כתבה ראשית דף הבית

המאמר שלפניכם מאת עופר גוטרמן וסטיבן וגנר בוחן בוחן כיצד השתנו במשך כשני עשורים סדרי העדיפויות בקורס אמ"מ, קורס יסוד להכשרת חוקרים באמ"ן. מחקרם מבוסס על ניתוח איכותני של ספרי סיכום פנימיים, קידוד הקצאת השעות בארבעה מחזורים נבחרים והתייחסויות של כמה ממפקדי הקורס לשעבר. הממצאים מצביעים על מעבר מדגש על שפה, ידע היסטורי־אזורי ויסודות עיוניים לדגש גובר על גישה ישירה למידע, עיבוד נתונים ושיטות עבודה הניתנות ליישום מיידי. המעבר התרחש על רקע שינויים טכנולוגיים וארגוניים, בעוד שהפער בין השינוי הארגוני לבין תרגומו לתורה ולהנחיות הכשרה הותיר לסגלי הקורס מרחב רב לפרשנות וליוזמה. מרחב זה אפשר הסתגלות מהירה, אך יצר חוסר יציבות בהוראת חלק מכשירויות היסוד. מקרה הבוחן מסייע להבין גורמי רקע לחלק מן החולשות המודיעיניות שנחשפו לאחר 7 באוקטובר. המאמר טוען כי קורס יסוד דחוס יכול לפתוח את תהליך ההתמקצעות אך לא להשלים אותו, ומציע למסד רצף מחייב של הכשרה מקצועית והשכלה עיונית רלוונטית לאורך השירות.

שרית שפירא ודודי סימן-טוב סבורים ששורשי הכשל המערכתי של ה־7 באוקטובר חורגים, הרבה מעבר לתקלה איסופית או למחדל מחקרי נקודתי. לטענתם, מדובר בסימפטום של תהליך שינוי עמוק ב־DNA של קהילת המודיעין. מאמרם החדש מנתח את התרבות הארגונית ואת מנגנוני העומק שעמדו ברקע הדבקות בקונספציה שקרסה, ומצביע על כך שרצף ההצלחות המבצעיות והטכנולוגיות בעשורים האחרונים הוביל להפרת שיווי המשקל במספר צירי מתח ליבתיים. הם טוענים כי אובדן האיזון תרם להתפתחותו של "עיוורון מובנה" ופגע ביכולתה של המערכת לזהות שינוי במציאות, להכיל אי־ודאות ולערער על הנחות היסוד של עצמה. לבסוף הם ממליץ על ארבעה כיווני פעולה מרכזיים לביסוס הקהילה כמערכת לומדת: מיסוד אינטגרטור קהילתי; שיקום מרחב הספק; גיוון קוגניטיבי וגישור תרבותי ואיזון בין טכנולוגיה להבנה אנושית והשקעה מחודשת במחקר האסטרטגי.

ביקורת ספר מאת ד״ר אודי ערן על ספרו של איתי שפירא Israeli Defense and Intelligence Before and After October 2023: The Cultural Roots of Strategic Surprise and Resilience שיצא בהוצאת רוטלג׳ בשנת 2026.

כיצד משנה הבינה המלאכותית את יחסי הכוח בין מדינות, צבאות וחברות פרטיות? האם השליטה ביכולות אסטרטגיות עוברת בהדרגה מהממשלה אל חברות הטכנולוגיה? ומה משמעות הדבר עבור שדה הקרב, המודיעין והביטחון הלאומי? מוזמנות ומוזמנים לקרוא סיכום של כנס שהתקיים בצ׳אטהאם האוס שבו בכירים מעולמות הביטחון, הטכנולוגיה והמחקר עסקו בהשלכות של שילוב AI בלחימה ובפיקוד ושליטה, במתח הגובר בין ממשלות לחברות AI דוגמת Anthropic, בפערים הגיאופוליטיים בין ארצות הברית, סין ואירופה, ובאתגרים האתיים והאסטרטגיים שמציבה הבינה המלאכותית בפני מדינות וקהילות מודיעין.מסקנה מרכזית העולה מן הכנס היא שה-AI מזמנת אכן הזדמויות רבות בדגש על האצה של יכולות אך את שאלת שיקול הדעת היא אינה פותרת. לפיכך, מתחדדת החשיבות של קבלת החלטות אנושית אחראית ושקולה. 

קוראות וקוראים יקרים,
מוזמנים לקרוא סיכום המאמר "כשל פירוק המודיעין" מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, העוסק בביקורת על הגישה המקובלת במחקר מודיעיני, המפרקת את ניתוח האויב לרמות נפרדות של מלחמה או להבחנה בין כוונות ליכולות. המאמר טוען כי פירוק זה מוביל להבנה חלקית ולעיתים שגויה של המציאות, ומדגיש את התלות ההדדית בין כל הרמות והמרכיבים, תוך הדגמה באמצעות דוגמאות היסטוריות והצגת טעויות חוזרות בהערכת הקשר בין תפיסת מלחמה ליכולות. לאור זאת, מוצעת גישה אינטגרטיבית לניתוח, הרואה את היעדים, היכולות ותפיסת המלחמה כמערכת אחת, במטרה לשפר את יכולת ההתרעה והבנת האויב.


קריאה מהנה ומועילה

קוראות וקוראים יקרים,מוזמנים לקרוא סיכום וובינר שקיימנו במכון ב-29 במרס 2026 שעסק באוסינט בזירה האיראנית בעקבות המלחמה. בוובינר דנו בהזדמנויות, האתגרים והמתחים המעצבים את התחום כיום. השתתפו בוובינר, מלבד עמיתי המכון, דניאל רבנר, רועי צינמן, רועי בן-חורין, דנה פולק וע"ו, אשר הציגו נקודות מבט מגוונות – מהשפעה תודעתית ו-AI מתקדם, דרך חקירה דיגיטלית ואימות מידע, ועד עבודת מחקר יישומית מול ארגוני טרור.קריאה מהנה ומועילה

מוזמנות ומוזמנים לקרוא את המאמר של ראש המכון תא״ל (מיל׳) יוסי קופרוסר ועמית המחקר הבכיר ד״ר נעם אלון המציעים מבט מפוכח על המערכה מול איראן – לא דרך סיכום הישגים בלבד, אלא באמצעות ניתוח תרחישים אפשריים והשלכותיהם האסטרטגיות. קופרוסר ואלון מציגים ארבעה מסלולים מרכזיים להתפתחות המערכה, מאופטימי ועד מסוכן, ומדגישים את המתח בין הישגים טקטיים מרשימים לבין שאלות פתוחות לגבי סיום הלחימה, עתיד המשטר האיראני והשלכות אזוריות וגלובליות רחבות. המאמר התבסס על סדנה ודיון משותפים למכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. קריאה מהנה ומועילה וחג פסח שמח!

