תרבות מודיעינית

מחקר חדש בכותרת " מחקר הנב"ק באמ"ן: עיראק, לוב וסוריה – 1975-2013".   המחקר נכתב על ידי תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו ולשעבר מפקד המרכז.  המחקר כולל ניתוח של חומרים מודיעיניים ארכיוניים אודות הערכות המודיעין באשר לאתגרי הנב"ק בסוריה, בעיראק ובלוב ומסיק מהם מסקנות אודות העשייה המודיעינית הייחודית בתחום זה. המחקר הוא פרק מספר על אמ"ן הנמצא בתהליך כתיבה.

בשנתה הראשונה של המלחמה באוקראינה, על רקע הכשלים הרבים שנחשפו בתפקודו של צבא רוסיה, מערך ההשפעה הרוסי, שפעל הן מול אוקראינה והן מול שאר העולם, כולל ישראל, הצטייר כאורגניזם מתפתח, דינמי ויעיל למדי. בעולם הלא-מערבי, בדגש על סין, ואף במקומות מסוימים במערב הוא הצליח לייצר "מרחבי הצלחה תודעתית". ניכרו בהם תמיכה של מנהיגים ו/או ציבורים מקומיים בהתנהלות של מוסקבה מול אוקראינה והמערב ושת''פ כלכלי גובר עם רוסיה. המחקר המוצג להלן מסביר את ההצלחה הזאת באמצעות בחינה קפדנית של תיאוריה רוסית בתחום של לוחמת התודעה, הרכבו של מערך ההשפעה הרוסי, פריסתו הגיאוגרפית (כולל במזה''ת/ישראל) ודפוסי פעילותו ומציע מבט קדימה לגבי מטרת-העל של הרוסים בתחום ההשפעה בשנת 2023. כמו כן, המחקר מציג שורה של לקחים אפשריים עבור ישראל מהתנהלות הרוסים בתחום של לוחמת התודעה.

רבים בעולם מכירים את הסדרה "האמריקאים," אבל לא בהכרח את תוכנית היומינט עליה הסדרה מבוססת. מדובר על תוכנית הבלתי-חסויים (illegals), תוכנית מיוחדת שפועלת ברחבי העולם תחת גופי המודיעין הרוסים ומכשירה אנשי מודיעין לפעול במדינות זרות תחת זהות בדויה. בדומה לפעילויות יומינט רבות, העידן הדיגיטלי מערים קשיים רבים גם על תכנית הבלתי-חסויים, לכן בעיני המערב התוכנית הזו מיושנת ומעידה על רמה טכנולוגית נמוכה של הרוסים. הדעה הרווחת במערב הייתה שהרוסים הפסיקו את התוכנית הזו, עד שבשנת 2010 הדעה הזו הוכחה כשגויה כאשר עשרה סוכנים נחשפו ונעצרו בארה"ב על-ידי ה-FBI.
הזרקור נכתב בהשראת המאמר "תכנית הבלתי-חסויים של המודיעין הרוסי: נכס מתמשך" מאת קווין רייהל, שהתבסס בין היתר על מקורות רוסיים כמו עריקים ובכירי מודיעין לשעבר. בנוסף, חלקים מהזרקור מבוססים גם על מחקרים שעוסקים בתרבות אסטרטגית רוסית.

ארגוני המודיעין בארץ ובעולם מצויים בתהליכי התאמה לתמורות הדרמטיות בשנים האחרונות. אחד הממדים החשובים של השינוי נוגע להיפתחות חסרת תקדים לסביבה האזרחית. מטרת המאמר להציע מסגרת אינטגרטיבית שכוללת חמישה מרכיבים, המקיימים ביניהם זיקות-גומלין. תהליך ההיפתחות למרחב האזרחי חייב להימשך ולהעמיק, כמנוע צמיחה חיוני של ארגוני המודיעין, אך עליו להיעשות תוך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בכך.

