מחקרי עומק

מוזמנים ומוזמנות לקרוא מחקר חדש שנכתב על ידי איתי ברון ותהילה שוורץ אלטשולר המבקש לבחון את יכולתו של ה-Chat GPT לסייע לייצר הערכת מודיעין כבסיס לקבלת החלטות אסטרטגיות בתנאי אי וודאות קשים. במסגרת המחקר, ברון ושוורץ אלטשולר הריצו שלוש סימולציות שדימו את מלחמת יום הכיפורים, המתקפה היפנית על פרל הארבור, ואירוע דמיוני של שיגור טיל קרקע-קרקע על ישראל מסוריה. הגישה שהם מבקשים להציג במאמר באשר לפוטנציאל השימוש ב-GPT ובמוצרי בינה מלאכותית דומים היא זו של "מקום ליד השולחן". כלומר, אין הם טוענים שעל ה-GPT להחליף את ראש אמ"ן או את החוקרים של חטיבת המחקר אלא שייעשה בו שימוש להעשרת תהליך החשיבה שלהם. 

בעשרים השנים האחרונות כללו כל התהליכים האסטרטגיים של ראשי אמ"ן פרק שניסה לשכלל את התשובה הארגונית לשאלה "איך עושים מודיעין", ובפרט כיצד נכון לעדכן את התשובה הישנה לשאלה זו נוכח השינויים שמביאה איתה מהפיכת המידע לעולם ולאמ"ן. במאמר זה מתואר התהליך שעברה קבוצת מפקדים באמ"ן בניסיון לעדכן פעם נוספת את המענה לשאלה, כחלק מתהליך "אם הדרך" הנוכחי של ראש אמ"ן; מוצגת תפיסה מעודכנת שמחליפה, בראייתנו, את "מעגל המודיעין"; וניתנים קווי מתאר לנגזרות וההשלכות האפשריות שיכולות להיות לאימוץ המודל שהתפיסה מציעה.

בספר זה, יוצאים דוד שטרנברג, דודי סימן-טוב ודורון מצא למסע בנבכי רעיון ה"בקרה המודיענית" כפי שנולד והתפתח בהקשר הישראלי, ומנסים להתחקות אחר גישות ליישומו והרהורים על עתידו. הם מעמידים, מגדירים ומסדרים את עולם התוכן הזה, שלכאורה רבות נכתב עליו, אך לא באופן מעמיק ושיטתי. הספר כולל שישה פרקים: מהי בקרה מודיעינית, חמישה עשורים של בקרה מודעינית - מה למדנו, הבקרה דרך ארבעה סיפורים, מבט מעבר לים, הבקרה כמוסד קהילתי והבקרה בעידן המידע. 

בשנתה הראשונה של המלחמה באוקראינה, על רקע הכשלים הרבים שנחשפו בתפקודו של צבא רוסיה, מערך ההשפעה הרוסי, שפעל הן מול אוקראינה והן מול שאר העולם, כולל ישראל, הצטייר כאורגניזם מתפתח, דינמי ויעיל למדי. בעולם הלא-מערבי, בדגש על סין, ואף במקומות מסוימים במערב הוא הצליח לייצר "מרחבי הצלחה תודעתית". ניכרו בהם תמיכה של מנהיגים ו/או ציבורים מקומיים בהתנהלות של מוסקבה מול אוקראינה והמערב ושת''פ כלכלי גובר עם רוסיה. המחקר המוצג להלן מסביר את ההצלחה הזאת באמצעות בחינה קפדנית של תיאוריה רוסית בתחום של לוחמת התודעה, הרכבו של מערך ההשפעה הרוסי, פריסתו הגיאוגרפית (כולל במזה''ת/ישראל) ודפוסי פעילותו ומציע מבט קדימה לגבי מטרת-העל של הרוסים בתחום ההשפעה בשנת 2023. כמו כן, המחקר מציג שורה של לקחים אפשריים עבור ישראל מהתנהלות הרוסים בתחום של לוחמת התודעה.