מאמרו של שרון טל, איש שב״כ בעברו וכיום עמית מחקר במכון, הסוקר את תולדות הור״ש, מציג אתגרים ובעיות מרכזיות ומסיים בתקווה שגם פורום הור״ש יכלל במסגרת רפורמה מקיפה שתיערך בקהילת המודיעין לאחר 7/10.

המאמר שלפניכם, מאת יואב נכטיילר, סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, זה עוסק באחת מהמשימות המאתגרות של ארגוני מודיעין – הערכת יציבות של משטרים. נכטיילר בוחן מהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על הצלחה או כישלון בזיהוי חוסר יציבות משטרית על בסיס ניתוח של שני מקרים היסטוריים בולטים – נפילת משטר השאה באיראן ב-1979 והתפרקות ברית המועצות ב-1991, מהזווית של המודיעין האמריקני. המסקנה הראשית מן המחקר הינה שהמפתח להצלחה או לכישלון בהתרעה אסטרטגית על יציבות משטרים טמון ביחסי הגומלין בין המחקר, האיסוף ומקבלי ההחלטות, וכי העיסוק בנושא מחייב להבין את ה"אקוסיסטם" השלם של ההשפעות ההדדיות בין שלושת הרכיבים הללו. בנוסף ממקרי הבוחן אנו למדים עוד על החשיבות הרבה לפיתוח ידע הנותן מקום לניתוח מעמיק ולספק, ובהתאם מציגים את הסכנה בהערכות תמציתיות שמסתפקות בשורות תחתונות ומתבססות על הנחות שלא ניתן להפריך עד לשלב מאוחר מדי. לקח נוסף הוא חידוד הצורך לגדר משאבים ברורים לטובת משימה זו, הן במחקר והן באיסוף על סוגיו השונים, וכן להקצות קשב ייעודי לעיסוק בה בקרב מקבלי החלטות והדרגים הבכירים בארגוני המודיעין.  

ראו את שני הדוחות החדשים במסגרת "מבט-על":דוח המסכם את תחרות הניבוי הראשונה - תחרות מנבאי העל. בדוח תוכלו לראות מה מהאירועים אכן התרחשו, ואת ההשוואה בין ביצועי המומחים, המשתתפים שאינם מומחים ומודל ה-AI.דוח המציג את תחזיותיהם של 122 המשתתפים בתחרות הניבוי השנייה, "מבט לסוף השנה", בחלוקה לשלוש קבוצות: מומחים, משתתפים שאינם מומחים ומנצחי התחרות הראשונה.נזכיר כי "מבט-על" הינו האתר המחקרי הראשון מסוגו בישראל לחיזוי אירועים עתידיים באמצעות חוכמת ההמונים. האתר נועד לשמש בסיס למחקר בסיסי ויישומי, במטרה להפיק תובנות על היכולת האנושית לחזות את העתיד, וכן לתרום להפצת והטמעת עקרונות של הערכה נכונה בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות בישראל. המיזם נולד מתוך שיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל גלעד וצוותו באוניברסיטת תל אביב וסא"ל (מיל') נעם אלון שמוביל את הפרויקט מטעם המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין.  

במאמר תגובה למאמרם של מיכאל מיליקובסקי ושרון שגיא, אל"מ (מיל') גלעד איזין מתנגד לטענה כי עצם הציפייה להתרעה למלחמה פוגעת בלמידה האסטרטגית. במקום, הוא טוען כי לא נכון לבטל את מושג ההתרעה האסטרטגית או לראות בו עיוות, אלא להפך – יש לעדכן אותו. לדבריו, על המודיעין לא רק לספק "התרעה ממשית" על מי, מה, מתי והיכן, אלא גם "התרעה בסיסית" – התרעה שמטרתה לעורר בחינה מחודשת של הנחות היסוד והתפיסות על האויב ועל המציאות.איזין מדגיש כי תפקידו של המודיעין האסטרטגי הוא לאתגר את תפיסות היסוד של הדרג המדיני והצבאי, ואף לפרסם "התרעה בסיסית" רשמית כאשר הוא מזהה פער בין ההנחות לבין המציאות. בכך, טוען איזין, ההתרעה הבסיסית היא לב-ליבו של העיסוק המודיעיני, ולא מכשול בפניו.

המאמר שלפניכם מתמקד במושג שהפך למעין "פרה קדושה" בעבודת המודיעין - התרעה אסטרטגית / התרעה למלחמה. הפתעת 7 באוקטובר 2023, בדומה להפתעה ביום כיפור (1973) ולהפתעות אסטרטגיות נוספות בהיסטוריה, התרחשה ללא התרעה (למרות שמידע רלוונטי היה קיים ברשות הצד המופתע במקרים דומים בעולם). כבר עשרות שנים דנים ברי סמכא בעולם המודיעיני בהגדרת המושג. מאמר זה יטען כי המושג התרעה אסטרטגית / התרעה למלחמה הינו עיוות שנוצר מהעתקת מושג וכלי מבצעי (התרעה) מהסביבה האופרטיבית – טקטית (סביבה פיזיקאלית, בגזרה מצומצמת, בזמן מתוחם ובחיבור לגורמים המבצעים) לסביבה האסטרטגית (מופשטת, סבוכה, התהוות שאינה ליניארית). עיוות זה הוא גורם מכריע בהיווצרות הפער / היסט המוביל להפתעות אסטרטגיות ולמפלי הציפיות מהמודיעין שממילא אינן ניתנות להשגה. ההיתלות בו פוגעת ביכולת הלמידה של מערכות בהקשר התמודדות ופיתוח מענה רלוונטי.המאמר נכתב על ידי תא"ל (במיל') שרון שגיא אשר שירת במגוון תפקידים באמ"ן, בין היתר כקמ"ן פקמ"ז וסרח"ט מחקר וסא"ל (במיל') מיכאל מיליקובסקי ששירת במגוון תפקידים באמ"ן, בין היתר כקמ"ן אוגדת הגליל ורע"ן מחקר בפקמ"ז.

דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין.  המאמר נכתב על ידי יוני הרץ, ראש אגף בדימוס בשב"כ שבאחד מתפקידיו כחבר מטה השירות הקים וניהל את מטה מחקר ועיצוב מדיניות בשירות הביטחון הכללי. מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

המאמר שלפניכם עוסק בהשפעת העידן הדיגיטלי על תהליכי פיתוח הידע באמ"ן, תוך בחינה של אימוץ טכנולוגיות ושיטות פעולה מהעולם האזרחי, ובפרט גישת ה"שיבוש". במאמר מראה סא"ל (מיל') צחי דוידי, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ובוגר 8200 ויחל"ם כיצד אימוץ מערכות דואר אלקטרוני, פלטפורמות מבוססות "משיכה", רשתות מידע מבוזרות וכלי בינה מלאכותית יצרו שיפור בתפוקה ובקצב העבודה, אך גם ערערו את מבני האחריות, הבקרה וההיררכיה באמ"ן. באופן זה, מתחקה דוידי אחר הפיכתה של 8200 מיחידת סיגינט ליחידת סב"ר, ובוחן את תהליך השחיקה במעמד הקבר"ים ואת התמסמסות ההבחנה בין איסוף למחקר. הוא מציע לראות בשינויים הללו תוצאה של שילוב בין החלטות מלמעלה ובין יוזמות מלמטה, אך גם כתהליך שלא לווה במנגנוני תיקון ובחינה ביקורתית מספקת. לטענתו, אובדן חגורות ההגנה הפורמליות והבלתי פורמליות באמ"ן היה בין הגורמים לכשל המודיעיני באוקטובר 2023. מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

במלחמת 7 באוקטובר  הופיעו יוזמות אזרחיות שפעלו באופנים המזכירים תהליכי מודיעין קלאסיים – באיסוף מידע, עיבודו, ניתוחו והעברתו לשם פעולה. יוזמות אלה כללו חמ״לי מתנדבים לאיתור נעדרים וחטופים, התארגנויות לאיתור פעילות חמאס בסמוך לגבול, התארגנויות הסברה אזרחיות בזירה הבינלאומית, ומיזמים לניטור דיסאינפורמציה והשפעה זרה ברשתות החברתיות. המאמר מתאר את יתרונותיהן: תגובה מהירה, שימוש ביכולות טכנולוגיות חדישות, וחדשנות ארגונית; לצד דילמות של פיקוח, סינכרון ואתיקה. תרומת המאמר חורגת מהתיעוד האמפירי, ומציעה חשיבה מחודשת על הגדרת המודיעין: לא רק כמערכת ממלכתית, אלא כתהליך חברתי רחב שמתרחש גם מחוץ למוסדות המדינה. מקרי הבוחן ממחישים את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין קהילת המודיעין ליוזמות אזרחיות, ואת הצורך במודלים מוסדיים שיאפשרו מענה מבוקר, משתף ואפקטיבי לאתגרי ידע במצבי חירום ולחימה.מחברי המאמר הם דודי סימן טוב, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושובל בן יאיר, חוקרת במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. לבסוף, מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

במאמר מנתח תא"ל (מיל') יוסי קופרוסר את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענתו, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. במאמר קורא קופרוסר לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות.מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

במאמר שלפניכם טוען ראש אמ"ן לשעבר וכיום יו"ר המל"מ, אלוף במיל' אהרון זאבי פרקש שעדכון תפיסת ההתרעה והמודיעין בתפיסת הביטחון, באסטרטגית צה"ל ובתפיסת סוכנויות המודיעין הוא צו השעה אחרי אוקטובר 2023. לדבריו, לקחי "חרבות ברזל" מחייבים אפיון מחדש של צרכי המודיעין במישור הצבאי, המודיעיני, הביטחוני והלאומי. מאמר זה מצטרף לשורת מאמרים שפרסמנו לאחרונה ומהווה אף הוא חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

המאמר שלפניכם סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד. כותב המאמר הוא שרון טל, איש שב"כ בעברו וכיום חוקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. המאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות. 

המאמר שלפניכם בוחן את דעיכת היכולת של קהילת המודיעין הישראלית לספק התרעה על מלחמה, לאורך העשורים שקדמו למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. בניגוד להסברים ממוקדי אירוע, המחברים מציעים פרספקטיבה ארוכת טווח ומערכתית, החושפת תהליכים הדרגתיים של שינוי תפיסתי, מבני וטכנולוגי, שהחלישו את היכולת לייצר "התרעה כמשמעות", כלומר, לעצב הבנה אפקטיבית של סכנה אסטרטגית מתקרבת, באופן שמסוגל להניע לפעולה. בלב המאמר ניצבת הטענה כי התרעה, שהייתה במשך עשורים הרעיון המסדר של אמ"ן ושל תפיסת הביטחון הישראלית, חדלה מלתפקד ככזו. היא – יחד עם משימת בירור המציאות – הוחלפה ברעיון מסדר אחר, שהתקבע תחת המושג "עליונות מודיעינית" והשתלבות המודיעין ביוזמה מבצעית ובלחימה (מב"ם, מטרות ולוחמ"מ). המאמר מציע מסגרת תפיסתית והיסטורית להבנת התמורה הזו, וקורא להטמיע תרבות של ניהול סיכונים בתהליכי שינוי של קהילת המודיעין ושל תפיסת הביטחון העתידית.   