כבר בראשית דרכה של מדינת ישראל דוד בן גוריון השתמש באנשי מודיעין למשימות דיפלומטיות, בעיקר כדי לגייס סיוע בינלאומי בתקופה שמדינות רבות העדיפו שלא לקיים קשר פומבי עם ישראל. כך, לאורך השנים התבסס תפקיד אנשי המודיעין הישראלים כ"דיפלומטים אלטרנטיביים". ישראל איננה ייחודית בהקשר זה – לאורך ההיסטוריה תפקידי גופי המודיעין והדיפלומטיה היו, ועדיין, קשורים זה לזה ברחבי העולם. זרקור זה מתמקד בזיהוי המניעים של ראשי מדינות להיעזר באנשי מודיעין עבור דיפלומטיה חשאית, לצד הדיפלומטיה שמובלת על-ידי משרד החוץ.

הזרקור סוקר פרסום של מכון המחקר CSIS אודות מיצוי אוסינט באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. חשיבותו של המאמר בהתבססות על מחקר מקיף שכלל ניתוח ספרות מקצועית וראיונות עם אנשי מודיעין מכהנים. המאמר מציע הגדרה חדשה לאוסינט ומפרט אודות הפוטנציאל הגלום במיצויו לצורכי מודיעין. בנוסף, הוא מציע מפת דרכים לצעדים שקהילת המודיעין האמריקנית יכולה לנקוט, בטווחי הזמן הקרוב, הבינוני והרחוק, להטמעת יכולות, כלים ושיטות מתקדמות למיצוי האוסינט, והמלצות שיסייעו להצלחה בתהליך.

בית הספר למודיעין בשב"כ אחראי על הכשרתם ועל הסמכתם של כלל עובדי מקצועות הליבה (המודיעין) בארגון. מאמר זה, שנכתב ע"י אלון, ראש בית הספר, מתאר את שלושת המישורים העיקריים שמרכיבים את הכשרות הבסיס לעובדי הליבה: עיצוב ערכי, הקניית מיומנויות פרקטיות והקניית מיומנויות קוגניטיביות. הכותב מתמקד במאמרו בעיקר במישור האחרון ומרחיב על מתודות חדשות שפותחו והוטמעו בשנים האחרונות לטובת השגת תכלית זו.

במאמר זה, ר', רח"ט במשרד ראש הממשלה, מביא את הלקחים המרכזיים שלמד במהלך תקופת ההשאלה שלו מהמוסד לאמ״ן. במאמר מובאת הזווית האישית של ר'על האופן שבו חווה את שני הארגונים: אמ"ן ב"מבט חטוף" של שנתיים, ואילו המוסד, בהסתכלות רחבה יותר של 16 שנה. תקוותו היא שתובנות אלה יסייעו לעידוד המעבריות בין כלל ארגוני קהילת המודיעין, ושתהיינה להן תרומה לשיפור שיתוף הפעולה בין הארגונים, ובתוכם.
המאמר הוא חלק מגיליון מספר 7 של כתב העת של המכון, "מודיעין הלכה ומעשה" שעתיד להתפרסם בקרוב.

בדומה לגופי מודיעין אחרים ברחבי העולם, גם סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (ה-CIA) מתקפת את התפיסה שלה ואת המבנה הארגוני שלה אל מול האיומים המשתנים לביטחון הלאומי והשינויים בסביבת העבודה המודיעינית. זרקור זה בוחן כיצד השינויים האחרונים שביצע ראש ה-CIA הנוכחי, וילאם ברנס משלבים בהצלחה בין הישן לחדש וכך מאפשר להתמודד עם המציאות המשתנה ועם האתגרים המרכזיים שקהילת המודיעין (ובתוכה ה-CIA) מסמנת לעצמה בשנים האחרונות.

תחקירים לאחר כשלים בהתנהלותה של קהילת המודיעין הם פרקטיקה נפוצה וידועה. תחום נוסף שבו תרבות התחקירים נהוגה הוא עולם התעופה בו נערכים תחקירי בטיחות על תקריות ותאונות תעופה. אמנם העיקרון בשני התחומים זהה, אך לפי מאמר שיצא בימים אלו בכתב העת "International Journal of Intelligence ant counterIntelligence", פרי עטו של טוני אינגסון, קהילת המודיעין יכולה להפיק תועלה מלמידה על שיטת תחקירי הבטיחות בתחום התעופה. הזרקור שלפניכם סוקר את סוגיה זו על בסיס המאמר ונוגע בנושאים כמו: הבעיות המרכזיות בתרבות התחקירים בעולם המודיעין; הפתרונות שנמצאים בתרבות התחקירים בעולם התעופה; יישום בקהילת המודיעין והשוואה למצב הקיים בישראל.