מסמך זה מציג ממצאים של מחקר ציבור ראשון שנערך על ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין בשיתוף משרד המודיעין, שמבקש לבחון את תפיסות הציבור הישראלי כלפי ארגוני המודיעין . זאת, במטרה לסייע לשלושת גופי המודיעין המרכזיים הפועלים בישראל, לגבש מדיניות ודרכי פעולה למול הציבור. בנוסף לכך המסמך מציג ממצאי מחקר לגבי היחס למודיעין בקרב הציבור היהודי בישראל כפי שהשתקף ברשתות החברתיות בשנים 2020-2022.את המחקר הוביל דותן אבירם (לשעבר קצין באמ"ן) והוא נעשה בשיתוף משרד המודיעין. 

ארגוני המודיעין בארץ ובעולם מצויים בתהליכי התאמה לתמורות הדרמטיות בשנים האחרונות. אחד הממדים החשובים של השינוי נוגע להיפתחות חסרת תקדים לסביבה האזרחית. מטרת המאמר להציע מסגרת אינטגרטיבית שכוללת חמישה מרכיבים, המקיימים ביניהם זיקות-גומלין. תהליך ההיפתחות למרחב האזרחי חייב להימשך ולהעמיק, כמנוע צמיחה חיוני של ארגוני המודיעין, אך עליו להיעשות תוך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בכך.

הפעולה המשותפת, במסגרת מערכות משולבות, הפכה בשנים האחרונות להכרחית כדי לשמר יכולת תגובה רלוונטית לאיומים, הן מבחינת איכות התגובה והן מבחינת זמני התגובה הרלוונטיים. זאת, כפועל יוצא מהאתגרים הביטחוניים המתעצמים ולאור קצב השתנות המציאות. בתוך כך, גופים משותפים מהווים התפתחות משמעותית של סל הכלים והפתרונות הארגוניים למימוש פעולה משותפת, כנגזר מהצורך הגובר בשילוביות בין-ארגונית. לאור המגמות הללו, ניכרת בשנים האחרונות קפיצה דרמטית בכמות הגופים המשותפים בקהילת המודיעין, על גווניהם השונים.
מטרת המאמר להעשיר את הידע בתחום מהזווית הפיקודית כדי לאפשר הבנה טובה ורחבה יותר של הכלי לשם מימושו במקומות בהם הדבר נדרש ורצוי.

בשנים האחרונות גוברת ההבנה בקרב ארגוני ביטחון ומודיעין, כי למשבר האקלים השלכות גיאו-אסטרטגיות נרחבות. עם זאת, קהילות מודיעין משתרכות מאחור בכל האמור לפיתוח כלים אנליטיים להערכת סיכוני אקלים והשפעתם על הביטחון הלאומי; וכפועל יוצא, גיבוש אסטרטגיה מתאימה. לכן, מאמר זה נועד לפתוח צוהר לעולם המחקר והדיווח של מדדי ESG (סביבה, חברה, ממשל תאגידי), בדגש על רכיב האקלים. המטרה לאפשר למידה מהמתרחש בחזית מרתקת זו בה נפגשים מספר תחומים שונים.
אנו מקווים שעבודה זו תהווה מקור השראה לעשיית מודיעין לאומי בהיבטים תפישתיים ומתודולוגיים.
מחקר זה נעשה על-ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, לבקשת ובשיתוף מכון "גזית" באמ"ן בחטיבת המחקר ולבקשת ובמימון משרד המודיעין.

לפני כעשור פיתח אמ"ן ואימץ את תפיסת הלוחמ"מ, בהובלת ראש אמ"ן דאז והרמטכ"ל כיום, רא"ל אביב כוכבי. מטרת התפיסה היא לחבר משמעותית את אמ"ן ויכולותיו אל יחידות השדה המתמרנות, בשלבי נוהל הקרב וניהול הקרב, על מנת להגביר משמעותית את האפקטיביות המבצעית שלהן בלחימה. מטרת מאמר זה לבחון לאחר זמן ומספר אירועים מבצעיים משמעותיים, כיצד השפיעה התפיסה על אמ"ן ועל היחידות הלוחמות, האם סיפקה את שהתיימרה, ומה הן השפעות הצד הנלוות, לטוב ולרע, בעקבותיה. המאמר מבוסס על מסמכי כינון התפיסה, תחקירי מבצעים מהעשור האחרון, מפגשים עם קמ"נים ומפקדים בצה"ל ובאמ"ן וניסיון אישי של הכותב, קצין בכיר באמ"ן וממלא תפקיד בכיר במודיעין היבשה במילואים.