כשלונה של קהילת המודיעין הישראלית בשבעה באוקטובר 2023 המחיש באופן חד את הצורך הדחוף בהעמקת המקצועיות המודיעינית: ביסוס תשתית של ידע וערך הלמידה המתמדת, חידוד החשיבה הביקורתית, שיפור מתודולוגיות המחקר וההערכה, הבנת המורכבות ביחסי המודיעין והקברניט, פיתוח רגישות לדינמיקות מורכבות, לתפניות ולהפתעות, ומודעות לשינויים בעולם המודיעין ובסביבה האסטרטגית, הטכנולוגית והאופרטיבית המשפיעה עליו.רשימת הקריאה שלפניכם נועדה לשמש כלי לפיתוח מקצועי של אנשי המודיעין בישראל – חוקרים, אוספים, אנשי מבצעים ומנהלים כאחד. היא גם יכולה לשמש כרשימת קריאה בסייסת לאלו השואפים להתפתח כחוקרים אקדמיים בלימודי המודיעין. הרשימה כוללת ספרות מגוונת, קלאסית ועכשווית, מהארץ ומהעולם, העוסקת הן בהיבטים ליבתיים של עבודת המודיעין – התרעה, הערכה, קבלת החלטות ויחסי מודיעין-מדיניות – והן בנושאים חוצי-תחומים כמו קוגניציה, אתיקה, חדשנות טכנולוגית ותרבות אסטרטגית. הרשימה נבנתה מתוך כוונה לאפשר העשרה רב-תחומית, לעודד חשיבה ביקורתית ולתרום לגיבוש קהילת מודיעין מקצועית, לומדת, מתקדמת ומחויבת.

עניינו של המאמר שלפניכם בשאלה מדוע עניין האלימות המינית, כדפוס פעולה שיטתי, לא עלה כלל בתודעת המודיעין הישראלי כתרחיש אפשרי לפני 7 באוקטובר 2023. הטענה של המאמר היא שהקושי להעלות את האפשרות שדפוס פעולה כזה יכול היה להתממש גם בזירה בעזה, מעיד על מערכת כשלי חשיבה, הבנה ודמיון שכוללת שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה, משקפת היעדר ידע והרחקת ידע של איום האלימות המינית כנשק מלחמה בסכסוכים מזוינים; השנייה כוללת טעויות והנחות שגויות ביחס לחמאס כאויב, לסיווג המערכת הפלסטינית ולהבנת העימות איתה; והשלישית קשורה בהנחות יסוד עמוקות של הישראלים על עצמם, אשר משמשות בסיס לחשיבה הביטחונית הישראלית של העשורים האחרונים.                                                                   המאמר מציע ארבעה כיווני פעולה כדי לצמצם כשלים כאלה בעתיד: האחד, הצורך להכיר בכך שדפוסים שמופיעים בסכסוכים במקומות אחרים יכולים בהחלט להופיע גם בסכסוכים "שלנו", ושסיווגם ככאלה שאינם רלוונטיים יכול להתברר כשגוי לחלוטין; השני, הצורך להכיר בכך שחשיבתנו מושפעת לא רק מהעיוותים התפיסתיים המוכרים, אלא גם ממערכת של קודים תרבותיים וחברתיים שאינם מאפשרים לנהל דיון חופשי בנושאים המוגדרים כ"טאבו"; השלישי, הצורך להכיר ולהיות מודעים להשלכות של הדימוי על אודות עליונותה הכללית והצבאית של ישראל גם על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה; והרביעי, הצורך לפתח עומק ורוחב של חשיבה ומחקר שאינם מאפיינים כיום את המערכת הביטחונית הישראלית.כותבי מאמר זה הם תא"ל (מיל') איתי ברון, שהיה בין השנים 2011–2015 ו-2024 ראש חטיבת המחקר באמ"ן ושירה ברביבאי-שחם, לשעבר מפקדת במערכת הביטחון וחוקרת ביטחון לאומי. לבסוף נציין כי המאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

במאמר זה בוחן אל"מ (מיל.) ד"ר אסף הלר תהליכי שינוי מבניים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר הובילו לשינוי תרבותי ולשחיקה הדרגתית ביכולתו לעסוק בסוגיות אסטרטגיות ובהבנת מציאות מורכבת. תהליך זה כלל טשטוש מתמשך בין גבולותהאיסוף והמחקר, מיקוד הולך וגובר בהגיונות טקטיים ובפעילות מבצעית, והיעדר עיסוק שיטתי בעבודת ההערכההמודיעינית, על יסודותיה המתודולוגיים הייחודיים. כל אלה הביאו להיחלשות יכולות החשיבה האסטרטגיתוהמערכתית של אמ"ן, במקביל להתחזקותן של יכולות אחרות, בעיקר בתחומים הטכנולוגיים והמבצעיים. על רקע זה, המאמר מציע ניתוח ביקורתי של הפער בין הדימוי העצמי של קהילת המודיעין ובין כושר ההבנה והלמידה שלה, ומציב סימני שאלה עמוקים בנוגע ליכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד. המאמר מהווה חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי התומך את התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי המודיעין ביחידות, מרכז המודיעין לתמרון, וגורמי איסוף ומחקר שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב-זרועית.מאמר זה נכתב על ידי אל"מ (מיל') גלעד איזין, עמית מחקר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר באמ"ן, והוא מהווה חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

המאמר שלפניכם עוסק בהשפעת התרבות הארגונית באגף המודיעין על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת. הוא מציג מתחים אירגוניים, כגון בין עבר לעתיד, בין טכנולוגיה למחקר ובין היררכיה לנועזות מחשבתית. המאמר מזהיר מפני השתקה ותוקפנות כלפי דעות חריגות, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של אקלים אירגוני בטוח המאפשר שיח פתוח וביקורתי כתנאי לשיפור תפקוד הארגון והפקת לקחים לעתיד.המאמר נכתב על ידי סא"ל (מיל). שרית שפירא, יועצת ארגונית שכיהנה עד אמצע שנת 2023 כראשת מערך מדעי ההתנהגות של אגף המודיעין. לפני כן הובילה את תחום הפיתוח הארגוני ביחידה 8200 ושימשה כיועצת ארגונית של מגוון יחידות באגף המודיעין, של המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם), ושל מגוון יחידות שעוסקות בבניין הכוח והפעלתו בצבא היבשה. לבסוף, נציין שהמאמר הינו חלק מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