סיכול חתרנות (Subversion) הינו מהנושאים הבעייתיים ביותר בפעילות ארגוני מודיעין מסכל (Counter intelligence, להלן ממ"ס) במשטרים דמוקרטיים. הסיבה העיקרית היא הקושי להבחין בין פעילות אופוזיציונית לגיטימית במשטר דמוקרטי, כגון התנגדות אקטיבית למעשי ממשלה באמצעות מחאה ציבורית, לבין התנגדות שיש בה כדי לסכן את יציבות המשטר הדמוקרטי ואף לגרום לסיכון לביטחון הלאומי. במאמר שלפניכם, ד"ר אבנר ברנע מתאר את האתגרים שעומדים בפני ארגוני ממ"ס בדמוקרטיות מערביות (בינהן ישראל) במסגרת הפעילות לסיכול חתרנות.

תכנית המודיעין במרכז בלפר (בבית הספר לממשל ע"ש קנדי, באוניברסיטת הרווארד) ערכה (10 ספטמבר, 2021) יום עיון בנושא ביטחון לאומי ומודיעין לקראת ציון יום השנה העשרים להתקפות הטרור של אל-קאעדה בארה"ב ב - 11 בספטמבר 2001. דגש נרחב ניתן לשאלת אפגניסטאן, בין היתר, לנוכח סיום הנוכחות האמריקנית במדינה בימים שקדמו לכנס. לפניכם סיכום יום העיון שנכתב ע"י ד"ר אהוד (אודי) ערן, עמית מחקר בכיר במכון.

פתגם עתיק המיוחס בטעות לסינים, אומר ״הלוואי שתחיה בזמנים מעניינים״ (May you live in interesting times). לכאורה מדובר בברכה, אך זו בעצם אמירה שאירוניה בתוכה: ״זמנים מעניינים״ מרמז לתקופה כאוטית, רוויה תהפוכות וחסרת שלווה. ירצו או לא, ארגוני מודיעין חיים בזמנים מעניינים. האנושות משתנה לנגד עינינו ובכדי לשמור על רלוונטיות, ארגוני מודיעין חייבים להיות חלק מהשינוי הזה ולהשתנות במהירות. אלה זמנים מעניינים הטומנים בחובם אתגרים, אך גם הזדמנויות לרוב. מחקר זה, שנכתב ע"י ד"ר שי הרשוקביץ, עמית מחקר בכיר במכון, מציע מסגרת קונספטואלית להשתנות המודיעינית.

הנה משהו קצת שונה ממה שאתם רגילים למצוא כאן. לא מחקר עומק, לא שיטות עבודה מהעולם החשאי וגם לא מגמות במודיעין העולמי. גם אתם האזנתם פעם לרדיו תוך כדי נסיעה ופתאום הבנתם שהשיר שמתנגן ברקע מדבר על סוכנת חשאית או על מרגלים אמיצים, אבל לא ידעתם איך למצוא אותו שוב? אז לרגל יום העצמאות וחגיגות הזמר העברי, ריכזנו עבורכם מקבץ של שירים עבריים שעוסקים באופן כזה או אחר בעולם הדממה. תוכלו להוסיף אותם לפלייליסט שלכם או לרענן את רפרטואר השירים שלכם בטיול היחידתי הבא.

מחפשים פודקאסטים בנושא מודיעין שכדאי להוסיף לרשימת השמיעה שלכם?

לאור הפופולריות ההולכת וגוברת של מדיה זו כאמצעי למידה והעשרה, בחרנו עבורכם מדגם של עשרה פודקאסטים, ישראליים ואחרים שעוסקים במודיעין.