השיח המובא להלן נערך בין ‏דודי סימן טוב, סגן ראש המכון למתודולוגיה של המודיעין‏, ובין‏ ‏נ' הממונה על שוויון מגדרי ‏ויועצת ראש המוסד לענייני מגדר‏,‏ ‏וד‏'‏ לשעבר בכיר בארגון. בשיח עלו ‏תובנות על ‏תמונת המצב המגדרית במוסד בעבר ובהווה, ‏ה‏היבטים ‏ה‏מגדריים ב‏פעילות ה‏מבצעית‏ וכן בתפיסת הארגון ועיסוקו בקידום שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות ‏ל‏משרתים.ות ‏בו. מאמר זה מבשר את הוצאתו לאור של גיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" העוסק במגדר ומודיעין. זהו גיליון מיוחד שמבטא שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה לענף מדעי התנהגות (מד'ה) באמ"ן.

"נשים במודיעין האמריקאי" הוא המאמר השני מגיליון מספר 8 של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", העוסק במגדר ומודיעין, וייצא לאור בשבועות הקרובים. במאמר – שמתבסס על סדרת שיחות שניהלה ענבל עם בכירות בקהילת המודיעין האמריקאי - מציגה ענבל קארו, עמיתת מחקר במכון, את האופן בו  נדרשת קהילת המודיעין האמריקאית לסוגיית המגדר ואת הדרכים בהן ניתן להתמודד עם חסמים העומדים בפני נשים המעוניינות להתקדם במערכת. בין התובנות במאמר ראוי לציין החלטה של הנהלת הארגונים שמתרגמת להגדרת נהלים והישגים מדידים, הצורך בשקיפות והכרה בכך שתהליכים ארגוניים מרכזיים נוטים לטובת הגברים. בגיליון ניתן יהיה לקרוא גם על נקודות מבט שונות בקהילת המודיעין הישראלית בסוגיית קידום נשים וללמוד מהמגזר הפרטי בישראל, בדגש לתחום ההייטק. הגיליון יוצא בשיתוף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן.

"הינני כאן" הוא המאמר הראשון מהגיליון הבא (מספר 8) של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה", העוסק במיגדר ומודיעין ויוצא בשיתוף המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין וענף מד"ה באמ"ן. במאמר מציגות סא"ל שרית שפירא ורס"ן תמר ניסנבוים את התוכנית המערכתית שהותוותה באמ"ן בשנים האחרונות למיצוי ההון הנשי באמ"ן. בגיליון, שיצא לאור בשבועות הקרובים, שנפתח במאמר של ראש אמ"ן, ניתן יהיה לקרוא על נקודות מבט שונות בקהילת המודיעין בסוגית קידום נשים (אמ"ן, מוסד, שב"כ), כן ניתן יהיה להיחשף לשיח עם בכירות בקהילת המודיעין האמריקאית וללמוד מהמגזר הפרטי בישראל, בדגש לתחום ההייטק.

מאמר מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פרנקל. 
מדוע הבנות שהתפתחו באמ"ן על חזבאללה השפיעו באופן מוגבל על היערכות אמ"ן וכלל-צה"ל למלחמת לבנון השנייה?