שמחים להעביר לכם מאמר חדש של עפר שלח, לשעבר חבר ועחו״ב וועמ״ש. לטענתו של שלח, המפתח לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות הקשורים במודיעין, אינו נעוץ ברפורמות בארגוני המודיעין, אלא בשינוי התרבות האסטרטגית הישראלית, שמתאפיינת בהיררכיה, שיח קונפורמי ופוליטיזציה סמויה. המאמר הוא סנונית ראשונה מתוך ספר ״המודיעין והשבעה באוקטובר״, שיפורסם במהלך השנה בשיתוף פעולה של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת מערכות.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא את המאמר "מחשבות על מתודולוגיה במחקר מודיעיני, על פלורליזם ועל מה שביניהם" מאת תא"ל (מיל') ראובן אייל המתפרסם במסגרת "במת האורח" במכון. במאמר מציע אייל מבט מעמיק על המתודולוגיה המודיעינית, דן בחשיבות הפלורליזם בניתוח מודיעיני ומעלה סוגיות רלוונטיות על יחסי מודיעין וקברניטים, בקרת איכות במודיעין, והאתגרים שמציבות טכנולוגיות חדשות דוגמת בינה מלאכותית.

המאמר עוסק בקמפיין ההשפעה הזר "איסנאד", שיזם עזאדין דווידאר, מתנגד משטר מצרי גולה, ותומך בחמאס במהלך מלחמת חרבות ברזל. הקמפיין, שהחל בדצמבר 2023, עושה שימוש בטקטיקות של לוחמה פסיכולוגית ומתנהל ברשתות החברתיות. במסגרת הקמפיין, מתנדבים מתחזים לישראלים ומפיצים מסרים בעברית במטרה להגביר את הלחץ הציבורי בישראל לסיים את המלחמה, תוך דגש על שחרור חטופים והעברת ביקורת על ההנהגה הישראלית.מוביל הקמפיין מנצל את השסעים בחברה הישראלית, בעיקר מחלוקות הפוליטיות סביב ניהול המלחמה, כדי לערער את תחושת הביטחון ולהגביר את הלחץ הציבורי על הממשלה. הפעילים בקמפיין מתחזים לישראלים תומכי שמאל ומשתמשים במסרים שנועדו להשתלב בשיח הפוליטי בישראל. למרות חשיפתו בתקשורת הישראלית ומאמצים  אזרחיים להיאבק בו קמפיין "איסנאד" ממשיך לפעול, דבר שממחיש את הצורך בפיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם התערבויות זרות. המאמר גם מדגיש את הממד הדיגיטלי והטכנולוגי של קמפיין איסנאד, אשר עושה שימוש נרחב בכלים דיגיטליים כמו רשתות חברתיות, כלי מעקב וניתוח נתונים, ושירותי VPN המאפשרים לו לפעול בצורה אפקטיבית.  בסיכום המאמר, מוצגות מספר המלצות להתמודדות עם קמפיינים דומים, תוך הדגשת הצורך בפיתוח אסטרטגיות אפקטיביות למאבק בהשפעה זרה. מומלץ להעמיק את שיתוף הפעולה בין גופים מדינתיים לבין ארגוני חברה אזרחית, במטרה לזהות ולנטר מסרי השפעה זרה באופן מהיר ומדויק. כמו כן, יש להטמיע כלים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי וניטור פעילות חשודה ברשתות החברתיות, עם דגש על הגברת הפיקוח על פרופילים מזויפים ועל תופעות של התחזות. נוסף על כך, מודגשת החשיבות הרבה שבהעלאת המודעות בקרב הציבור בישראל לאיומים מסוג זה, כדי לחזק את החוסן החברתי מול ניסיונות השפעה חיצוניים.המאמר הינו חלק מגיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

המאמץ לשמר ולשפר את האפקטיביות של המפעל המודיעיני בעידן המידע, לצד ההתפתחות המהירה ביכולות העיבוד, יצרו בעשור האחרון שינויים מהירים באופן עשיית המודיעין בכלל, ובמקצועות המודיעין בפרט. מחשבה רבה הוקדשה בשנים אלה לעדכון צורות ההתארגנות של גופי המודיעין, בדגש על התארגנות רב תחומית באופנים שונים. בנושא זה עוסקים גם צמד המאמרים שפרסמו אל"מ ב' וסא"ל מ' וגלעד איזין באתר "המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין", המשקפים את העיסוק האינטנסיבי באמ"ן בסוגית התאמת צורות ההתארגנות לתמורות שחלו (או לא) בתהליך המודיעיני בעידן המידע. 

