איך מזהים תפנית ומה הקשר לתרבות המודיעינית? / Simon Willmetts

הזרקור מציג שיטה שמטרתה לבחון את השאלה- האם התרחשה תפנית תרבותית בלימודי המודיעין? הוא עושה כן על ידי הגדרה של המושג תפנית ופריטה שלו למאפיינים מדידים. לאחר מכן, השינוי שחל בלימודי המודיעין נבחן לאור ההגדרה של תפנית. לבסוף, הזרקור בוחן האם אפשר באמצעות השיטה הזו לבחון תפניות כאלה גם בתחומים אחרים.
קרא עוד

מודיעין ודוקטרינה צבאית- סתירה פנימית? / Philip H. J. Davies and Kristian Gustafson

הזרקור מציג את המתח הבסיסי בין שני צדי מתרס. מצד אחד, ההנחות האינטלקטואליות והמוסדיות, העגה והסטנדרטים של הצבא. מצד שני, האתוס, הבסיס של עשייה מקצועית טהורה והניסיון המערכתי של המעשה המודיעיני. הארגון הצבאי, והדוקטרינה הצבאית בפרט, מגדירים וקטורים מחשבתיים שהם סט של כללים לביצוע פעולות, ומנגד ערך יסוד במודיעין דורש לערער על וקטורים מחשבתיים כאלה. יישוב המתח הזה נבחן בזרקור דרך התגלגלות ההוראות התורתיות לעוסקים במודיעין במערכת הביטחונית הבריטית.
קרא עוד

כיצד ניתן לשפר את ערוץ התקשורת בין קהילת המודיעין לבין הציבור ולשם מה? / Karen Lund Peterson

הזרקור סוקר את ההשתנות ביחסים שבין ארגוני המודיעין לבין הציבור. בעבר, ניכר כי השיח היה חד כיווני ובמסגרתו המודיעין העביר מידע על איומים לציבור. עם זאת, הזרקור מציג 3 גישות חדשות לשיח הזה, לאור השינויים שהמציאות מכתיבה- קיום תקשורת ככלי ליצירת מודעות; קיום תקשורת ככלי מייעץ לציבור; וקיום תקשורת כפלטפורמה לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין לבין הציבור.
קרא עוד

הצורך בהבנת התרבות של ארגוני המודיעין / Sebastiaan Rietjens

הזרקור מבקש להציף לתודעה את המושג "תרבות מודיעינית", לעמוד על רכיביו ולהשוות בין תרבויות מודיעיניות בגופים המשרתים מדינות שונות. הזרקור מציג מספר מחקרים שנעשו בנושא, באירופה בפרט, זאת על מנת להבין אילו שאלות נכון לשאול, וכיצד אפשר ללמוד מהם על התרבות של הקהילה המודיעינית הישראלית.
קרא עוד

האם האויב שלי יכול להיות בעל הברית שלי? על הקושי של המודיעין האסטרטגי בזיהוי הזדמנויות / Sean F. X. Barret

הזרקור עוסק בקושי של המודיעין האסטרטגי בזיהוי הזדמנויות בכלל, ובזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה בפרט. תוצאות מחקרו של קפטן שון פ.ס. בארט, קצין מודיעין בחיל הנחתים של ארה"ב, עליו התבסס הזרקור, הראו כי לניתוח הסביבה האסטרטגית מתוך תפיסה לפיה קיים איום פוטנציאלי יש השפעה משמעותית על היכולת של חוקר המודיעין לזהות שיתופי פעולה אפשריים. זאת, ללא קשר אם השחקן האסטרטגי מוגדר כ"בעל ברית" או כ"אויב".
קרא עוד

מודיעין בין תיאוריה לבין פרקטיקה / Gregory F. Treverton

הזרקור עוסק בשאלה האם ובאיזה אופן יכולה התיאוריה המודיעינית להשפיע על המעשה המודיעיני. הנושא נבחן במספר פריזמות- החל מדיסציפלינת המעשה המודיעיני (מעגל המודיעין מול מודיעין מבוסס פעולות), דרך האיזון בין המודיעין האסטרטגי לבין המודיעין הטקטי וכלה בשקיפות.
קרא עוד

פרויקט Cassandra – מהן התובנות המתודולוגיות שניתן ללמוד מחשיפת המבצע האמריקני לחשיפת הלבנות הון של חזבאללה? / Josh Meyer

הזרקור מציג את מבצע קסנדרה שתכליתו הייתה חשיפת הלבנות ההון של חזבאללה. המבצע כלל שיתוף פעולה רחב היקף בין עשרות סוכנויות מודיעין בזירות גיאוגרפיות מגוונות וסביב קשת רחבה של מושאי מחקר. מהשיטה בה התנהל המבצע ניתן ללמוד על הדילמה שבין ההתמקדות במטרה הצרה לבין ההסתכלות המודיעינית הרחבה, על השפעת סדרי היום המדיניים על המעשה המודיעיני ועל חיכוכים בין עמיתי מחקר.
קרא עוד

Crosint – Crowdsourced intelligence - שימוש בחוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים / ד"ר שי הרשקוביץ, אפריל 2018

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית, המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין ; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.
קרא עוד

להתראות "האביב הערבי": "הטלטלה האזורית" כקונספציה שמוטב לנפץ לפני שתתנפץ עלינו / אופק איש מעש, מרץ 2018

אנשי מודיעין באקדמיה ובמערכת הביטחון מסכימים כי קונספציה היא כלי חיוני בעבודת המודיעין. הסכנה מתחילה כאשר הקונספציה הופכת דוגמטית וקשיחה ואינה משתנה נוכח פיסות מידע והתרחשויות סותרות. המושג "טלטלה אזורית", אשר שימש אנשי ביטחון ומדיניות להבנת האירועים ששטפו את המזרח התיכון בראשית 2011, הפך עם הזמן לקונספציה בפני עצמה, אשר לבני הבניין שלה הן אי-היציבות, אי-הודאות, הנפיצות וההתהוות. שבע שנים חלפו מאז פרוץ האירועים שזכו לכינוי "האביב הערבי”. זוהי נקודת זמן טובה לבחון היכן אנו עומדים היום ביחס לאותם אירועים. האם ההבנות שניסחנו אז עדין תקפות גם היום? ואם לא, האם אפשר להניח להן להיות נחלת העבר ולנסח הבנות חדשות?
קרא עוד