נשיא ארה"ב, ביידן, הינחה במאי 2021 את קהילת המודיעין האמריקנית להכין דו"ח שינסה לענות לשאלה המטרידה את כולנו, כיצד התחילה מגפת הקורונה. הקהילה, בחנה את האפשרויות השונות ולא הצליחה להגיע למסקנה ברורה. בדו"ח שפרסמה באוגוסט היא פסלה את האפשרות שמדובר במהלך סיני מכוון, אך התקשתה לקבוע האם מדובר בנגיף שפותח במעבדה בווהאן ודלף משם, או באירוע טבעי שמקורו בעטלפים. מאמר זה, שנכתב ע"י סא"ל (מיל.) דני שוהם ותא"ל (מיל.) יוסי קופרוסר מנתח את ממצעי הדו"ח מההיבט המקצועי ומהיבט המתודולוגיה המודיעינית. המאמר פורסם בכתב העת המקצועי לענייני לוחמה כימית וביולוגית CBW.

פתגם עתיק המיוחס בטעות לסינים, אומר ״הלוואי שתחיה בזמנים מעניינים״ (May you live in interesting times). לכאורה מדובר בברכה, אך זו בעצם אמירה שאירוניה בתוכה: ״זמנים מעניינים״ מרמז לתקופה כאוטית, רוויה תהפוכות וחסרת שלווה. ירצו או לא, ארגוני מודיעין חיים בזמנים מעניינים. האנושות משתנה לנגד עינינו ובכדי לשמור על רלוונטיות, ארגוני מודיעין חייבים להיות חלק מהשינוי הזה ולהשתנות במהירות. אלה זמנים מעניינים הטומנים בחובם אתגרים, אך גם הזדמנויות לרוב. מחקר זה, שנכתב ע"י ד"ר שי הרשוקביץ, עמית מחקר בכיר במכון, מציע מסגרת קונספטואלית להשתנות המודיעינית.

איום ההשפעה הזרה על התהליך הדמוקרטי מצטייר בשנים האחרונות ככזה שתכליתו לערער את יסודות הדמוקרטיה ומכאן שמדובר באיום אסטרטגי. מטרת מסמך זה היא לסקור את ההתמודדות של ארגוני המודיעין בעולם המערבי עם האתגר ולבחון - האם וכיצד נכון שקהילות המודיעין ככלל, והקהילה הישראלית בפרט, תעסוקנה בסוגית ההשפעה הזרה והחשאית על השיח הציבורי, בפרט סביב בחירות. המאמר מנתח את המתחים והאתגרים העומדים בפני התמודדות זו עבור קהילות המודיעין במערב ומציע דרכים כיצד להתמודד עימם.

מאמר זה מציע בחינה מחדש של ביג דאטה ושל בינה מלאכותית בהקשרי המודיעין האסטרטגי. לאחר דיון והגדרות של הטכנולוגיות, ומקומן במערכי המודיעין השונים, הכותב מסביר מדוע לפי שעה, לא מוצו טכנולוגיות אלו בתחום המודיעין האסטרטגי. בהמשך, מוצעים מספר כיוונים אפשריים למיצוי נרחב יותר של כלים מסוג זה במחקר המודיעין האסטרטגי וכן המשמעויות העולות באימוץ מקיף יותר של טכנולוגיות אלו.

במאמר זה הכותב סוקר את ההצלחות ואת הכישלונות של ארגוני מודיעין בעולם בדרכם לפענח את סודותיה של קוריאה הצפונית ושל מנהיגיה. מעבר לסקירה המקיפה, ניתן ללמוד מכך גם על התמודדות מודיעינית עם מדינות מסוגרות באופן כללי.

במאמר זה מציג הכותב שני מחקרים שהצליבו בין תוצאות דימות של מספר נבדקים לבין התנהגות של רדיקליזציה ותמיכה בג'האד. בכך, הוא מציג צוהר חדש למחקר מודיעיני, שיוכל לנתח את מעשיהם של מושאי המחקר לפי המימד הנוירו-פסיכולוגי שלהם, בנוסף על הכלים בהם יש שימוש היום.

מאמר זה מציג את התובנות העיקריות שעלו בעקבות תהליך למידה והתנסות של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ביחד עם אחת מיחידות אמ"ן, אודות לקחים מתקופת הקורונה, שנכון יהיה ליישמם ביחידה גם ב"שגרה חדשה". מוקד הלמידה היה נושא העבודה מרחוק בארגון מודיעיני. בהתאם לתובנות הוצעו שני כיווני המשך: שיתוף הידע שנצבר בין יחידות בעלות מאפיינים דומים ובניית מנגנון קבוע לשיתוף והנגשת ידע חיצוני עבור הארגונים.

