מגמות על לגיבוש מדיניות אסטרטגית / נעם אלון

מאמר זה, שנכתב לבקשת משרד המודיעין, מציג את הנושא של מגמות על ככלי בידי מקבלי ההחלטות לתיאור המציאות המשתנה תדיר ולעיצובה. כותב המאמר מגדיר את מגמות העל, מדגים אותן ומציג את המתודולוגיות השונות בתחום חקר זה. כמו כן, הוא שוטח כיצד הן משולבות בתהליכי תכנון אסטרטגיים בעולם ומציע כיצד כדאי לשלבן בתהליכי תכנון אסטרטגיים בישראל.
קרא עוד

יישום עקרונות האבחון הרפואי על האבחון במודיעין / יגאל ורדי

מטרתו של מאמר זה הינה להציע להתגבר על בעיות יסוד מובנות בתהליך הערכת המודיעין באמצעות יישום עקרונות האבחון ברפואה על האבחון בשדה המודיעיני. לשם כך, המאמר מציג תיאוריה אפיסטמולוגית חדשה המסבירה את האבחון ברפואה ובמקביל את מלאכת המודיעין.
קרא עוד

מחויבות קהילת המודיעין כ"מעריך הלאומי" לציבור / יוסי קופרוסר, רס"ן א' ודודי סימן טוב

מאמר זה מבקש להכיר ולהבין כיצד יכולה מערכת המודיעין להקנות לציבור יכולת להבנת המציאות ולהכרת העובדות. המאמר בוחן את יישום תפיסה זו בקהילת המודיעין האמריקאית ודן במתחים מולם ניצבת קהילת המודיעין של ישראל בבואה לגבש מדיניות בסוגיית שיתוף הציבור בתמונת המודיעין. בסיום, המאמר דן בשאלה מהו המודל הנכון עבור קהילת המודיעין הישראלית בעת הנוכחית להתמודדות עם הנושא תוך המלצה על הקמת גוף ייעודי לניהול קשר זה.
קרא עוד

מודיעין חברתי וכלכלי - תרומת מדדי ניידות האוכלוסייה החדשים / ד"ר שמואל אבן וד"ר תומר פדלון

הכותבים מציגים את עמדתם בנוגע לשימוש בכלים של דאטה גולמי רחב ומובנה (מדדי ניידות האוכלוסייה), המסופק על ידי ענקיות הטכנולוגיה. לשיטתם, כלים אלה יכולים להיות אמצעי מועיל למענה על שאלות מודיעיניות, בפרט כאלה הנוגעות למודיעין לאומי אזרחי.
קרא עוד

יישום גישת המודיעין העסקי מול אתגר המודיעין הבריאותי / ד"ר אבנר ברנע ופרופ' אבי משולח

הכותבים מציגים את גישתם בהתייחס לסוגיה של מודיעין לאומי-אזרחי, והיא הגישה הביזורית. לפיה, תוקמנה יחידות מודיעיניות במשרדי הממשלה השונים. זאת, על בסיס יישום הגיונות מהעולם העסקי.
קרא עוד

התרעה על פרוץ מגפה אינה שאלה מודיעינית - נייר עמדה / אלון ששון

מחבר המאמר טוען שהעיסוק בקורונה בכלל, ובשאלת ההתרעה בפרט, לא צריך להיות מוגדר כחלק מהמושג מודיעין. עם זאת, הוא טוען שלמגפה יש השלכות גם על ארגוני המודיעין ועל עבודתם.
קרא עוד

נתונים כמותיים במודיעין אסטרטגי – לקחים לקורונה מימי משבר / רס"ן י'

מחבר המאמר מציג את היתרונות ואת האתגרים שבשימוש במחקר כמותי ככלי תומך לקבלת החלטות אסטרטגיות. שימוש זה רווח מאוד בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט.
קרא עוד

"מודיעין מהעתיד" - המלצה לשימוש בדמיון כחלק ממתודולוגיה מחקרית שתעשיר את השיח / זיו לויתן, בסיוע מחקרי של ליאב סלע