המאמר שלפניכם עוסק במבצעי השפעה שנועדו לפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של ישראל בזירה הבין־לאומית, עם דגש על שני מקרי מבחן בבריטניה וביפן, בשניהם עמדה חברת אלביט כיעד להשפעה ולפגיעה כלכלית ואסטרטגית. המאמר מתאר את שיטת הפעולה של מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות, הכוללים תיאום בין ארגונים אקטיביסטיים לבין מערכים מתוזמרים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מציע כיווני התמודדות ראשוניים עם איומים אלו, בהם, חיזוק היכולת לאתר מבצעי השפעה מתוזמרים ברשתות החבתריות, פיתוח שיתופי פעולה בין־לאומיים ובטחוניים-אזרחיים, חיזוק חוסן דיגיטלי וגיבוש מנגנוני פעולה משפטיים וביטחוניים להתמודדות עם מבצעי השפעה בזירה הדיגיטלית.המאמר הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא סיכום של היום הראשון במסגרת הכנס הכנס הישראלי השנתי ללימודי מודיעין בהובלת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומכון דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים, שהיה בסימן "הפתעות אסטרטגיות – האם גזרת גורל?". יום זה היה סגור עבור חברי/ות פיל"ם וחוקרות/ים מקהילת המודיעין בנושא רפורמות ולקחים של קהילת המודיעין הבריטית בעקבות חוויית הכישלון שחוותה בראשית שנות ה-2000.  ביום העיון הציגו חוקרים של קהילת המודיעין הבריטית; פרופ' ג'ון פריס, מרצה במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת קלגרי שבקנדה המתמחה במדיניות הביטחון והאסטרטגיה של בריטניה ובהיסטוריה של המודיעין הבריטי ושימש כהיסטוריון הרשמי של שרות מודיעין האותות  הבריטי וד"ר כריסטיאן גוסטפסון, סגן ראש המרכז ללימודי מודיעין וביטחון וראש תכנית ה-MA בלימודי מודיעין וביטחון של אוניברסיטת ברונל שבלונדון.אירועי ה-7 באוקטובר הינם מקרה בוחן משמעותי לכל הקשור בכישלונות מודיעיניים, לא רק לקהילה הישראלית אלא לקהילת המודיעין העולמית כולה. באותה המידה, כישלונות מודיעיניים של קהילות שונות בעולם הם משמעותיים ללמידה עבור הקהילה הישראלית, וככל שנפיק מהם יותר לקחים כך נהפוך לאנשי מודיעין טובים יותר.

מאמר זה בוחן את השימוש של רוסיה בסוכני השפעה אזרחיים להשגת השפעה פוליטית וכלכלית במדינות המערב. מאז סוף המלחמה הקרה, רוסיה מפעילה סוכנים שמטרתם לשנות את דעת הקהל ולהטות את המדיניות במדינות היעד. הפעילות הרוסית כוללת שימוש בסוכנים גלויים, סמויים ו"אידיוטים שימושיים". מאמר זה בוחן את ערוצי הפעולה הכלכליים של סוכני השפעה כגון תרומות פוליטיות, מימון מכוני מחקר וארגוני לובי, ומעורבות בתקשורת ובתרבות ומביא כדוגמא את פעולותיהם של אוליגרכים רוסים שמשתמשים בהונם ובקשריהם להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות עבור רוסיה.המאמר מציג את המדיניות האמריקאית והבריטית כלפי השפעה זרה ומזהה את הכשלים הרגולטוריים שמאפשרים את הפעילות הזו. במיוחד לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2016, עלתה המודעות לחשיבות הזיהוי והטיפול בהשפעה זרה. הצעת חקיקה לשינוי חוק רישום סוכנים זרים (FARA) בארצות הברית נועדה לחזק את האכיפה ולצמצם את ההשפעה הרוסית. המאמר מדגיש את החשיבות של מערכות רגולטוריות חזקות לשמירה על יציבות המשטרים הדמוקרטיים ולמניעת השפעה זרה המזיקה לתהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיות.המאמר הינו חלק מגיליון 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

המאמר שלפניכם עוסק בלוחמת התודעה הרוסית, המתמקדת בהשפעה פסיכולוגית על מדינות וקהילות ברחבי העולם, תוך ניצול "נשק המידע" ליצירת אפקטים תודעתיים רחבי היקף. המאמר מציג את התפתחות תפיסת התודעה בעידן הסובייטי ואת התאמתה לעידן הנוכחי, במיוחד תחת הנהגתו של פוטין. לוחמת התודעה נחשבת לתחום עימות עצמאי ושווה ערך ללוחמה צבאית קלאסית, ומשמשת את רוסיה במאבקה מול המערב במישור התודעתי. המאמר מתמקד בשימוש של רוסיה במערך השפעה גלובלי במלחמת אוקראינה ובמלחמות אחרות, ובוחן כיצד פעילות זו סייעה למוסקבה להפעיל לחץ על יריביה, לערער יציבות פוליטית במדינות מערביות, ולחזק את מעמדה הגלובלי. המאמר גם מתאר את השימוש של רוסיה בנושאים הישראלי והיהודי לקידום מטרותיה, ואת ההתמודדות של המערב מול איום זה. המאמר נכתב ע"י ד"ר יעקב פלקוב, עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומרצה אורח באוניברסיטאות תל אביב ורייכמן והוא מהווה סיכום מעודכן לאפריל 2024 של מחקר מקיף שפורסם במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרס 2023 בנושא זה.

בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים בשיח הישראלי שלל פעולות השפעה עוינות שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עברה פעילות ההשפעה האיראנית להתמקד בנושאים הקשורים למלחמה, לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח הישראלי סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות בתוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית ופעלה בו בזמן הן להשפיע על הציבור הרחב והן לבצע פעולות השפעה על יחידים לטובת קידום מטרות מבצעי ההשפעה.

מאמר זה בוחן את מבצעי ההשפעה האיראניים שפעלו בישראל במהלך "מלחמת חרבות ברזל" ונשען על תשתית ידע רחבה של ניתוח מבצעי השפעה ורשתות איראניות רבות שפעלו בשיח הישראלי בשנים 2020–2022 ופורסמו בתקשורת הישראלית והבין־לאומית. המאמר מביא מבט צופה פני עתיד הכולל הערכה והמלצות לרשויות המדינה, לחברות המפעילות את הפלטפורמות, לגופי תקשורת, לגורמי חברה אזרחית ולציבור.

יצוין כי מדובר במאמר המשך למאמר "התערבות זרה והשפעה איראנית ברשתות החברתיות בישראל". שניהם חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי. הגיליון כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה ואיראן), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כמו כן, הגיליון מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"ם).