מאמר זה, שנכתב לבקשת משרד המודיעין, מציג את הנושא של מגמות על ככלי בידי מקבלי ההחלטות לתיאור המציאות המשתנה תדיר ולעיצובה. כותב המאמר מגדיר את מגמות העל, מדגים אותן ומציג את המתודולוגיות השונות בתחום חקר זה. כמו כן, הוא שוטח כיצד הן משולבות בתהליכי תכנון אסטרטגיים בעולם ומציע כיצד כדאי לשלבן בתהליכי תכנון אסטרטגיים בישראל.

מטרתו של מאמר זה הינה להציע להתגבר על בעיות יסוד מובנות בתהליך הערכת המודיעין באמצעות יישום עקרונות האבחון ברפואה על האבחון בשדה המודיעיני. לשם כך, המאמר מציג תיאוריה אפיסטמולוגית חדשה המסבירה את האבחון ברפואה ובמקביל את מלאכת המודיעין.

מאמר זה מבקש להכיר ולהבין כיצד יכולה מערכת המודיעין להקנות לציבור יכולת להבנת המציאות ולהכרת העובדות. המאמר בוחן את יישום תפיסה זו בקהילת המודיעין האמריקאית ודן במתחים מולם ניצבת קהילת המודיעין של ישראל בבואה לגבש מדיניות בסוגיית שיתוף הציבור בתמונת המודיעין. בסיום, המאמר דן בשאלה מהו המודל הנכון עבור קהילת המודיעין הישראלית בעת הנוכחית להתמודדות עם הנושא תוך המלצה על הקמת גוף ייעודי לניהול קשר זה.

הכותבים מציגים את עמדתם בנוגע לשימוש בכלים של דאטה גולמי רחב ומובנה (מדדי ניידות האוכלוסייה), המסופק על ידי ענקיות הטכנולוגיה. לשיטתם, כלים אלה יכולים להיות אמצעי מועיל למענה על שאלות מודיעיניות, בפרט כאלה הנוגעות למודיעין לאומי אזרחי.

הכותבים מציגים את גישתם בהתייחס לסוגיה של מודיעין לאומי-אזרחי, והיא הגישה הביזורית. לפיה, תוקמנה יחידות מודיעיניות במשרדי הממשלה השונים. זאת, על בסיס יישום הגיונות מהעולם העסקי.

מחבר המאמר טוען שהעיסוק בקורונה בכלל, ובשאלת ההתרעה בפרט, לא צריך להיות מוגדר כחלק מהמושג מודיעין. עם זאת, הוא טוען שלמגפה יש השלכות גם על ארגוני המודיעין ועל עבודתם.

מחבר המאמר מציג את היתרונות ואת האתגרים שבשימוש במחקר כמותי ככלי תומך לקבלת החלטות אסטרטגיות. שימוש זה רווח מאוד בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.

המאמר מציע מתודה חדשה לסריקת אופק המבוססת על כתבים שעוסקים בעתיד באופן יצירתי. במאמר מוצע להתגבר על כשלי דמיון על ידי הקמת גוף שתפקידו לסרוק כתבים כמו ריאיונות עם אנשי חזון (פוליטיים ושאינם פוליטיים), עתידנים ואנשי אומנות כמו סופרי מדע בדיוני.

תפקידו של המודיעין ברמה הלאומית בסוגיות ענין אזרחיות החורגות מהממד הביטחוני-צבאי. המאמר מניח שהמושג ביטחון לאומי יוצא מהתחום הביטחוני-צבאי, ולכן דורש מודיעין נרחב יותר. אי לכך, המאמר שואל איך נכון שקהילת המודיעין תתמודד עם ההגדרה המרחיבה (כמובילה או כמלווה). נכתב בבסיסו עבור הגיליון הבא של כתב העת (מודיעין הלכה ומעשה). אולם, בעקבות התפרצות משבר הקורונה, השינויים והחידושים ("השיבושים") שהוא מייצר לעבודת המודיעין ברמה הלאומית, והלמידה לעתיד שמתבקש לקיים בעקבות זאת, יצא מוקדם יותר.