המאמר מציע מתודה חדשה לסריקת אופק המבוססת על כתבים שעוסקים בעתיד באופן יצירתי. במאמר מוצע להתגבר על כשלי דמיון על ידי הקמת גוף שתפקידו לסרוק כתבים כמו ריאיונות עם אנשי חזון (פוליטיים ושאינם פוליטיים), עתידנים ואנשי אומנות כמו סופרי מדע בדיוני.
קרא עוד

צורכי המידע והידע של מדינת ישראל בתחומי עניין אזרחיים: מחשבות על המודיעין הלאומי בצל התפרצות מגפת הקורונה / עופר גוטרמן

תפקידו של המודיעין ברמה הלאומית בסוגיות ענין אזרחיות החורגות מהממד הביטחוני-צבאי. המאמר מניח שהמושג ביטחון לאומי יוצא מהתחום הביטחוני-צבאי, ולכן דורש מודיעין נרחב יותר. אי לכך, המאמר שואל איך נכון שקהילת המודיעין תתמודד עם ההגדרה המרחיבה (כמובילה או כמלווה). נכתב בבסיסו עבור הגיליון הבא של כתב העת (מודיעין הלכה ומעשה). אולם, בעקבות התפרצות משבר הקורונה, השינויים והחידושים ("השיבושים") שהוא מייצר לעבודת המודיעין ברמה הלאומית, והלמידה לעתיד שמתבקש לקיים בעקבות זאת, יצא מוקדם יותר.
קרא עוד

המודיעין האפידמי בשירות בריאות הציבור – הקורונה כמקרה מבחן / קובי מורן-גלעד ולייה מורן-גלעד, מרץ 2020

מגפת הקורונה היא עדות מובהקת לחשיבות המכרעת שיש למודיעין אפידמי למניעה ומזעור של ההשלכות החמורות שעלולות להיות למגפות על בריאות הציבור ועל הביטחון הלאומי על כל מרכיביו. מטרת נייר זה היא להצביע על מרכיבי המודיעין האפידמי טרם, בזמן ואחרי המגפה, להציג תפישות וכלים רלוונטיים לאיסוף ה"מודיעין האפידמי", גיבוש תרחישים וביצוע הערכת מצב של אירועים אפידמיים, ולהמליץ על צעדים למימוש יעדי מודיעין זה.
קרא עוד

יצחק רבין, הסכמי אוסלו והמודיעין / אל"מ (בדימוס) ד"ר ז'ק נריה, מאי 2019

תוצר זה הינו חלק מסדרת הפרסומים העוסקת בתפקיד שמילא המודיעין הישראלי בצומתי הכרעה אסטרטגיים בתולדותיה של מדינת ישראל. כותב המאמר היה בתקופה האמורה יועץ מדיני בלשכתו של ראש הממשלה וכתב יומן בו סיכם את האירועים בלשכה כפי שחווה אותם. המסמך כולל מספר חלקים ובהם: רבין והמודיעין ערב "הסכמי אוסלו" מנקודת מבטו של ד"ר נריה; הדרך אל ההסכם ומקומו של המודיעין בתהליך; מדוע לא הובא המודיעין בסוד המגעים לקראת ההסכם; זווית הראייה של ראש אמ"ן דאז אלוף (מיל') אורי שגיא; והערכת אמ"ן באשר למרחב התמרון הפלסטיני במשא ומתן.
קרא עוד

'ניצנים' - סיפור הקמת המל"ת / סער רווה, מרץ 2019

במוקד המחקר עומד סיפור הקמת המרכז למבצעי תודעה בצה"ל (המל"ת) לפני כ-15 שנים. המחבר, שהיה בין מקימיו, מתאר את שנותיו הראשונות של המרכז, הן בהיבט התפיסתי והן בהיבט המבצעי. המחקר מציף את המתחים שיש בהקמת גוף חדש עם ממשקי עבודה מגוונים כמו גם בתפיסות הפעלה שונות בהקשרי תודעה. 
קרא עוד