כלי השפעה כלכליים הם אמצעי פעולה אסטרטגיים בארגז הכלים של קובעי המדיניות בעולם. ממאבק האיתנים בין המעצמות הגלובליות, דרך התחרות על ההשפעה האזורית במזרח התיכון ועד למלחמת "חרבות ברזל" - הכלי הכלכלי נשלף ראשון, ולעיתים גם אחרון. מאמר זה יתאר את האופי של כלי ההשפעה הכלכליים, יבחן מקרי בוחן אחדים מהעת הנוכחית וידון במשמעויות לישראל. בין היתר, נטען כי נוכח עליית קרנו של הכלי הכלכלי בעולם, והאיום הגאו־כלכלי על ישראל עצמה בפרוט מאז פרוץ המלחמה בעזה, ישראל לא יכולה להישאר אדישה. עליה לפתח אסטרטגיה גאו־כלכלית מקיפה שמביאה בחשבון את עוצמותיה ואת חולשותיה הכלכליות, את האיומים עליה, את מערכת הבריתות והיריבויות שלה ואת מיקומה הגאוגרפי.

המאמר שלפניכם מציג תחילה את עקרונות מלחמת המידע הרוסית כפי שבאו לידי ביטוי בעשור האחרון ובתוך עיון במופעיה בישראל. לאחר מכן עובר להציג בהרחבה את שלושת המאמצים לקידום מסרים פרו־רוסיים במהלך המלחמה בישראל - קמפיין ה"דופלגנגר", כתבות ממומנות בתקשורת הישראלית וקבוצת הטלגרם "אוקרונאצים"- ואת מידת השפעתם על השיח הציבורי בישראל בימי המלחמה. זאת על ידי מיקוד בפרסומים שהופיעו בשפה העברית מיום פרוץ המלחמה בגופי חדשות מרכזיים בישראל, ברשתות חברתיות ובאתרי פורומים. לבסוף מוצע ניתוח השלכותיה של הפעילות הרוסית, תוך מבט על תרחישי פעולה אפשריים נוספים מצידה וכן המלצות מדיניות שיסייעו ביצירת מענה למגמה זו. 

מאמר זה מסכם את העקרונות לחשיבה, תכנון וביצוע מבצע השפעה במרחב הסייבר בעידן של בינה מלאכותית. המאמר ינתח כיצד הבינה המלאכותית מאפשרת קפיצת מדרגה באיכות ובעוצמת פעולות אלה ("נשק שובר שוויון"), ויציג את האתגרים המתהווים בעקבות שימוש בכלים אלה. טענת המחבר היא שהפיתוחים הטכנולוגיים, והמשך המגמה הנוכחית צפויים להגביר את המוטיבציה של בעלי אינטרס להתערב ולהשפיע באופן שעלול לערער את תפיסת המציאות ולהוביל לנזק חברתי ופוליטי ממשי. נוכח פוטנציאל הנזק, דרושה מודעות גבוהה יותר לסכנות כמו גם השקעה בפיתוח כלי ניטור ומניעה ברמה הלאומית. המאמר נכתב על ידי סא"ל ת"ז (משרת באמ"ן). כמו כן, המאמר הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ). 

המאמר פותח בתיאור של הרשתות המרכזיות שפעלו בשיח הישראלי בשנים האחרונות, בהמשך מוצג ניתוח של התופעה וזיהוי דפוסי הפעולה המרכזיים של המבצעים ובסופו יובאו המלצות למדינות, לממשלה, לגורמי חברה אזרחית ולציבור. מטרתו היא לבחון חשד להתערבות זרה בשיח הישראלי ברשתות החברתיות בישראל, לאפיין את התופעה ולהציע מדיניות להתמודדות עימה.תיחום תקופת המחקר: המחקר כולל דיון במבצעי התערבות זרה שפעלו ברשתות החברתיות בישראל בשנים 2020 עד סוף 2022. 

לפני מספר שנים נעצרה ברוסיה נעמה יששכר, מטייל ישראלית. לכאורה מעצר מקרי אולם למעשה חלק ממבצע השפעה רוסי על ישראל ששילב מהלכים תקשורתיים (בישראל וברוסיה) ומאמצים נוספים לתכליות דיפלומטיות אסטרטגיות. במאמר מנותחת פרשת יששכר כקמפיין השפעה אינפורמטיבי-פסיכולוגי במסגרת לוחמת המידע הרוסית נגד ישראל.  במסגרת זו מוצג האופן בו הצליחו הרוסים להשפיע על סדר היום התקשורתי הישראלי תוך שמירה על מרחב הכחשה לפעילותם. בסופו של דבר, גם אם מבצע השפעה זה לא הביא לרוסיה את ההישגים שקיוותה להם ואף חזר אליה כבומרנג במובנים מסוימים נידרש ללמוד ממקרה זה על הצורך לזהות בזמן אמת מבצעי השפעה כדי להתמודד עימם ככאלה. מאמר זה הינו חלק ממזכר העוסק בהשפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי, העתיד לצאת לאור בקרוב. המזכר כולל מאמרים הבוחנים את האתגר מנקודת מבט של יריבים (דוגמת רוסיה, איראן וסין), ודן בהיבטי אופן ההשפעה. כן תיכלל בו בחינת האתגר בשגרה וגם בעת שיבוש תהליכים דמוקרטיים, העמקת שסעים חברתיים, מערכות בחירות ואף מלחמה. המאמרים משקפים חיבור בין הבנות מערכתיות לבין המדיניות הנדרשת כמענה בישראל וגם במדינות מערביות. המזכר מסכם פרויקט משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין (המל"מ).

ספרו של אייל דגן "החקירה הפרונטלית" בוחן את החקירה המודיעינית ככלי ללחומה בטרור, גישות שונות בחקירה וכן חקירה בעידן של פוסט אמת וקישוריות בעידן הדיגיטלי. דגן, בעברו אש אגף החקירות בשב"כ, שואל האם חקירה היא מדע. הספר כולל גם פרק מאת יצחק אילן (ז"ל) שמילא אף הוא את תפקיד ראש אגף החקירות באירגון.
זה אינו ספר הדרכה אלא נועד, כפי שכותב דגן, לפרוס את רוחב היריעה, של העיסוק בתחום – בין אומנות לבין עולם התוכן של המכירות - החוקר מנסה "למכור" לנחקר "מוצר" שנקרא "סיום חקירה" תמורת תשלום בדמות "הודאה". 
הספר היה אמור לצאת לאור לפני ה-7 באוקטובר והוצאתו לאור נידחתה. במלחמה התבררה החשיבות והיחודיות של החקירה להשגת מודיעין שסייע באופן מהותי ועמוק להשגת מטרות המלחמה. הקדמה לספר נכתב על-ידי רוני אלשייך, סגן ראש השב"כ לשעבר.