מגפת הקורונה היא עדות מובהקת לחשיבות המכרעת שיש למודיעין אפידמי למניעה ומזעור של ההשלכות החמורות שעלולות להיות למגפות על בריאות הציבור ועל הביטחון הלאומי על כל מרכיביו. מטרת נייר זה היא להצביע על מרכיבי המודיעין האפידמי טרם, בזמן ואחרי המגפה, להציג תפישות וכלים רלוונטיים לאיסוף ה"מודיעין האפידמי", גיבוש תרחישים וביצוע הערכת מצב של אירועים אפידמיים, ולהמליץ על צעדים למימוש יעדי מודיעין זה.

תוצר זה הינו חלק מסדרת הפרסומים העוסקת בתפקיד שמילא המודיעין הישראלי בצומתי הכרעה אסטרטגיים בתולדותיה של מדינת ישראל. כותב המאמר היה בתקופה האמורה יועץ מדיני בלשכתו של ראש הממשלה וכתב יומן בו סיכם את האירועים בלשכה כפי שחווה אותם. המסמך כולל מספר חלקים ובהם: רבין והמודיעין ערב "הסכמי אוסלו" מנקודת מבטו של ד"ר נריה; הדרך אל ההסכם ומקומו של המודיעין בתהליך; מדוע לא הובא המודיעין בסוד המגעים לקראת ההסכם; זווית הראייה של ראש אמ"ן דאז אלוף (מיל') אורי שגיא; והערכת אמ"ן באשר למרחב התמרון הפלסטיני במשא ומתן.

במוקד המחקר עומד סיפור הקמת המרכז למבצעי תודעה בצה"ל (המל"ת) לפני כ-15 שנים. המחבר, שהיה בין מקימיו, מתאר את שנותיו הראשונות של המרכז, הן בהיבט התפיסתי והן בהיבט המבצעי. המחקר מציף את המתחים שיש בהקמת גוף חדש עם ממשקי עבודה מגוונים כמו גם בתפיסות הפעלה שונות בהקשרי תודעה. 

מחקר זה מגדיר את מושג האקדמיזציה של מקצועות המודיעין. בנוסף, המחקר דן בגישות שונות לביצועו ובאספקטים השונים של המקצוע שבאים לידי ביטוי באקדמיה. מטרת המחקר היא להציג בפני מערכת המודיעין הישראלית ובפני האקדמיה בישראל חומר למחשבה בבואם לבחון את מדיניותם בעניין זה. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהצבעה על היתרונות של תהליך האקדמיזציה ובהמחשה כיצד אלה יכולים לסייע לשפר הן את האקדמיה הישראלית והן את הקהילה המודיעינית הישראלית.

מחקר העומק מבקש לנתח את היסודות האפיסטמולוגיים, האונטולוגיים והמתודולוגיים של המודיעין האסטרטגי. כמו כן, הוא ממליץ לראות במודיעין האסטרטגי מדע ואמנות כאחד, שתפקידיו הם גילוי ויצירה גם יחד. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהמחשת הפוטנציאל שטמון בשימוש במסגרות התפיסתיות ובהצגת הזיקה ביניהן לבין הפילוסופיה של המודיעין האסטרטגי, תוך הצגת שתי דוגמאות קונקרטיות מעולם המעשה של המודיעין והאסטרטגיה בישראל.

המחקר עוסק בהתרחבות הקש"ח המודיעיני וחשיבותו הגוברת בתוך עבודת המודיעין וכמרכיב במדיניות החוץ והביטחון. מטרת המחקר הייתה לנתח את הניסיון המערבי בתחום הקש"ח המודיעיני מאז 11 בספטמבר ולהצביע על לקחים וכיוונים לאסטרטגיית קש"ח מודיעינית עתידית הרלוונטית לכלל הקהילה הישראלית. המחקר בחן מספר שאלות מרכזיות: מהם הגורמים המשפיעים על יצירת והידוק קשרי חוץ מודיעיניים בין מדינות? מהם הגורמים המונעים או מגבילים שיתוף פעולה מודיעיני בין מדינות? כיצד משתלב הקש"ח המודיעיני בשלבים השונים של עבודת המודיעין, קרי האיסוף, מחקר וכו'?