האקדמיזציה של המודיעין במערב / קובי מיכאל ואהרן קארנבלוט, מרץ 2019

מחקר זה מגדיר את מושג האקדמיזציה של מקצועות המודיעין. בנוסף, המחקר דן בגישות שונות לביצועו ובאספקטים השונים של המקצוע שבאים לידי ביטוי באקדמיה. מטרת המחקר היא להציג בפני מערכת המודיעין הישראלית ובפני האקדמיה בישראל חומר למחשבה בבואם לבחון את מדיניותם בעניין זה. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהצבעה על היתרונות של תהליך האקדמיזציה ובהמחשה כיצד אלה יכולים לסייע לשפר הן את האקדמיה הישראלית והן את הקהילה המודיעינית הישראלית.
קרא עוד

המסגרות התפיסתיות - נדבך מרכזי בתפקידיו של המודיעין האסטרטגי / איתי שפירא, פברואר 2019

מחקר העומק מבקש לנתח את היסודות האפיסטמולוגיים, האונטולוגיים והמתודולוגיים של המודיעין האסטרטגי. כמו כן, הוא ממליץ לראות במודיעין האסטרטגי מדע ואמנות כאחד, שתפקידיו הם גילוי ויצירה גם יחד. התרומה המרכזית של המאמר מתבטאת בהמחשת הפוטנציאל שטמון בשימוש במסגרות התפיסתיות ובהצגת הזיקה ביניהן לבין הפילוסופיה של המודיעין האסטרטגי, תוך הצגת שתי דוגמאות קונקרטיות מעולם המעשה של המודיעין והאסטרטגיה בישראל.
קרא עוד

קשרי חוץ (קש"ח) מודיעיניים במאה ה-21: לקחים מהניסיון המערבי ועקרונות לפיתוח אסטרטגיות קש"ח עתידיות / אודי גולן, פברואר 2019

המחקר עוסק בהתרחבות הקש"ח המודיעיני וחשיבותו הגוברת בתוך עבודת המודיעין וכמרכיב במדיניות החוץ והביטחון. מטרת המחקר הייתה לנתח את הניסיון המערבי בתחום הקש"ח המודיעיני מאז 11 בספטמבר ולהצביע על לקחים וכיוונים לאסטרטגיית קש"ח מודיעינית עתידית הרלוונטית לכלל הקהילה הישראלית. המחקר בחן מספר שאלות מרכזיות: מהם הגורמים המשפיעים על יצירת והידוק קשרי חוץ מודיעיניים בין מדינות? מהם הגורמים המונעים או מגבילים שיתוף פעולה מודיעיני בין מדינות? כיצד משתלב הקש"ח המודיעיני בשלבים השונים של עבודת המודיעין, קרי האיסוף, מחקר וכו'?
קרא עוד

האל שבמכונה: טכנולוגיות מפציעות ועתיד המודיעין / שי הרשקוביץ, ינואר 2019

המחקר עוסק בשאלה האם וכיצד טכנולוגיות מפציעות ישנו את המקצוע המודיעיני? במרכז המחקר עומדות השפעתן של טכנולוגיות ספציפיות שחוו זינוק משמעותי בשנים האחרונות על סוגיות הליבה של המקצוע המודיעיני: המחקר, האיסוף, התוצר המודיעיני, הדיסציפלינות המודיעיניות השונות, המבנים הארגוניים ועוד. במסגרת המאמר נותחו לעומק הטכנולוגיות הבאות: נתוני עתק (Big Data), בינה מלאכותית (AI) ורובוטים, הדור הבא של חוכמת ההמונים ובלוקצ'יין. לבסוף, מצביע המחקר על חמש מגמות עיקריות שקהילות מודיעין מערביות פועלת לקדם, מעבר לפיתוחים הטכנולוגיים שנסקרו במחקר: קידום אקלים ומנגנונים לשיתוף פעולה; התארגנות לקידום חדשנות טכנולוגית; אימוץ ויצירת תורות ניהול גמישות ויעילות; מצוינות בכוח אדם; ופתיחות. 
קרא עוד