אמיר אלנקוה, פורש ממשרד רה"מ בעל נסיון רב בתחום המודיעין וההדרכה ומייסד Webintelligency למתן שירותי מודיעין-תחרותי, פורט במאמר זה את חמשת מעגלי הייחוס הנחוצים להתוויית פונקציית מודיעין עצמאית בארגונים. זאת, החל מהתפיסה וממקום המודיעין בארגון, ועד היישום ובניית פונקציית המודיעין בפועל. 

הזרקור סוקר את המאמר שהופץ בחודש הקודם ע"י פרויקט המודיעין בבית ספר בלפר במרכז למדעים ויחסים בינלואמיים בהרווארד, תחת הכותרת: "An Intelligence Agenda for a New Administraion". מסמך זה מציג את המלצותיהם של צוות המומחים באשר לתעדוף הנושאים בקהילת המודיעין האמריקאית, לממשל החדש של ארה"ב בראשותו של ג'ו ביידן. סדרת ההמלצות מורכבת מהמלצות שנועדו לשפר את המוכנות של ארצות הברית להתמודדות עם האיומים המתפתחים בתקופה האחרונה ואת איכות המודיעין האמריקאי. לצד זאת, עולות גם המלצות שנועדו להחזיר לקהילת המודיעין את האמון של העם ושל מקבלי ההחלטות, שנפגע, לדעת כותבי המאמר, בשנים האחרונות.

מאמר זה, שנכתב ע"י תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר, עוסק באתגרי המודיעין במלחמת רוסיה – אוקראינה.

הזרקור סוקר את הדו"ח שהופץ בחודש הקודם ע"י ועדת המשנה האמריקאית לטכנולוגיות אסטרטגיות ומחקר מתקדם, תחת הכותרת: "עיצוב מחדש בקהילת המודיעין לצורך ניצחון במרוץ החדשנות". הדו"ח מציג שורת המלצות לקהילת המודיעין האמריקאית, למחוקקים ולקובעי המדיניות בממשל על מנת לקדם את תחום החדשנות בארה"ב בכלל ובקהילת המודיעין בפרט. בנוסף, הזרקור מנסה לגזור משמעויות מן הדו"ח הנוכחי על קהילת המודיעין הישראלית.

הזרקור מציג שיטה שמטרתה לבחון את השאלה- האם התרחשה תפנית תרבותית בלימודי המודיעין? הוא עושה כן על ידי הגדרה של המושג תפנית ופריטה שלו למאפיינים מדידים. לאחר מכן, השינוי שחל בלימודי המודיעין נבחן לאור ההגדרה של תפנית. לבסוף, הזרקור בוחן האם אפשר באמצעות השיטה הזו לבחון תפניות כאלה גם בתחומים אחרים.

הזרקור מציג את המתח הבסיסי בין שני צדי מתרס. מצד אחד, ההנחות האינטלקטואליות והמוסדיות, העגה והסטנדרטים של הצבא. מצד שני, האתוס, הבסיס של עשייה מקצועית טהורה והניסיון המערכתי של המעשה המודיעיני. הארגון הצבאי, והדוקטרינה הצבאית בפרט, מגדירים וקטורים מחשבתיים שהם סט של כללים לביצוע פעולות, ומנגד ערך יסוד במודיעין דורש לערער על וקטורים מחשבתיים כאלה. יישוב המתח הזה נבחן בזרקור דרך התגלגלות ההוראות התורתיות לעוסקים במודיעין במערכת הביטחונית הבריטית.

הזרקור סוקר את ההשתנות ביחסים שבין ארגוני המודיעין לבין הציבור. בעבר, ניכר כי השיח היה חד כיווני ובמסגרתו המודיעין העביר מידע על איומים לציבור. עם זאת, הזרקור מציג 3 גישות חדשות לשיח הזה, לאור השינויים שהמציאות מכתיבה- קיום תקשורת ככלי ליצירת מודעות; קיום תקשורת ככלי מייעץ לציבור; וקיום תקשורת כפלטפורמה לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין לבין הציבור.