המאמר מציע מודל מערכתי להערכת יציבות מנהיגים בעידן של אי וודאות ואי יציבות המבוסס על ניתוח של זיקות וקשרים בין שלושה מכלולים עיקריים: המדינתי ארגוני, האזורי (מזה"תי) והבינ"ל. בנוסף, המאמר סוקר מספר סוגיות: מודלים קודמים ליציבות משטרים ומנהיגים; סיבות לסיום תפקידם של מנהיגים במזה"ת; משמעויות מהחלפת מנהיגים; הסביבה המזרח תיכונית; הבנת הציבור; המחקר הכלכלי; וכלי מחקר נוספים.

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.

העבודה הנוכחית שנכתבה ע"י ד"ר עופר גוטרמן, הינה חלק ממחקר רחב יותר שהוכן עבור אמ"ן, במטרה לתמוך במידע וידע את מאמצי השתלבותו באקוסיסטם של אזור ב"ש והנגב במסגרת תהליך המעבר לנגב. העבודה נפתחת בניתוח של מושג האקוסיסטם, וגוזרת מספר המלצות עקרוניות להשתלבות מיטבית באקוסיסטם קיים. לאחר מכן, העבודה בוחנת את סוגיית השותפויות בין המגזר ביטחוני-מודיעיני לבין המגזר האזרחי ובהמשך לכך מנתחת שלושה מקרי בוחן של ארגוני מודיעין אשר הקימו או מקימים בימים אלו נוכחות פיסית בתוך אקוסיסטמים מדעיים-טכנולוגיים אזרחיים (NGA, FBI, GCHQ).

במאמר זה מציע הכותב להשתמש בשיטה הבייסיאנית על מנת לזהות מאמץ השפעה של יריבה על הציבור הרחב בצד הכחול. במסגרת המאמר, מוצגים מאפייני ההשפעה הזרה בעת הנוכחית, הגיונות השיטה הבייסיאנית, מודל לשימוש בה והדגמתה. זאת, תוך עמידה על חשיבותו של איש המודיעין ב"מכונה המשולבת".

המחקר מתמודד עם אופן המענה לסוגיות שבהן אין תשתית מודיעינית של ממש בתחומי האיסוף או המחקר, ובכל זאת העיסוק בהן נדרש. במסגרת המאמר נבחנות השאלות הבאות: כיצד נראית ההתארגנות בקהילות מודיעין זרות, האם ניתן להחיל על קהילת המודיעין הישראלית פתרונות קיימים או להתאימם אליה, וכיצד ניתן לפתח פתרונות בעלות נמוכה יחסית. המאמר מתמקד במספר כיוונים: שיתופי פעולה עם גופי מחקר חיצוניים, שימוש במקורות מידע גלויים, שימוש בחוכמת ההמונים ובחוכמת המומחים לצורכי מודיעין, שיתופי פעולה עם גורמי מודיעין זרים ואיסוף חשאי.

מחקר העומק בוחן מנגנונים שפותחו במדינות מערביות, בניסיון להבחין בהקדם האפשרי בשינויים אפשריים בטווח הזמן הבינוני והארוך שיש להם השלכות על הביטחון הלאומי במובנו הרחב ולהיערך במעוד מועד ברמה הלאומית לקראתם. מנגנונים אלו אינם מוגבלים לסוגיות ביטחוניות צבאיות ומדיניות ובדרך כלל אינם חלק מקהילת המודיעין. המאמר בוחן את ההתארגנות הקיימת בסינגפור, בבריטניה, ביפן, בקנדה, באיחוד האירופי ובאוסטרליה. לבסוף, דן המאמר בהיתכנות למימוש רעיון דומה בישראל. 

