כתבה ראשית דף הבית

במאמר זה משתמשת המחברת באחת העוצמות המרכזיות של העולם האקדמי - מחקר מבוסס נתונים - כדי לבחון את  הקשר והתקשורת של אנשי מודיעין עם הסביבה החיצונית, בדגש לאקדמית. בכך אנסה להרחיב את ארגז הכלים של שני השותפים: עבור אנשי מודיעין אפשר יהיה להצביע על נקודות שראוי לעסוק בהן בתהליכי הכשרה או בעת כניסה לתפקיד הדורש קשר הדוק יותר עם אנשי אקדמיה; עבור אנשי אקדמיה אפשר יהיה לזהות דרכים שיאפשרו להבין בצורה טובה יותר את "הקופסה השחורה" של המודיעין. המאמר  הינו חלק מגיליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

במאמר שלפניכם מציג אלון ששון כמה מאפיינים של התהליך ושל התוצרים המודיעיניים שמקדמים חשיבה חדשנית וכמה מאפיינים אחרים של עולם המודיעין שעלולים להיות חסמים לחדשנות. בהמשך לכך הוא דן באופן שבו תהליכי העבודה, התפיסות והפרקטיקות הבסיסיות של עולם המודיעין, מעודדים חדשנות או מרסנים אותה. לדבריו, הבנה של הגורמים המעודדים והגורמים המרסנים יכולה לשמש בסיס להחלטות ניהוליות ולתהליכי מיסוד של חדשנות בארגוני המודיעין על ידי מיצוי שלהם באופן אפקטיבי.

תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל מציג את הכשל של מחקר התפתחות התפיסות והתוכניות לפני מלחמת יום הכיפורים ומציע לקחים למחקר התקופה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל". טענתו במאמר היא שבבואנו לתחקר את התפתחות המודיעין, התפיסות והתוכניות של צה"ל לפני המלחמה בעזה, והתפיסות בדרג האסטרטגי -מדיני, רצוי לבצע, במקביל לחקירה מעמיקה של תחום המודיעין, גם חקירה אינטגרטיבית של תחומים אלו, שיש ביניהם קשר הדוק. טווח הזמן של החקירה בהקשר זה צריך להיות החל ממבצע "צוק איתן" ב-2014. כדי לעשות זאת יש להתגבר על הנטייה לחקור לפי חלוקה ארגונית תוך הפרדה בין המודיעין (אמ"ן) והמבצעים (המטכ"ל ופד"ם) ועל הנטייה להתמקד בעניין ההתרעה הנקודתית.

במאמר שלפניכם מבקשים הכותבים לעמוד על תצורת ההתמודדות של הממשל האמריקני עם איום ההשפעה וההתערבות הזרה. ראשית, תובא המשגה שתבהיר כיצד מוגדר איום ההשפעה הזרה בארצות הברית. לאחר מכן תפורט תפיסת המענה והארכיטקטורה הסוכנותית שגובשו להתמודדות של הממשל עם האיום; בסיכום יוצגו גם משמעויות ראשוניות ללמידה עבור ישראל, נוכח הניסיון האמריקני. המאמר מהווה חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" שיעסוק בהשפעה זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני. הגיליון הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.

במאמר זה, המחבר פותח בסקירת השימוש שנעשה בתקשורת ובהשפעתה כנשק בעת הנוכחית, תוך הדגשת הזדמנויות, שלא היו זמינות עד כה למדינות ולשחקנים פוליטיים, לזרוע מחלוקות או לערער יציבות באמצעות תקשורת דיגיטלית בקרב קהלי היעד. לאחר מכן הוא מבקש להראות כיצד רגשות קולקטיביים משפיעים על התנהגות פוליטית ומה הן הדרכים הספציפיות שבאמצעותן אפשר להפוך רגשות לנשק כדי להשפיע על מדינות. בסיום הוא מציג את הנושא של אמצעי נגד, ודן בשאלה כיצד יוכלו מדינות להגן על הציבור שלהן מפני נשק ההשפעה הזרה.