הערכת יציבות מנהיגים במזה"ת בעידן של אי וודאות ואי יציבות / איתי ברון, דצמבר 2018

המאמר מציע מודל מערכתי להערכת יציבות מנהיגים בעידן של אי וודאות ואי יציבות המבוסס על ניתוח של זיקות וקשרים בין שלושה מכלולים עיקריים: המדינתי ארגוני, האזורי (מזה"תי) והבינ"ל. בנוסף, המאמר סוקר מספר סוגיות: מודלים קודמים ליציבות משטרים ומנהיגים; סיבות לסיום תפקידם של מנהיגים במזה"ת; משמעויות מהחלפת מנהיגים; הסביבה המזרח תיכונית; הבנת הציבור; המחקר הכלכלי; וכלי מחקר נוספים.
קרא עוד

התמודדות המודיעין הישראלי עם פניית סאדאת לדרך השלום בשנים 1970-1977: ממקרה בוחן להלכה למעשה / שגית סטיווי-קרביס, נובמבר 2018

המחקר מתמקד באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של ישראל, פניית סאדאת לדרך השלום. התפקיד המרכזי של המודיעין בזמן מלחמה איננו מוטל בספק והוא מתמקד באיומים ובמטרות לתקיפה. יחד עם זאת, תפקידו של המודיעין ביוזמת סאדאת לא היה ברור, בין השאר משום שהדרג המדיני מידר אותו, מקרה שאיננו נדיר בעת יוזמות אסטרטגיות. במסגרת המחקר, נסקרו מספר סוגיות: הפתעה אסטרטגית; התפתחות עמדת מצרים ביחס לסכסוך עם ישראל בשנים 1970-1977; התפתחות התובנה הישראלית כלפי תהליך השינוי האסטרטגי במצרים והתפנית המדינית של סאדאת; הוצגו שלוש גישות שהיו בקהילת המודיעין הישראלית ביחס ליוזמת סאדאת; הוצגו המגבלות שהקשו על המודיעין להעריך נכונה את עצם השינוי ואת מאפייניו; ולבסוף, הוצג מודל לעיבוד מידע וזיהוי תהליכים אסטרטגיים-מדיניים שיאפשר להתמודד עם חלק מהקשיים הללו.
קרא עוד

התמודדות עם סוגיות שאינן בראש סדר העדיפויות המודיעיני / שירה פתאל, אוקטובר 2018

המחקר מתמודד עם אופן המענה לסוגיות שבהן אין תשתית מודיעינית של ממש בתחומי האיסוף או המחקר, ובכל זאת העיסוק בהן נדרש. במסגרת המאמר נבחנות השאלות הבאות: כיצד נראית ההתארגנות בקהילות מודיעין זרות, האם ניתן להחיל על קהילת המודיעין הישראלית פתרונות קיימים או להתאימם אליה, וכיצד ניתן לפתח פתרונות בעלות נמוכה יחסית. המאמר מתמקד במספר כיוונים: שיתופי פעולה עם גופי מחקר חיצוניים, שימוש במקורות מידע גלויים, שימוש בחוכמת ההמונים ובחוכמת המומחים לצורכי מודיעין, שיתופי פעולה עם גורמי מודיעין זרים ואיסוף חשאי.
קרא עוד

"סריקת האופק" (Horizon Scanning) - תהליך מסייע בתהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית / נועם אלון, יולי 2018

מחקר העומק בוחן מנגנונים שפותחו במדינות מערביות, בניסיון להבחין בהקדם האפשרי בשינויים אפשריים בטווח הזמן הבינוני והארוך שיש להם השלכות על הביטחון הלאומי במובנו הרחב ולהיערך במעוד מועד ברמה הלאומית לקראתם. מנגנונים אלו אינם מוגבלים לסוגיות ביטחוניות צבאיות ומדיניות ובדרך כלל אינם חלק מקהילת המודיעין. המאמר בוחן את ההתארגנות הקיימת בסינגפור, בבריטניה, ביפן, בקנדה, באיחוד האירופי ובאוסטרליה. לבסוף, דן המאמר בהיתכנות למימוש רעיון דומה בישראל. 
קרא עוד