המחקר עוסק בשאלה האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני? במרכז המחקר עומדות השפעתן של טכנולוגיות ספציפיות שחוו זינוק משמעותי בשנים האחרונות על סוגיות הליבה של המקצוע המודיעיני: המחקר, האיסוף, התוצר המודיעיני, הדיסציפלינות המודיעיניות השונות, המבנים הארגוניים ועוד. במסגרת המאמר נותחו לעומק הטכנולוגיות הבאות: נתוני עתק (Big Data), בינה מלאכותית ורובוטים, הדור הבא של חכמת ההמונים ובלוקצ'יין. לבסוף, מצביע המחקר על חמש מגמות עיקריות שקהילות מודיעין מערביות פועלות לקדם, מעבר לפיתוחים הטכנולוגיים שנסקרו במחקר: קידום אקלים ומנגנונים לשיתוף פעולה; התארגנות לקידום חדשנות טכנולוגית; אימוץ ויצירת תורות ניהול גמישות ויעילות; מצוינות בכוח אדם; ופתיחות.

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית. המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.

המחקר המודיעיני בנושא המזרח התיכון מתמודד בשנים האחרונות עם סביבה מאתגרת באופן שהוא – לדעת רבים – חסר תקדים. סביבה זו היא תולדה של כמה קבוצות של תמורות ושינויים המתרחשים במקביל וקשורים זה בזה: התפתחויות במערכת הבינלאומית; השינויים במערכת האזורית; השינויים במאפייני המלחמה ובשדה הקרב ומהפכת המידע. הספר עוסק במחקר המודיעיני ובאופן התמודדותו עם סביבה מאתגרת זו. הוא מתבסס בראש ובראשונה, על הניסיון שצבר תת-אלוף במיל', איתי ברון, במשך שלושה עשורים של עיסוק במחקר המודיעיני ובעיקר בשלוש שנים וחצי סוערות שבמהלכן הוא כיהן כראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל. המהדורה הנוכחית, המעודכנת, של הספר כוללת גם תובנות חדשות ומעודכנות שברון פיתח בשנים האחרונות במסגרת הקורסים שלימד בנושא מודיעין באקדמיה ובתפקידו כסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

באקדמיה, במערכות המודיעין ובעיתונות המקצועית, קיימת זה עשרות שנים כתיבה ענפה בנושאים הקשורים למודיעין. מטרת מאמר זה היא לסקור את התפתחות הכתיבה המודיעינית בנושאים שונים ולאורך זמן ככלי לזיהוי מרחבי השיח הנפוצים ומגמות עתידיות. המאמר בוחן מרחבי ידע נפוצים בכתיבה האקדמית על מודיעין בין השנים 2010-2017, ויסקור את הסוגיות המרכזיות העולות לדיון בהם. המאמר מתבסס על מאגר מידע של כ־ 450 מאמרים בנושאי מודיעין, היוצרים תשתית תיאורטית לחקר המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, ביניהם סקר של כתב העתIntelligence and National Security  על המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, סדנה שהתקיימה במכון Rand ומחקרים נוספים.

אנשי מודיעין באקדמיה ובמערכת הביטחון מסכימים כי קונספציה היא כלי חיוני בעבודת המודיעין. הסכנה מתחילה כאשר הקונספציה הופכת דוגמטית וקשיחה ואינה משתנה נוכח פיסות מידע והתרחשויות סותרות. המושג "טלטלה אזורית", אשר שימש אנשי ביטחון ומדיניות להבנת האירועים ששטפו את המזרח התיכון בראשית 2011, הפך עם הזמן לקונספציה בפני עצמה, אשר לבני הבניין שלה הן אי-היציבות, אי-הודאות, הנפיצות וההתהוות. שבע שנים חלפו מאז פרוץ האירועים שזכו לכינוי "האביב הערבי”. זוהי נקודת זמן טובה לבחון היכן אנו עומדים היום ביחס לאותם אירועים. האם ההבנות שניסחנו אז עדין תקפות גם היום? ואם לא, האם אפשר להניח להן להיות נחלת העבר ולנסח הבנות חדשות?