במרבית הדמוקרטיות המערביות, האינטרנט והרשתות החברתיות מחליפים את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מרכזי של חדשות ומידע, במיוחד עבור צעירים ומיעוטים תרבותיים. בשנים האחרונות, פלטפורמות התוכן המקוונות הפכו לזירה המרכזית של פעילות חברתית וכלכלית בעולם כולו - בישראל במיוחד - המתאפיינת בהיקף שימוש נרחב במיוחד ברשתות חברתיות בהשוואה לרוב מדינות העולם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא את מאמרו של ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי ועמית מחקר בכיר במרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות באוניברסיטת תל אביב.

במאמר מציג וינר כיצד התבססותן של הרשתות החברתיות כערוץ מרכזי של שיח ציבורי ומקור מידע מרכזי, הופכת להיות פוטנציאל להשפעה והתערבות זרה בתהליכים דמוקרטיים, כמו שיבוש מערכות בחירות או השפעה ומניפולציה על השיח ועל דעתם של אזרחי המדינה במטרה לערער את הלכידות והיציבות. כפתרון לכך, במאמרו וינר מבקש להעשיר את הדיון הביטחוני והמשפטי על הסיכונים והאיומים הייחודיים של המרחב המקוון עבור הציבור הישראלי ומציע לגופי הביטחון והמחקר הישראליים ארגז כלים רעיוני ואמפירי להבנת המישורים השונים של השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשתות החברתיות, עם המשמעויות המגוונות שלהם עבור רשויות אכיפה וביטחון מדיניות בישראל.

 

 

מאמר זה הינו חלק מגיליון מספר 10 של כתב העת "מודיעין הלכה למעשה" שיעסוק בהשפעה והתערבות זרה.

הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  מוזמנים ומוזמנות לעיין בספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שיצא לאור הוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בספר מציג הלר  מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   

במאמר הפותח גיליון זה מונה אלון ששון רשימת גורמים המקדמים או חוסמים חדשנות בארגוני המודיעין. בנייר קצר זה מבקש ג.ח, לשעבר ראש מרכז האיסוף והמל"מ במשרד ראש הממשלה, להציג בקיצור את הניסיון האישי שלו בשימוש בחדשנות כעיקרון ניהולי מוביל בגוף מודיעיני. על בסיס ניסיון הוא מציע כמה עקרונות לעידוד חדשנות בחיי היום-יום של ארגוני המודיעין. לטובת דיון זה הוא ישאל מאלון ששון את ההגדרה הקולעת והתמציתית שלו למושג החדשנות עצמו: לחשוב ולפעול בדרך אחרת כדי להשיג את יעדיך.

מאמר זה, שנכתב על ידי עורך הדין עמית אשכנזי, מציע קווים מנחים למדיניות הגנה ישראלית מפני השפעה זרה במרחב הסייבר. על אף הסיכון הגובר בתחום זה, ובפרט השילוב של לוחמת סייבר עם מבצעי השפעה, טרם גובשה בישראל אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם השפעה זרה, ובכלל זה תוכן שקרי או כוזב במרחב הסייבר. טענה מרכזית במאמר היא כי אף שמדובר באתגר ביטחוני, לנוכח מאפייני הפצת תכנים במרחב הסייבר, לא די בפעילות בעלת אופי ביטחוני בלבד מול היריב, ונדרשת פעילות גם מול הזירה בה הוא פועל. המדיניות הנדרשת צריכה להיות הוליסטית הן ברמה התוכנית הן ברמה הארגונית, ולשלב פעילות בתחום הביטחון עם פעילות אסדרה וחברה אזרחית, לקידום החלת כללים המקובלים באיחוד האירופי על מניעת הפצת מידע כוזב. כמקרה בוחן תתואר ההתארגנות המדינתית למניעת השפעה זרה בבחירות לכנסת.

המאמר הינו חלק מגיליון הלכה ומעשה העוסק בהשפעה זרה. הגיליון הינו פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה במרכז למורשת המודיעין (המל"מ), משרד המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי.

הערכות מודיעין הן עניין חשוב ומסובך ליישום והדבר ניכר במציאות הישראלית בשנה האחרונה.  ספרו של אל"מ (מיל') ד"ר אסף הלר, לשעבר קצין בכיר באמ"ן ובלמד"ן, שעתיד לצאת בתקופה הקרובה בהוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, מציג מספר מתודולוגיות המשמשות את חוקרי המודיעין, ומנתח את נקודות העוצמה שלהן ואת נקודות התורפה שלהן ואת הזיקה שבין המודיעין למקבל ההחלטות האחראי על עיצוב המדיניות.  הספר מיועד הן לתאורטיקנים והן לפרקטיקנים העוסקים בהערכות מודיעין, המבקשים להעמיק ברובד התיאורטי והמתודולוגי של הפרקטיקה שלהם.  דיון בתיאוריה ובמתודולוגיה של הערכת מודיעין  מאפשר לכל אחד לבחון באופן ביקורתי ומקיף את גישותיו המקצועיות, ולשפרן מתוך נקודת מבט רחבה.  כתיבת הספר הושלמה טרם מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023, שארעה חמישים שנים לאחר מתקפת הפתע של סוריה ומצרים באוקטובר 1973.  הספר אינו דן בתהליכי הערכת המודיעין לקראת אוקטובר 2023. אולם לא צריך נימוקים רבים כדי להכיר כבר עתה בצורך לחזור ולדון באופן שבו ראוי לגבש הערכות מודיעין.   לעיונכם, פרק ראשון מתוך הספר שיצא בקרוב לאור.לקריאה