האין זה בדיוק המצב בם בתחומים אחרים של מדעי החברה, כמו פסיכולוגיה או אפילו רפואה?העונה הרביעית של מודקאסט מוקדשת לספרים העוסקים בעולם המודיעין, בדגש על אלו שיצאו לאור בשנים האחרונות. הספר "מדע החקירות הפרונטליות – מחשבות על הפקת מודיעין מנחקרים במסגרת המלחמה במודיעין" נכתב על ידי אייל דגן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ. אייל מציג לראשונה ניתוח מתודולוגי מפורט של התפיסות, הגישות והשיטות השונות המקובלות בחקירות פרונטליות, בדגש על אלו של מחבלים המעורבים בפעילות טרור. הוא משווה בין אופן ניהול החקירה לבין אופן הניהול של מחקר מדעי, ומסביר מדוע ניתוח כזה יכול לסייע לא רק בהכשרת חוקרים, אלא גם בשיפור תוצאות החקירה.מנחה: אלון ששון

הניוזלטר שמפיץ המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין מרכז מאמרים וכתבות עדכניות המכסים את תחומי העיסוק השונים של המכון - מודיעין, מתודולוגיה של המודיעין, התפתחויות מרכזיות בעולם המחקר בתחום ועוד. המכון בוחר את התכנים הכלולים בניוזלטר זה על בסיס שיקולים מקצועיים ושיקולי עריכה. המכון אינו אחראי על תכני האתרים ועל הקישורים החיצוניים שהניוזלטר מפנה אליהם.