הזרקור מבקש להציף לתודעה את המושג "תרבות מודיעינית", לעמוד על רכיביו ולהשוות בין תרבויות מודיעיניות בגופים המשרתים מדינות שונות. הזרקור מציג מספר מחקרים שנעשו בנושא, באירופה בפרט, זאת על מנת להבין אילו שאלות נכון לשאול, וכיצד אפשר ללמוד מהם על התרבות של הקהילה המודיעינית הישראלית.

העבודה הנוכחית שנכתבה ע"י ד"ר עופר גוטרמן, הינה חלק ממחקר רחב יותר שהוכן עבור אמ"ן, במטרה לתמוך במידע וידע את מאמצי השתלבותו באקוסיסטם של אזור ב"ש והנגב במסגרת תהליך המעבר לנגב. העבודה נפתחת בניתוח של מושג האקוסיסטם, וגוזרת מספר המלצות עקרוניות להשתלבות מיטבית באקוסיסטם קיים. לאחר מכן, העבודה בוחנת את סוגיית השותפויות בין המגזר ביטחוני-מודיעיני לבין המגזר האזרחי ובהמשך לכך מנתחת שלושה מקרי בוחן של ארגוני מודיעין אשר הקימו או מקימים בימים אלו נוכחות פיסית בתוך אקוסיסטמים מדעיים-טכנולוגיים אזרחיים (NGA, FBI, GCHQ).

הזרקור עוסק בקושי של המודיעין האסטרטגי בזיהוי הזדמנויות בכלל, ובזיהוי הזדמנויות לשיתופי פעולה בפרט. תוצאות מחקרו של קפטן שון פ.ס. בארט, קצין מודיעין בחיל הנחתים של ארה"ב, עליו התבסס הזרקור, הראו כי לניתוח הסביבה האסטרטגית מתוך תפיסה לפיה קיים איום פוטנציאלי יש השפעה משמעותית על היכולת של חוקר המודיעין לזהות שיתופי פעולה אפשריים. זאת, ללא קשר אם השחקן האסטרטגי מוגדר כ"בעל ברית" או כ"אויב".

הזרקור עוסק בשאלה האם ובאיזה אופן יכולה התיאוריה המודיעינית להשפיע על המעשה המודיעיני. הנושא נבחן במספר פריזמות- החל מדיסציפלינת המעשה המודיעיני (מעגל המודיעין מול מודיעין מבוסס פעולות), דרך האיזון בין המודיעין האסטרטגי לבין המודיעין הטקטי וכלה בשקיפות.

הזרקור מציג את מבצע קסנדרה שתכליתו הייתה חשיפת הלבנות ההון של חזבאללה. המבצע כלל שיתוף פעולה רחב היקף בין עשרות סוכנויות מודיעין בזירות גיאוגרפיות מגוונות וסביב קשת רחבה של מושאי מחקר. מהשיטה בה התנהל המבצע ניתן ללמוד על הדילמה שבין ההתמקדות במטרה הצרה לבין ההסתכלות המודיעינית הרחבה, על השפעת סדרי היום המדיניים על המעשה המודיעיני ועל חיכוכים בין עמיתי מחקר.

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית, המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין ; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.

אנשי מודיעין באקדמיה ובמערכת הביטחון מסכימים כי קונספציה היא כלי חיוני בעבודת המודיעין. הסכנה מתחילה כאשר הקונספציה הופכת דוגמטית וקשיחה ואינה משתנה נוכח פיסות מידע והתרחשויות סותרות. המושג "טלטלה אזורית", אשר שימש אנשי ביטחון ומדיניות להבנת האירועים ששטפו את המזרח התיכון בראשית 2011, הפך עם הזמן לקונספציה בפני עצמה, אשר לבני הבניין שלה הן אי-היציבות, אי-הודאות, הנפיצות וההתהוות. שבע שנים חלפו מאז פרוץ האירועים שזכו לכינוי "האביב הערבי”. זוהי נקודת זמן טובה לבחון היכן אנו עומדים היום ביחס לאותם אירועים. האם ההבנות שניסחנו אז עדין תקפות גם היום? ואם לא, האם אפשר להניח להן להיות נחלת העבר ולנסח הבנות חדשות?