מאמר זה הינו המאמר הפותח את גיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני. הגיליון כולל מאמרים המתארים את האיום מנקודת מבט של יריבים (כמו רוסיה, איראן וסין) ומנקודות מבט של אופן ההשפעה (באמצעות סוכני השפעה אנושיים, בתווך הכלכלי, האקדמי ועוד). כתב העת יכלול את תיאור האתגר בשגרה, בדגש על שיבוש תהליכים דמוקרטיים והעמקת שסעים חברתיים, במערכות בחירות ואף במלחמה, כמו זו שישראל חווה בימים אלה, תיאור וניתוח של אופן ההתמודדות של מדינות מערביות עם האתגר והמלצות לגבי המדיניות הישראלית הנידרשת מולו. לפיכך, הוא יכלול גם את הצגת המענה המדינתי הנדרש בישראל, הגיליון הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי. המאמר הראשון היוצא לאור מהגיליון הוא של ד"ר עפר פרידמן, מרצה בכיר באוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון. הוא עוסק בשאלות היסוד התיאורטיות ובהמשגת של האיום כאתגר אסטרטגי כפי שהיא רווחת במערב. 

המאמר הוא הראשון שמתפרסם מתוך גליון ייעודי של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה", שמוקדש כולו לנושא הקשר בין חדשנות לבין מודיעין, שייצא לאור בקרוב. כתב העת כולל מאמרים שסוקרים את ההיבטים השונים של קשר זה – מנקודת מבט של אנשי המודיעין עצמם, של עמיתי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושל חוקרים המתמחים בחדשנות.

המאמר הנוכחי מצטרף למספר מאמרים נוספים של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, המנסים לפתוח לאנשי המודיעין הישראלי צוהר לאפשרויות השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI או בקיצור Gen-AI) בעבודת המודיעין, ולגרות המשך תהליכי התנסות בטכנולוגיה זו, וחקירה של האופנים בהם היא יכולה להעצים את המעשה המודיעיני. 

ה-6 באוקטובר 73' וה-7 באוקטובר 23' הם תאריכים מעצבים בתודעה הישראלית, אירועים בעלי השפעה רב-דורית על הציבור – האמון במוסדות המדינה ובצה"ל, "החוזה" שבין החברה והמדינה, ועוד. ניתוח השוואתי ראשוני מעלה קווי דמיון רבים בין שני הימים ההיסטוריים הללו, ובפרט בכך שבשניהם קרסו התפיסות המודיעיניות, המבצעיות, והמדיניות, ובקריסתן הובילו לשבר תודעתי. ישנה כמובן א-סימטריה המובנית בהשוואת ידע שנצבר בוועדת חקירה ממלכתית, חמישים שנות מחקר וספרות ענפה, לאירוע שעודו "חי" והבנתו רק מתחילה ועודנה מבוססת על רסיסי מידע ותמונה חלקית מאוד. למרות זאת, חשוב להתחיל לבחון את האירועים הללו בראייה השוואתית וביקורתית, שיש בה לספק תובנות משמעותיות וכנראה גם פרקטיות, כבר בעת הנוכחית.מאמר זה מנסה לעמוד על הדומה והשונה בין שתי המלחמות וכן להציע מחשבות ראשוניות על מה שראוי לערוך ב"יום שאחרי" מלחמת חרבות ברזל.

המסמך מתאר משחק תפקידים מבוסס בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Gen-AI), המדמה דיוני קבלת החלטות בראשות בכירים בציר האיראני, בשאלת צירופו של חזבאללה למלחמה עם ישראל שפרצה בשבעה באוקטובר 2023. הסימולציה נועדה לבחון את מידת היכולת של משחקי תפקידים דיגיטליים להעלות תרומה בדילמות של ניתוח והערכה במודיעין האסטרטגי.

מאמר חדש שכתב ד"ר חיים אסא העוסק בהערכת דרכי הפעולה האפשריות והנבחרות של נשוא המחקר, באמצעות חקר ביצועים ובתורת המשחקים, כדי לשפר את יכולתו של המודיעין לסייע למקבל ההחלטות.   המאמר בוחן שיטה זו בהקשר ליכולת להרתיע מדינות שברשותן נשק גרעיני, במציאות שבה גם ליריבותיהן יש נשק כזה והן יכולות ליירט אמצעים לנשיאת חימוש גרעיני דוגמת טילים ומטוסים. המאמר מתמקד במקרה זה נוכח העיסוק באפשרות של שימוש בנשק גרעיני סביב המלחמה באוקראינה ועל רקע ההתקדמות בתוכנית הגרעין של איראן, שכבר מעוררת עיסוק בגרעין גם במדינות נוספות במזה"ת. המאמר בוחן גם את תפקיד המודיעין בהשגת היכולת להרתיע מדינות מלהצטייד בנשק לא קונבנציונלי או להשתמש בו.