Crosint - Crowdsourced Intelligence - שימוש בחוכמת ההמונים לצרכים מודיעיניים / ד"ר שי הרשקוביץ, אפריל 2018

השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי אנליזה, מחקר וגיבוש מדיניות, כמו גם לשם פיתוח רעיונות (Ideation) מוכר מחוץ לקהילת המודיעין ומקובל זה למעלה משני עשורים. בשנתיים-שלוש האחרונות, נוכח דעיכה מסוימת ב"אופנתיות" של רעיון חוכמת ההמונים, לצד התבגרות התחום וההכרה במגבלותיו, החל מתפתח דור שני של חוכמת ההמונים, המאופיין בשילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data) וניתוח מסדר שני של מאפייני התנהגות ההמון (Big Knowledge). כל זאת לצד המשך פיתוח הידע הנחוץ להנעה ותמרוץ של המונים. מטרת מאמר זה לפתוח לקורא הישראלי צוהר לפוטנציאל הטמון בחוכמת ההמונים בהקשר של עשייה מודיעינית. המאמר יסקור את השימוש בחוכמת ההמונים לצורכי איסוף, עיבוד ומחקר מודיעין; ידון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בחוכמת ההמונים בהקשרים אלה ויציג את כיווני ההתפתחות העתידיים של התחום בהקשרי העשייה המודיעינית.
קרא עוד

מיפוי השיח האקדמי בנושאי מודיעין / גבריאל אראל, מרץ 2018

באקדמיה, במערכות המודיעין ובעיתונות המקצועית, קיימת זה עשרות שנים כתיבה ענפה בנושאים הקשורים למודיעין. מטרת מאמר זה היא לסקור את התפתחות הכתיבה המודיעינית בנושאים שונים ולאורך זמן ככלי לזיהוי מרחבי השיח הנפוצים ומגמות עתידיות. המאמר בוחן מרחבי ידע נפוצים בכתיבה האקדמית על מודיעין בין השנים 2010-2017, ויסקור את הסוגיות המרכזיות העולות לדיון בהם. המאמר מתבסס על מאגר מידע של כ־ 450 מאמרים בנושאי מודיעין, היוצרים תשתית תיאורטית לחקר המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, ביניהם סקר של כתב העתIntelligence and National Security  על המודיעין כדיסציפלינה אקדמית, סדנה שהתקיימה במכון Rand ומחקרים נוספים.
קרא עוד

להתראות "האביב הערבי": "הטלטלה האזורית" כקונספציה שמוטב לנפץ לפני שתתנפץ עלינו / אופק איש מעש, מרץ 2018

אנשי מודיעין באקדמיה ובמערכת הביטחון מסכימים כי קונספציה היא כלי חיוני בעבודת המודיעין. הסכנה מתחילה כאשר הקונספציה הופכת דוגמטית וקשיחה ואינה משתנה נוכח פיסות מידע והתרחשויות סותרות. המושג "טלטלה אזורית", אשר שימש אנשי ביטחון ומדיניות להבנת האירועים ששטפו את המזרח התיכון בראשית 2011, הפך עם הזמן לקונספציה בפני עצמה, אשר לבני הבניין שלה הן אי-היציבות, אי-הודאות, הנפיצות וההתהוות. שבע שנים חלפו מאז פרוץ האירועים שזכו לכינוי "האביב הערבי”. זוהי נקודת זמן טובה לבחון היכן אנו עומדים היום ביחס לאותם אירועים. האם ההבנות שניסחנו אז עדין תקפות גם היום? ואם לא, האם אפשר להניח להן להיות נחלת העבר ולנסח הבנות חדשות?
קרא עוד