בשנה האחרונה נחשף העולם למוצר בשם ChatGPT שעורר עניין רב באקדמיה, בעולם הטכנולוגי, בעיתונות ובציבור בכלל. סביר כי עולם המודיעין, שעיסוקו באיסוף, עיבוד וניתוח דאטה, ישתנה לבלי הכר עם הכנסת הטכנולוגיה הזו לשימוש העוסקים במודיעין. דקל כהן ונפתלי אבדרהם (חוקרים במכון "גזית", חטיבת המחקר באמ"ן) טוענים במאמר חדש שה-GPT יאפשר לחוקר לתחקר את המידע המודיעיני בצורה של שיחה, לבקש אלטרנטיבות, להטיל ספק, ובאופן כללי להוות סוג של קמ"ן עזר לכל חוקר. קונקרטית הם ממליצים במאמר זה לקדם הטמעה של הטכנולוגיה ברשת הפנימית, לבצע התאמה שלה לעבודה על המידע המסווג ולהשקיע במחקר שימציא יישומים המתבססים על טכנולוגיה זו.  

אחד הלקחים המרכזים של ועדת אגרנט בהקשרי עבודת המודיעין, היה יצירת פלורליזם מובנה בקהילת המודיעין הישראלית כדי לצמצם את האפשרות של כשלון התרעה מפני מלחמה. המאמר מציג גנאלוגיה של העיסוק בפלורליזם, תוך התייחסות לאתגרי המודיעין שהשתנו לאורך השנים; דן בביקורת על הפלורליזם על גווניה השונים, ומציע כי בשונה ממה שנטען בעבר, יש לרעיון הפלורליזם הצלחות ביצירת מגוון דעות המובא לדיון אצל מקבל ההחלטות; דן בהשפעות אפשריות של שתי מגמות מתמשכות על רעיון הפלורליזם – עליית מרכזיות המודיעין למטרות (ובהקשר זה גם המב"ם), ותהליכים באמ"ן לשילוב הולך ומתהדק בין האיסוף והמחקר. לסיכום הציע המאמר שיפורים במנגנון הפלורליזם הקהילתי.

מחקר חדש בכותרת " מחקר הנב"ק באמ"ן: עיראק, לוב וסוריה – 1975-2013".   המחקר נכתב על ידי תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו ולשעבר מפקד המרכז.  המחקר כולל ניתוח של חומרים מודיעיניים ארכיוניים אודות הערכות המודיעין באשר לאתגרי הנב"ק בסוריה, בעיראק ובלוב ומסיק מהם מסקנות אודות העשייה המודיעינית הייחודית בתחום זה. המחקר הוא פרק מספר על אמ"ן הנמצא בתהליך כתיבה.

מוזמנים ומוזמנות לקרוא מחקר חדש שנכתב על ידי איתי ברון ותהילה שוורץ אלטשולר המבקש לבחון את יכולתו של ה-Chat GPT לסייע לייצר הערכת מודיעין כבסיס לקבלת החלטות אסטרטגיות בתנאי אי וודאות קשים. במסגרת המחקר, ברון ושוורץ אלטשולר הריצו שלוש סימולציות שדימו את מלחמת יום הכיפורים, המתקפה היפנית על פרל הארבור, ואירוע דמיוני של שיגור טיל קרקע-קרקע על ישראל מסוריה. הגישה שהם מבקשים להציג במאמר באשר לפוטנציאל השימוש ב-GPT ובמוצרי בינה מלאכותית דומים היא זו של "מקום ליד השולחן". כלומר, אין הם טוענים שעל ה-GPT להחליף את ראש אמ"ן או את החוקרים של חטיבת המחקר אלא שייעשה בו שימוש להעשרת תהליך החשיבה שלהם. 

בספר זה, יוצאים דוד שטרנברג, דודי סימן-טוב ודורון מצא למסע בנבכי רעיון ה"בקרה המודיענית" כפי שנולד והתפתח בהקשר הישראלי, ומנסים להתחקות אחר גישות ליישומו והרהורים על עתידו. הם מעמידים, מגדירים ומסדרים את עולם התוכן הזה, שלכאורה רבות נכתב עליו, אך לא באופן מעמיק ושיטתי. הספר כולל שישה פרקים: מהי בקרה מודיעינית, חמישה עשורים של בקרה מודעינית - מה למדנו, הבקרה דרך ארבעה סיפורים, מבט מעבר לים, הבקרה כמוסד קהילתי והבקרה בעידן המידע. 

ארגוני המודיעין בארץ ובעולם מצויים בתהליכי התאמה לתמורות הדרמטיות בשנים האחרונות. אחד הממדים החשובים של השינוי נוגע להיפתחות חסרת תקדים לסביבה האזרחית. מטרת המאמר להציע מסגרת אינטגרטיבית שכוללת חמישה מרכיבים, המקיימים ביניהם זיקות-גומלין. תהליך ההיפתחות למרחב האזרחי חייב להימשך ולהעמיק, כמנוע צמיחה חיוני של ארגוני המודיעין, אך עליו להיעשות תוך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בכך.

הפעולה המשותפת, במסגרת מערכות משולבות, הפכה בשנים האחרונות להכרחית כדי לשמר יכולת תגובה רלוונטית לאיומים, הן מבחינת איכות התגובה והן מבחינת זמני התגובה הרלוונטיים. זאת, כפועל יוצא מהאתגרים הביטחוניים המתעצמים ולאור קצב השתנות המציאות. בתוך כך, גופים משותפים מהווים התפתחות משמעותית של סל הכלים והפתרונות הארגוניים למימוש פעולה משותפת, כנגזר מהצורך הגובר בשילוביות בין-ארגונית. לאור המגמות הללו, ניכרת בשנים האחרונות קפיצה דרמטית בכמות הגופים המשותפים בקהילת המודיעין, על גווניהם השונים.
מטרת המאמר להעשיר את הידע בתחום מהזווית הפיקודית כדי לאפשר הבנה טובה ורחבה יותר של הכלי לשם מימושו במקומות בהם הדבר נדרש ורצוי.

ב-26 בספטמבר 2022, פרסם Eric Dahl מאמר בשם "Lessons Learned from the January 6th Intelligence Failures" באתר Just Security. המאמר מציג את הסיבות לכישלון המודיעיני שקדם לפריצה לקפיטול, ומצביע על לקחים הן באשר לעבודת המודיעין והן לגבי הקשר בין המודיעין לצרכניו האופרטיביים שיצמצמו את הסיכוי לכישלון דומה בעתיד. 

בתאריכים 15-16.9.22 התקיים כנס Intel Summit ליד וושינגטון דיסי. הכנס, שהתקיים כל שנה עד לפני הקורונה וחזר עכשיו לראשונה אחריה, התקיים בחסות משותפת של INSA ושל AFCEA. 
במסמך זה, מוצג סיכום הכנס מאת עמיתת המכון, ענבל קארו. 

בשנים האחרונות גוברת ההבנה בקרב ארגוני ביטחון ומודיעין, כי למשבר האקלים השלכות גיאו-אסטרטגיות נרחבות. עם זאת, קהילות מודיעין משתרכות מאחור בכל האמור לפיתוח כלים אנליטיים להערכת סיכוני אקלים והשפעתם על הביטחון הלאומי; וכפועל יוצא, גיבוש אסטרטגיה מתאימה. לכן, מאמר זה נועד לפתוח צוהר לעולם המחקר והדיווח של מדדי ESG (סביבה, חברה, ממשל תאגידי), בדגש על רכיב האקלים. המטרה לאפשר למידה מהמתרחש בחזית מרתקת זו בה נפגשים מספר תחומים שונים.
אנו מקווים שעבודה זו תהווה מקור השראה לעשיית מודיעין לאומי בהיבטים תפישתיים ומתודולוגיים.
מחקר זה נעשה על-ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, לבקשת ובשיתוף מכון "גזית" באמ"ן בחטיבת המחקר ולבקשת ובמימון משרד המודיעין.

להתמודדות טובה עם טרור חייבים מודיעין איכותי, ומכאן הקשר ההדוק בין השניים.

פודקאסט "הטרוריסט" מטעם המכון למדיניות נגד טרור (ICT) אירח לשיחה על הנושא את תא״ל (במיל׳) יוסי קופרוסר, רח"ט מחקר בזמן האינתיפאדה השנייה וראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בפודקאסט הם דיברו על האתגרים הייחודיים שמציב הטרור לגופי המודיעין, על מודיעין להתרעה על טרור, ההחלטה לצאת למבצע "חומת מגן", על "מרדף חם" שקופרוסר ביצע באופן אישי "מרדף חם" לתוך שטחי A, ועוד.

גיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה מוקדש לדיון במיגדר ומודיעין. הגיליון הוא פרי  שיתוף פעולה בין שני גופים שכתיבה ויצירת ידע פועל בארגון היא נר לרגליהם – המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן שמוביל בשנים האחרונות סדר יום פרו־אקטיבי של קידום נשים באמ"ן. 
ההחלטה לעסוק בנושא נובעת מכך שזהו, בראייתנו, אחד הנושאים המרכזיים שהעיסוק בו עשוי לשנות את ארגוני המודיעין ואת הדרך שבה הם פועלים ושיש לו השלכות על היבטים לאומיים שעל קהילת המודיעין לדחוף לכיוונם, כמו ייצוג הולם לנשים במשרדי ממשלה ובמגזר ההייטק וכן השפעה על האופן שבו מתחנך הדור הצעיר.
לגיליון שותפים מפקדים ומפקדות באמ"ן לצד מנהלים ומנהלות בארגוני המודיעין האחרים – המוסד והשב"כ. בנוסף, אנו מביאים את נקודת המבט של הסקטור האזרחי, בדגש לתחום ההייטק, אשר יכול להוות מקור להשראה וכן של המתרחש בנושא מעבר לים בקהילת המודיעין האמריקאית. פותח את הגיליון מאמרו של ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, אשר מקדם סדר יום של קידום נשים בארגון.

השיח המובא להלן נערך בין ‏דודי סימן טוב, סגן ראש המכון למתודולוגיה של המודיעין‏, ובין‏ ‏נ' הממונה על שוויון מגדרי ‏ויועצת ראש המוסד לענייני מגדר‏,‏ ‏וד‏'‏ לשעבר בכיר בארגון. בשיח עלו ‏תובנות על ‏תמונת המצב המגדרית במוסד בעבר ובהווה, ‏ה‏היבטים ‏ה‏מגדריים ב‏פעילות ה‏מבצעית‏ וכן בתפיסת הארגון ועיסוקו בקידום שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות ‏ל‏משרתים.ות ‏בו. מאמר זה מבשר את הוצאתו לאור של גיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק במגדר ומודיעין. זהו גיליון מיוחד שמבטא שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה לענף מדעי התנהגות (מד'ה) באמ"ן.

"הינני כאן" הוא המאמר הראשון מהגיליון הבא (מספר 8) של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", העוסק במיגדר ומודיעין ויוצא בשיתוף המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן. במאמר מציגות סא"ל שרית שפירא ורס"ן תמר ניסנבוים את התוכנית המערכתית שהותוותה באמ"ן בשנים האחרונות למיצוי ההון הנשי באמ"ן. בגיליון, שיצא לאור בשבועות הקרובים, שנפתח במאמר של ראש אמ"ן, ניתן יהיה לקרוא על נקודות מבט שונות בקהילת המודיעין בסוגית קידום נשים (אמ"ן, מוסד, שב"כ), כן ניתן יהיה להיחשף לשיח עם בכירות בקהילת המודיעין האמריקאית וללמוד מהמגזר הפרטי בישראל, בדגש לתחום ההייטק.

עמית המחקר ד"ר שי הרשקוביץ התראיין לאחרונה על אודות ספרו החדש לפודקאסט של אוניברסיטת הכוחות המיוחדים של ארה"ב. הפודקאסט עוסק בהשפעות של הטכנולוגיה על תחום המודיעין והוא מנסה להציג תובנות כמו גם הצעות מעשיות לפעולה במטרה לרתום את אותן התפתחויות טכנולוגיות לעשייה המודעינית. 

מאמר זה, שנכתב ע"י תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר, עוסק באתגרי המודיעין במלחמת רוסיה – אוקראינה.

הגיליון השביעי של כתב העת של המכון עוסק עוסק בשיתופי פעולה ושילוביות בין הארגונים המרכיבים את קהילת המודיעין הישראלית, בדגש על אמ"ן, המוסד והשב"כ. לאורך השנים היו תקופות ארוכות של מתחים ותחרות בין הארגונים (שהיה בהן היתרון של קנאת סופרים לצד בזבוז משאבים וכפילות) ומנגד תקופות של שיתופי פעולה והרמוניה. בעבר עסקנו כבר לא מעט ברעיון השילוביות, כולל ברמת הקהילה והבהרנו ששילוביות היא רמה גבוהה של חיבור בין ארגונים לצורך השגת משימת משותפת, החורגת מעבר לתיאום ושיתוף פעולה. בגיליון זה אנו מנסים להאיר אזור מורכב יותר והוא המרחב המשותף בין הארגונים השונים.

הניוזלטר המתודולוגי החודשי נכתב במטרה להנגיש בצורה מסודרת את תוצרי המכון השונים (מחקרי עומק, זרקורים וביקורות ספרים) במהלך אפריל-מאי 2021. בנוסף, אנו מעוניינים לשתף איתכם את החומרים הגולמיים בהם אנו נתקלים בעבודה היומיומית, ולשקף את השיח המודיעיני הקיים כיום בקהילת המודיעין העולמית ובקהילה שלנו.

הזרקור שנכתב ע"י ח', מנהל ביחידה לשיתוף פעולה בינלאומי בשב"כ, עוסק בנושא של השפעת אמון על שת"פ מודיעיני בינלאומי. הזרקור מבוסס על עבודת מאסטר תחת השם: "exploring the Influence of trust on International Intelligence Cooperation". העבודה מציגה מודל תיאורטי משולב, על בסיס מרכיבים ממספר תאוריות אקדמיות, שיושם על מקר מחקר של קהילת המודיעין האמריקאית, ובפועל על רשימת ספרי זיכרונות שכתבו בכירים לשעבר בקהילה.

המחקר המודיעיני בנושא המזרח התיכון מתמודד בשנים האחרונות עם סביבה מאתגרת באופן שהוא – לדעת רבים – חסר תקדים. סביבה זו היא תולדה של כמה קבוצות של תמורות ושינויים המתרחשים במקביל וקשורים זה בזה: התפתחויות במערכת הבינלאומית; השינויים במערכת האזורית; השינויים במאפייני המלחמה ובשדה הקרב ומהפכת המידע. הספר עוסק במחקר המודיעיני ובאופן התמודדותו עם סביבה מאתגרת זו. הוא מתבסס בראש ובראשונה, על הניסיון שצבר תת-אלוף במיל', איתי ברון, במשך שלושה עשורים של עיסוק במחקר המודיעיני ובעיקר בשלוש שנים וחצי סוערות שבמהלכן הוא כיהן כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. המהדורה הנוכחית, המעודכנת, של הספר כוללת גם תובנות חדשות ומעודכנות שברון פיתח בשנים האחרונות במסגרת הקורסים שלימד בנושא מודיעין באקדמיה ובתפקידו כסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

הגיליון השישי של כתב העת של המכון עוסק במודיעין רב-תחומי ובאופן יותר ספציפי בהתארגנות הרב-תחומית באמ"ן בשנים האחרונות, ששיאה בהקמת בסיסי אמ"ן המחברים גורמים מיחידות האיסוף והמחקר לאור משימה משותפת. מדובר במהפכה בעניינים מודיעיניים ששורשיה בעשור הראשון של שנות האלפיים, ובמסגרתה אמ"ן מיישם, לראשונה, שינוי מסדר שני בארכיטקטורה ובתפיסת ההפעלה של הארגון, כפי שהוקם לפני כ-70 שנה. כלומר, אין מדובר רק בקידום השילוביות באמצעות שינויים באופן חלוקת האחריות בין הגורמים המרכיבים את הארגון, באופן פיתוח הידע במסגרתו ובתהליכי זרימת המידע והידע בתוכו, שאפיינו את התפתחות החשיבה המתודולוגית באמ"ן זה קרוב ל-20 שנה, אלא בשורה של שינויים בעלי משמעות בזהות של הארגון ותתי-הארגונים המרכיבים אותו.המאמר הפותח את הגיליון נכתב ע"י ראש אמ"ן, האלוף תמיר הימן, אשר מוביל את תהליך השינוי של המודיעין הרב-תחומי באמ"ן. במאמר זה, ראש אמ"ן מסביר את חשיבות התפיסה החדשה ככלי לחיזוק היכולת של אמ"ן לעמוד במשימותיו. מרבית כותבי המאמרים בגיליון משתייכים למפקדים המובילים את השינוי מכל הדרגים וממערכים שונים. בכך הגיליון מבטא גישה של למידה על ההתנסות החדשה בצד ההשתנות, תוך שיתוף בלקחים.

סיכום כנס "מודיעין - סייבר, דיגיטל ובינה מלאכותית" שערך המכון בתאריך 02/12/2020 בשיתוף עם ישראל דיפנס ומחלקת הסייבר של אוניברסיטת בן גוריון. מטרת הכנס הייתה לסקור את ההתפתחויות האחרונות בתחומים אלו ולהבין כיצר טכנולוגיות אלו משפיעות על העשייה המודיעינית ועל יחסי אדם-מכונה במודיעין.